"פיצויי הפקעה בישראל - שערורייה. אנשים לא מקבלים מה שמגיע להם"
יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, נחמה בוגין, תקפה בכנס את אופן הליך הפיצוי לבעלי הקרקעות בישראל. יו"ר ועדת הפנים, יעקב אשר, ביקר את משרד האוצר: "אנשים שלא עשו שומה מעולם, ולא מעסיקים אדריכלים, אבל מחוקקים חוקים". מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון מורגנשטרן הודה: "לא יכולים להסתמך רק על הפלסטינים"
האם נושא פיצויי ההפקעה במדינת ישראל מעורר זעם בקרב שמאי המקרקעין? ומה חושב מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, שהתראיין כאן לאחרונה, בנושא הפועלים הפלסטינים ועל מעברו האפשרי לרמ"י? הנושאים האלה עמדו היום במרכז פתיחת כנס הנדל"ן של לשכת שמאי המקרקעין בנושא "הערכת שווי - ישראל 2025".
מי שהגיע לכנס היה ח"כ יעקב אשר, יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, שביקר את משרד האוצר. הוא ציין כי "חלק גדול מהפקידות במדינת ישראל במשרדי הממשלה המובילים ובמיוחד במשרד האוצר, מעולם לא עשו שומה. הם לא מכירים את צרכי השוק ולא היו אפילו ברשות המקומית ומקבלים החלטות ומציעים הצעות חוק כאלה ואחרות שלא תמיד תואמות את המציאות". לדבריו, "אני אומר את זה אולי כביקורת אבל גם כהמלצה. במשרד האוצר לא עובדים אדריכלים ולא שמאים ועדיין הם מחוקקים חוקים בעלי ערכים שמאיים".
אשר התייחס גם לנושא לוחות הזמנים שגורמים לעיכוב פרויקטים בועדות התכנון. לדבריו, "כולנו מכירים את החסם תחת השם תכנית עיצוב או בינוי כאשר לוקח לאשר 3 או 4 שנים בועדות המחוזיות. צריך לקבוע לוחות זמנים. לא יכול להיות שרשות מקומית שלא רוצה לקדם יחידות דיור תעטוף את זה תחת תכנית עיצוב ולא תקדם בניה".
(צילום: תום גביש)
אשר לא חסך ביקורת גם מהתוכנית הממשלתית מחיר למשתכן ואופן יישומה שנופל בין המדינה לרשויות המקומיות על גבם של הזוכים. "יש אנשים שזכו בהגרלות לפני 3 או 4 שנים ואין עוד היתר בניה לדירה הווירטואלית שהם זכו בה", הוסיף. "המדינה לא יודעת להשתלט על מוסדותיה. כל חסם כזה מחבל ביכולתה הכלכלית של מדינת ישראל ופוגעת באוכלוסייה שלה".
יו"ר לשכת שמאי המקרקעין נחמה בוגין, דיברה על פעילות הלשכה וציינה כי בנושא, התחדשות עירונית, תקן 21, הלשכה נמצאת בהידברות ובהליך של מנגנון שיסדיר את הנושא. "כולנו חווים היום את המצבים שבהם מגישים חוות דעת על פי תקן 21 לועדה המקומית. אין הסכמה בין הצדדים, שמאי הועדה, וזה מותר לו וזו זכותו, לא מקבל את כל הרכיבים, אבל אין בעצם שום הליך מוסדר שמוביל את כל העגלה הזאת בסופו של דבר לסיכום", אמרה. "תהליך שאנחנו שוקדים עליו עכשיו, הוא הליך מוסדר בין הצדדים שקובע לו"ז וגם קובע שאותם שמאי פינוי בינוי שהתמנו כבר די מזמן על ידי הרשות להתחדשות עירונית יוכלו לשמש כשמאים מכריעים גם לצורך תקן 21. הרבה מאוד פרויקטים תקועים במקום הזה".
"שערוריה". בוגין (תום גביש)
בוגין ציינה את עבודתה מול ועדת ההשגות של רמ"י. "יש כאן מצב לא תקין בעליל שוועדת ההשגות שאמורה לדון בהשגות על שומות רמ"י, שואבת את כוחה ואת סמכויותיה ואת נוהל העבודה שלה מהחלטות של רמ"י עצמה", אמרה. "זה לא תקין, צריך לסדר את זה, יש גם בעיה בסמכויות של הוועדה. לא יעלה על הדעת שוועדה שיפוטית שיושבת בראשה כיום יו"ר שהיא עורכת דין, אבל ועדה שיפוטית שבראשה יושב משפטן לא דנה בשאלות משפטיות. כשאנחנו צריכים להגיש השגות מול שומות רמ"י, צריך לנהל הליך משפטי בנפרד, הליך שמאי בנפרד, וגם את נושא עלויות הפיתוח בנפרד".
לסיכום ציינה בוגין כי "פיצויי הפקעה במדינת ישראל, זו שערורייה. לעולם לא יכול להיות מצב שבו אדם שהפקיעו ממנו נכס לצורכי ציבור יקבל את הפיצוי שמגיע לו, זה לעולם לא יכול לקרות. ראשית כי הוא צריך לשלם מס על הפיצויים, זה כי שולחים אותו להגיש תביעה לפי סעיף 197, זה כי יש 'דלי דליה' (פסק דין תקדימי שבו פסק בית המשפט העליון שפגיעה בפוטנציאל תכנוני של מקרקעין ניתנת לפיצוי לפי סעיף 197, רק אם הוא עוגן בתוכנית שהופקדה וטרם קיבלה תוקף, א"י), ובעצם בסופו של דבר בהגדרה או במצב החוקי שיש לנו היום לעולם לא יכול להיות מצב שבו אדם יקבל פיצוי הוגן. זה דבר שחייבים לשנות".
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן, נשאל האם הוא בדרך להיות יו"ר רמ"י. הוא השיב כי הוא מרוכז במשימתו כמנכ"ל משרד השיכון.
"לא יודע מתי העובדים הפלסטינאים יחזרו או אם יחזרו". מורגנשטרן בכנס (תום גביש)
בהתייחסות לסוגית העובדים כיצד ניתן לזרז את הבאתם, מורגנשטרן השיב כי "עם פרוץ המלחמה עשינו שלושה דברים שהם אירועים מז'וריים במונחים של מדינה. הגדלת כושר הייצור שלנו, היו פחות מ-50 תאגידים וכיום יש יותר מ-200 תאגידים. הבאנו את שיטת הבאה הפרטית עם 25 אלף עובדים שמגיעים, הגדלנו לאחרונה בעוד כ-5,000 עובדים. אם בשנה רגילה מגיעים אלינו כ-5,000 עובדים, השנה הגיעו למעלה מ-50 אלף עובדים. הדבר השלישי שאולי בו אנחנו מתריעים למעלה משנה, המדינה משיתה על שעת עבודה לעובד היא קרוב ל-10 שקלים. נוריד את העלות כי זה עלות שאנחנו מוסיפים, היא אולי מכניסה מאקרו מאות מיליוני שקלים למדינה ובסוף הציבור משלם עליו, בזה לא הצלחנו".
מורגנשטרן נשאל בנוגע לעובדים הפלסטינאים והאם לא הגיע הזמן שתצא אמירה בנושא והשיב כי "אנחנו צריכים תמהיל של עובדים, אנחנו לא יכולים להסתמך רק על הפלסטינים או רק על העובדים הזרים. אני לא יודע מתי העובדים הפלסטינאים יחזרו או אם יחזרו. אם יש לי משהו לבקש מהקבינט זה ייצור הוודאות. אותם תאגידים משקיעים מליוני שקלים בערבויות, אגרות והבאת העובדים. אם מחר בבוקר מגיעים לפה 100 אלף פלסטינים יכול להיות לזה השלכה על השיקולים של אותם חברות. אני מצפה שכמדינה יגידו לנו 'הפלסטינאים לא יחזרו עד לתאריך X' ואחר כך ידונו על זה. כשתהיה יותר וודאות לגבי הפלסטינאים, נראה יותר עובדים זרים".
