לחרם שהכריזה לאחרונה טורקיה על סחר עם ישראל והתערערות היחסים בין המדינות, השלכות בתחומים רבים – בין היתר גם על ענף הבנייה, שכבר חודשים ארוכים נמצא בטלטלה. מה המשמעות של ההחלטה הטורקית על הפעילות בשוק, והאם בעקבותיה צפויה התייקרות במחירי הדירות? נבחרת הנדל"ן של ice מסירה עבורכם את סימני השאלה.

"אם המדינה לא תעודד יבוא ממדינות נוספות של חומרי ומוצרי בנייה בכך שתקל על יבואנים, ולא תגביר מאוד עידוד והשקעה בתעשייה ישראלית – התוצאה עלולה להתגלגל למחירי הדיור. הגיע הזמן שנעצור את התלות בטורקיה בכל מה שנוגע לחומרים לענף. הגענו כבר למצב שבו מעל 10% מהייבוא בתחום זה מגיע מטורקיה, כשבתחומי הברזל, הזכוכית והמלט היא שחקן בולט ואפילו המוביל, ביבוא לישראל.

רק לשם ההמחשה: ישראל מביאה מטורקיה 40% ממוטות הברזל ושיעור כמעט דומה מהצמנט המיובא. היבוא מטורקיה זול, אבל המדינה יכולה להגן על הענף ועל הציבור בישראל על ידי עידוד הפחתת התלות הזאת. הדגש צריך להיות על הגדלה של ייצור כחול-לבן".

"החרם של טורקיה על סחר עם ישראל צפוי להשפיע באופן ישיר על ענף הבנייה, אשר חלק מהתשומות שלו מיובאות מטורקיה. בהקשר הזה חשוב להביא בחשבון כי הענף סובל גם כך ממשבר עמוק, שמתמקד במחסור גדול בכוח אדם ומעכב תהליכי בנייה – וכעת, על רקע החרם, יידרש להתמודד תרחישים נוספים:
•           צורך במציאת מקורות חומרי גלם חלופיים.
•           התאמת תהליכי יבוא שכרוכים באישורים, זמן  ועלויות.
•           עלייה במחירי חומרי הגלם

לפיכך, סביר להניח כי אנו צפויים לעיקוב נוסף בתהליכי הבנייה – וככל הנראה כנגזרת, גם בהתחלות בנייה. כל אלו יקטינו גם את ההיצע העתידי, וכנגזרת ישפיעו גם על המחירים: אם דרך עליית מחיר ישירה, ואם כנגד עליית מדד תשומות הבנייה".

"רשימת הסחורות שטורקיה הולכת להגביל, כוללת בעיקר סחורות תעשייתיות – ובראשן סחורות מרכזיות כגון מלט ופלדה, אלומיניום, מוטות ברזל, ועוד. החשיבות מול היבוא אינה בהיקף היבוא האבסולוטי, אלא במשקלה של טורקיה ביבוא כל סחורה לישראל. כך לדוגמה, היבוא מטורקיה של מתכות ביחס ליבוא הכולל של מתכות לישראל, עומד על 21.7%, ועשוי להשפיע על עלויות תשומות הבנייה ועל הייצור התעשייתי, זאת בהנחה ולא נמצא מקורות יבוא תחליפיים.

עם זאת, כבר היום אנו שומעים על יצירת פתרונות לייבוא דרך מדינות אחרות. בנוסף, לאור המלחמה והמחסור בפועלים, גם הבנייה ברחבי ישראל אינה נמצאת במלוא כוחה וההשקעה הנדרשת בחומרי הגלם המזינים אותה מופחתת ביחס לשנים קודמות – בכמות ובקצב הביצוע. כתוצאה מכך, ועד להגברת קצב הבנייה ויצירת פתרונות אחרים, ייתכן כי השפעת החרם הטורקי לא תתבטא במלוא עוצמתה בעלויות הבנייה הנוכחיות".
 

יואל אמיר 
מנכ"ל חברת המידע העסקי Coface Bdi

"ניתוח נתוני הלמ"ס, מצביע על כך שיבוא הסחורות מטורקיה הסתכם בשנת 2023 בסכום של כ-4.6 מיליארד דולרים, המהווים כ-5% מסך היבוא לישראל. עיקר היבוא התרכז במוצרי מתכות פשוטות, מכונות וציוד חשמלי, פלסטיק וגומי, מוצרי אבן, מלט וקרמיקה, כלי רכב וטקסטיל. מבחינת נתוני היבוא מטורקיה ביחס לכלל היבוא לישראל, עולה כי יבוא מוצרי אבן, גבס מלט וקרמיקה מהווה כרבע מכלל היבוא של מוצרים אלו לארץ.

הודעת טורקיה על עצירת קשרי המסחר עם ישראל עקב המלחמה בעזה, צפויה להוביל לשינוי בדפוסי העבודה של חברות ועסקים רבים במשק הישראלי, אשר ייאלצו לאתר מקורות סחר חלופיים. ייתכן מחסור במוצרים מסוימים, בעיקר של מוצרי בנייה, בשל זמן ההסתגלות הנדרשת לאיתור חלופות. אולם יש לציין כי לישראל אין תלות במוצרים בלעדיים המיובאים מטורקיה. היתרון בייבוא ממדינה זו נעוץ בעיקר ברמת מחירים נמוכה יחסית, בשל כוח אדם זול וכן בעלויות הובלה נמוכות, על רקע המיקום הקרוב לישראל – כך שהמהלך צפוי להוביל לעליות מחירים. לא מן הנמנע כי החרם הטורקי יפגע בעסקים מבוססי פעילות מול הטורקים, כשעל משרדי הממשלה לבחון דרכי פעולה לסיוע מהיר.

באשר לשוק הנדל"ן, הרי שהצעד הטורקי יביא להתייקרות בתשומות הבנייה, עניין שיבוא לידי ביטוי במחירי הדירות החדשות. יתרה מכך, השוק פועל תחת מחסור משמעותי של עובדי בנייה, לצד קושי משמעותי לעמוד בביקושים המתגברים. במקביל, הדבר צפוי לגרור התייקרות בשוק הדירות יד שנייה ובשוק השכירויות".

עוד ב-

חצי שנה למלחמת חרבות ברזל: כך יתאושש ענף הנדל"ן – המומחים מנתחים

לכתבה המלאה

צילומים: עידן גרוס, יח"צ, ענבר מרמרי, יהודה סובול