יום המשפחה יצוין מחר (שישי, 9 בפברואר) ברחבי הארץ, כשעבור חלק מהמשפחות התאריך הסימבולי מספק עוד תזכורת כואבת באשר ליקיריהן, שכבר 125 ימים נמצאים אי שם בשבי החמאס. 136 חטופים מוסתרים חודשים ארוכים, ארוכים מדי, בעומק המנהרות ברצועת עזה – כשפריצת דרך במשא ומתן לשחרורם, עושה רושם, עדיין רחוקה.

אחד מאותם החטופים הוא חנן יבלונקה, אב לשניים מתל אביב. בהחלטה ספונטנית הוא וחבריו החליטו בשעות הבוקר המוקדמות של ה-7 באוקטובר לשנות תוכניות ולהגיע למסיבה ברעים. חבריו נרצחו במתקפת החמאס, הוא נלקח בשבי. את יום הולדתו ה-42 ציין יבלונקה בעזה. כבר ארבעה חודשים גורלו אינו ידוע.

למעשה, עד ראשית ינואר 2024, נחשב יבלונקה לנעדר, אלא שאז הגיעה למשפחתו שיחת טלפון מצה"ל, שבישרה כי הסטטוס השתנה. "זה היה ביום ה-90 למלחמה בשעות אחר הצהרים, נציגי הצבא עדכנו אותנו שחנן מוגדר כנחטף", משחזרת אביבית עבדי יבלונקה, אחותו של חנן, בראיון לאתר ice. "לא העבירו לנו פרטים נוספים, אלא רק שורה תחתונה. גם החטופים ששוחררו בעסקה הראשונה לא ראו את חנן, כשהיו בשבי ולא יודעים לספר לנו דבר אודותיו – ועדיין, ההודעה הזו של צה"ל מייצרת אצלנו אופטימיות שנקבל את חנן חזרה".

מאז פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, נמצאת משפחת יבלונקה בטלטלה, מנסה לשמור על לכידות ולהישאר חזקה. "חוסר הוודאות הוא נוראי", מספרת עבדי יבלונקה. "כולנו בכוננות תמידית, אין לנו לא יום ולא לילה. אני זוכרת שבתחילת המלחמה ביקשו מאיתנו להתייצב במתקן צבאי כדי לזהות את גופתו של חנן. בדרך לשם, כבר חשבתי שאנחנו משפחה שכולה, וכשהגענו התברר שזו לא הגופה שלו. אנחנו נעים בין ייאוש לתקווה, ולמרות כל החששות הכבדים, ממשיכים להאמין שחנן ישוב אלינו".

ספרי על התחושות אצל ההורים שלך, אצל הילדים של חנן.
"ההרגשה קשה ולא נעימה, אף אחד לא רוצה להיות בסיטואציה כזו. אנחנו קודם כל עושים המרב כדי לעטוף אחד השני, לתמוך ולהרים כשמישהו מאיתנו נמצא במצוקה. מה מספרים לילדים של חנן? האמת לא יותר מדי, אנחנו בעצמנו לא יודעים כלום. חשוב לנו שתהיה להם שגרה, שהיום שלהם יהיה מלא בתוכן".

מה בנוגע לסיוע מהמדינה, יש לכם ערוץ קשר?
"יש צוות של שלושה אנשים שצמודים אלינו. הם זמינים עברנו 24/7, ואנחנו יודעים שהם הכתובת שלנו. אנחנו אוהבים אותם ומעריכים אותם".

חנן יבלונקה בילדותו. "אנחנו נעים בין ייאוש לתקווה, וממשיכים להאמין שהוא ישוב אלינו" (צילום באדיבות המשפחה)

"ההסברה היא החמצן שלי"

מראשית אוקטובר החיים האישיים של עבדי יבלונקה בהולד. העבודה זזה הצידה, והיא התגייסה למשימת חייה: לפעול להחזרתו של חנן לישראל, ולהשארת נושא החטופים בהו על סדר היום – בארץ ומעבר לים. ממוקדם בבוקר ועד עמוק לתוך הלילה, עבדי יבלונקה עוסקת בעיקר בהסברה.

"הייתי לאחרונה במשלחת בארצות הברית מטעם מטה משפחות החטופים", היא מתארת. "נפגשתי בין היתר עם הילרי קלינטון, עם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, עם ראש עיריית ניו יורק אריק אדמס, ועם ראשי הקהילות היהודיות באמריקה. חשוב לי להסביר שהפגישות הללו מאוד משמעותיות. אני מרגישה שאנחנו באמת מצליחים להעביר למנהיגי העולם את הצורך הבוער שבשחרור הבנים והבנות שלנו, ומסייעים גם לרתום את קטאר ללחץ על החמאס. אם למזכ"ל האו"ם גוטרש שנחשב עוין לישראל, יש היום דיסקית של החטופים, כנראה שבכל זאת הצלחנו לגעת בו".

"גם פה בישראל אני עוסקת בהסברה סביב השעון, לתלמידי תיכון שבאים לכיכר החטופים, לסטודנטים, לחברות וגופים עסקיים, לצד ראיונות לאמצעי התקשורת", ממשיכה עבדי יבלונקה. "ההסברה ממלאת אותי, היא החמצן שלי. אני נמצאת במסע ולא מתכוונת להוריד הילוך, מבחינתי זו שליחות".

מתי מגיעים רגעי המשבר?
"בעיקר בלילה, כשבעלי והילדים כבר ישנים. אז בראש מתחילות המחשבות. אני מקפידה לא לתת לחששות ולפחדים לנהל אותי. זה אולי נשמע מפתיע, אבל אני נמנעת למשל מלהיחשף לעדויות החטופים – כשחנן בשבי, אני יודעת שזה רק יערער אותי, ואני לא מוכנה שזה יקרה".

"החזרת החטופים – המטרה העליונה"

בימים האחרונים, כשדיווחים על ניסיונות להגיע למתווה לשחרור החטופים תופסים את הכותרות, לעבדי יבלונקה יש מסר למקבלי ההחלטות: "קודם כל חשוב לי להגיד שאני סומכת על הממשלה ומאמינה בה. אני יודעת שיש קושי להגיע להסכם, אבל אסור לוותר. השבת החטופים וכמה שיותר מהר, זו המטרה העליונה – צריך להחזיר את כולם, ובהקדם האפשרי. על כל יום בשבי הם משלמים מחיר שאנחנו לא יכולים אפילו לדמיין. צריך להבין: סוגיית החטופים היא לא עניין פוליטי, אין פה ימין ושמאל. על המדינה מוטלת האחריות לסיים אחת ולתמיד את הסאגה הנוראית הזו. ישראל היא מדינה חזקה, ואני בטוחה שהיא תדע להתמודד עם כל האתגרים".

עוד ב-

ראש המועצה האזורית חוף אשקלון: "נחזיר את השמחה לעוטף"

לכתבה המלאה

"מכאן, אני גם רוצה לומר תודה גדולה, לכל אותם המתנדבים ולעם ישראל שתומך בנו", מסכמת עבדי יבלונקה. "הם נותנים לנו את האנרגיות להמשיך. חשוב לי גם לשלוח חיבוק גדול לחיילי צה"ל ולכוחות הביטחון, לכל המשפחות השכולות ולאחל לפצועים שיחלימו במהרה. ישראל כולה נמצאת בסיפור הזה יחד, לא נרפה עד שחנן ואיתו כל החטופים, ישובו הביתה".