"אם לא נעמוד על הנגב לא תעמוד תל אביב" – כך הכריז דוד בן גוריון, ראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל. אמירתו זו של אחד מגדולי המנהיגים בתולדות הציונות, מעולם לא הייתה מדויקת כל כך כמו בימים הללו. זה הזמן של ממשלת ישראל לעבור מהצהרות למעשים, ולהוביל שיקום כפול: הן שיקום תחושת הביטחון של אזרחי ישראל תושבי הנגב, והן שיקום תשתיתי של חבל התקומה בעוטף עזה. מהלך כזה מחייב את שינוי הפרדיגמה עבור הנגב כולו: עיבוי ההתיישבות היהודית בנגב, השלמת העברת מחנות צה"ל דרומה, הקמת בית חולים שני במטרופולין באר שבע והבאת שדה תעופה בינלאומי שני לנבטים.

כאן זה לא נגמר. כמו שאני אומר תמיד: "אי קידום החברה הבדואית בנגב מהווה חסם לפיתוח הנגב כולו" – התחדשות הנגב מצריכה התייחסות קונקרטית גם ליותר מ-300 אלף אזרחי ישראל הבדואים. כמונו, גם הבדואים מצאו עצמם משלמים מחיר כבד על אירועי ה-7 לאוקטובר, והוכיחו סולידריות מתחילת המערכה. לעניין זה מתקיימת חשיבות לא פחותה גם בהקשר של התיישבות היהודית בנגב. כדי להגיע לפיתוח מרחבי כלל נגבי "משנה משחק", יש לשנות את התמונה כולה.

מכון ריפמן לפיתוח הנגב, שאני עומד בראשו, דוגל  בהובלת חקיקה ראשית ומקיפה עבור הנגב כולו, אשר תטפל במשילות, בחוק והסדר – אולם תאפשר בנוסף הזדמנויות יזמיות עבור כלל האוכלוסיות המתגוררות בו, בדואים ויהודים, בבחינת "כלכלה תשנה מציאות".

רשות הבדואים קמה בתוקף החלטת ממשלה, אולם עד כה היא לא נהנתה מכלים חקיקתיים מתאימים וסמכויות בחוק. יש להגדיר בחקיקה זכויות להסדרה – בהגעה להסדר עצמאי, בתכנון ובפיתוח. בנוסף, יש לעודד מנועים לפיתוח יזמות כלכלית וזכויות למגורים, דבר שייצור הקלה ברגולציה, מיסוי, תכנון וייעוד קרקע.

חגי רזניק (צילום באדיבות המועצה אזורית הגלבוע)

על מנת לאפשר יזמות כלכלית משמעותית בנגב גם בתחום המגורים והמסחר, הפתרון המוצע הינו המרת תביעות בעלות ב"זכות מותנת לפיתוח", אשר תאפשר למי שייבחר בכך זכויות פיתוח משמעותיות – ובאותה הנשימה, גם תחייב אותו בפינוי הקרקע התפוסה, בהכנסה של אמצעי ייצור ובשילוב אוכלוסיות נוספות באותו תא שטח.

רק בדרך הזו, כמו שהורה לנו הזקן, יהפוך הנגב לא רק לשומר הדרומי של מדינת ישראל כולה ולמרכז המאוכלס של הארץ – אלא גם לחבל הארץ המשגשג ביותר במדינה. בכל זאת, גאוגרפית על פי מפת מדינת ישראל, דווקא באר שבע היא מרכז המדינה.

ב-2024 התחיל מכון ריפמן בעבודת צוותים לכתיבת החקיקה הרחבה על נושאיה השונים, ובסיום עבודה זו יפעל להעבירה בכל תמונה פוליטית עכשווית או עתידית. השורה התחתונה ברורה: פיתוח הנגב חייב להיות קונצנזוס ובראש סדר העדיפויות הלאומית, ולא פחות חשוב: מנותק מכל זיקה פוליטית.

עוד ב-

התנדבות: כך תלמידים בדואים מסייעים למשקים חקלאיים של העוטף

לכתבה המלאה

הכותב הוא ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, יו"ר דריקטוריון הקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון ויועץ בקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל. בעבר כיהן רזניק בשורה של תפקידים ציבוריים בכירים, ובהם מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון.