מועצת עיריית תל אביב-יפו אישרה השבוע את בחירת יקירות ויקירי העיר לשנת התשפ"ה שנבחרו על ידי הועדה להענקת אות יקיר העיר תל אביב-יפו. האות יוענק להם בטקס חגיגי אשר יתקיים ביום העצמאות ה-77 למדינת ישראל.

יקיר העיר הוא אות שמעניקה עיריית תל אביב-יפו מדי שנה, מאז שנת 1976, לאישים שונים כאות הוקרה על פועלם הציבורי. את היקירים בוחרת ועדה המורכבת מחברי מועצת העיר ומנציגי ציבור. האות מוענק אחת לשנה בטקס ביום העצמאות ל-12 אישים, כמספר שבטי ישראל. 

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב- יפו: "תל אביב-יפו גאה להוקיר את יקירות ויקירי העיר הנבחרים לשנת תשפ"ה – אנשים ונשים שתרומתם הייחודית והמשמעותית שזורה בסיפור חייה של העיר. פועלם מעורר ההשראה בתחומי החברה, התרבות, הרפואה, החינוך והקהילה הוא עדות חיה לערכי העשייה, השוויון והנתינה שמאפיינים את עירנו. אני מברך את היקירים והיקירות על הכבוד המיוחד ומודה להם על תרומתם הבלתי נלאית לחיזוק המרקם החברתי של תל אביב-יפו."

ואלו הם: ד"ר  טליה אתגר - חלוצה ופורצת דרך בתחום האבחון, הטיפול והשיקום של ילדים ובני נוער פוגעים מינית בישראל. הקימה בעיר את המרכז הראשון לאבחון וטיפול בילדים פוגעים מינית מתחת לגיל 12 ובמתבגרים עד גיל 18. ד"ר אתגר פיתחה תורת עבודה שלמה עם אוכלוסייה זו. תורה זו  שימשה בסיס להכשרת דורות של אנשי מקצוע במערכות הרווחה, המשפט, החינוך והבריאות, להתמודדות עם התופעה.

פרופ' גבי ברבש - מבכירי מערכת הבריאות וממנהליה המוערכים ביותר. ניהל את המרכז הרפואי איכילוב במשך 22 שנים, היה מנכ"ל משרד הבריאות בין השנים 1999-1996. ובין השנים 2000-1998 שימש כיושב-ראש המרכז הלאומי להשתלות איברים. ביולי 2020 מונה לחבר במטה המקצועי של הממונה על המאבק בנגיף הקורונה בישראל.

ישראל (פוצ'ו) ויסלר - ספרו הראשון "חבורה שכזאת" על הווי הפלמ"ח ראה אור בשנת 1957 וזכה בפרס ע"ש אשר ברש. מאז כתב למעלה מארבעים ספרים, ברבים מהם אזכורים לאתרים בעיר תל אביב-יפו. זכה בשמונה פרסים ספרותיים ביניהם פרס ראש הממשלה ופרס אקו"ם. בשנת 2003 הגה ויזם את החזרת תלמידי מחזורו לגימנסיה הרצליה, כדי שישלימו את הלימודים שהפסידו כשיצאו למלחמת השחרור.

פרופ' דוד טרקטקובר- מחשובי האספנים בארץ. מאז שנות ה-70 מעצב כרזות, לוגואים, אריזות למוצרים, עטיפות תקליטים וספרים ועוד. לאורך השנים פעל טרטקובר בשדה הפעילות הציבורית כיו"ר אגודת המעצבים הגרפיים בישראל, נציג ציבור במליאת רשות השידור וחבר בוועדה לאמנות פלסטית במועצה הציבורית לתרבות ולאמנות. כמו כן יזם הצבת קירות זיכרון בשכונת נווה צדק בתל-אביב, בבניין האופרה הישן בעיר ובנמל התעופה בן-גוריון.

דורון כוכבי - יזם, מפעיל תומך ומקדם יחידים, קבוצות ונזקקים בקהילה ובחברה. תורם רבות בהתנדבות מזמנו ומרצו למען הכלל ובעיקר לשחקני תיאטרון ואנשי מוזיקה. מנהל את "קרן בוכמן היימן". קיום אירועים תרבותיים ומלגות נעשים ע"י כוכבי באופן אישי תוך הענקת תשומת לב, נחישות ומקצועיות. כוכבי עושה את פעילותו בהתנדבות מלאה, ברגישות, באהבת אדם והעלאת קרנם של סטודנטים, שחקנים ואמנים אשר נדרשים לסיוע בתחילת דרכם וגם לאחר מכן.

רונית לב ארי-  קרימינולוגית וויקטימולוגית, מומחית למניעת אלימות ולקידום נשים ונערות. מכהנת כיועצת מקצועית ומנהלת פרויקטים בכפר לנערות בסיכון, בית רות. בין השנים 2005-2004 כיהנה כמנכ"לית ילדים בסיכוי, בשנים 2003-2000 ניהלה את הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה. כמו כן, הקימה וניהלה את המחלקה לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה בנעמ"ת, אשר לימים הפך למרכז ייחודי (ע"ש גליקמן) המשלב בתוכו מקלט לנשים נפגעות אלימות וילדיהן ומרכז יום טיפולי למניעת אלימות המעניק שירותים לתושבות ותושבי העיר.

יהודה פישר- החל את דרכו בתנועת הצופים שהפכה להיות דרך חייו, היה ראש הנהגת צופי תל אביב- יפו ודאג לחיזוק הקשר החם בין העירייה לבין הנהגת הצופים ולטיפוח וקידום שבטי הצופים בדרום העיר. בהמשך שימש כיו"ר התאחדות הצופים והצופות בישראל והגיע להישגים ברמה הלאומית והבין- לאומית. דאג לפעילות דו- קיום בין כלל הדתות והקהילות בישראל והפך את העיר תל אביב -יפו למוקד פעילות וייצוג בין לאומי של תנועת הצופים בחו"ל.

עפרה פרידמן- דמות מפתח בתחום זכויות הנשים וקידום מעמד האישה בישראל. פרידמן כיהנה בתפקידים בכירים בארגון נעמ"ת, כולל תפקיד יושבת ראש הארגון. הקימה את הארגון הראשון למשפחות חד-הוריות ויזמה את הקורס הראשון להכשרת דירקטוריות בישראל. כעורכת דין מנוסה, מנהיגה חברתית ופעילה ציבורית, עפרה הקדישה את חייה המקצועיים למאבק למען שוויון, צדק והעצמת נשים.

פרופ' נעמה צבר בן-יהושע- במשך 40 שנה כיהנה כחברת סגל בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב והעמידה דורות של תלמידים. בשנת 2001 הופקדה על הקתדרה לחינוך יהודי באוניברסיטת תל אביב, ומאותה שנה ועד לשנת 2007 הייתה ליו"ר מתנדבת בוועדת החינוך של תל אביב-לוס אנג'לס. בשנת 2005 התבקשה לייסד את "בית הספר ללימודי העם היהודי" בבית התפוצות בתל אביב בשיתוף עמיתים. נעמה זכתה בפרסים רבים, ביניהם בשנת 2005 בפרס החינוך של העיר תל אביב. לאורך חייה שילבה בין עשייה מדעית-חינוכית-ציבורית החותרת להביא שינוי לטובת החברה והמדינה.

מאיר ראובני-  איש רב פעלים, שהשפעתו על הפרופיל החברתי-תרבותי של מדינת ישראל נודעת ברבים. הודות לפעילותו הציבורית הבלתי נלאית ולתושייתו העסקית של ראובני, הצליחה המוזיקה הים תיכונית להגיע לחלקים נרחבים בציבור הישראלי, וזמרים ויוצרים מהשורה הראשונה זכו להביא לקדמת הבמה את מורשתם התרבותית, אשר לא הייתה באה לידי ביטוי לולא מאמציו. במסגרת פעילותו רבת השנים מאיר ייסד את "מוזיקת הקסטות" שהביאה לשינוי תרבותי וחברתי עמוק. עסק כמפיק של זמרים מהשורה הראשונה בפנתיאון הישראלי וכיום נוטל חלק בפורום "גוונים" המורכב מפעילים חברתיים ותושבים בשכונת התקווה.

נחמה שאקי-  מרצה בארץ ובחו״ל, אשת עסקים ובעלת פטנט בינלאומי שזכה בפרס הראשון בתחרות המשרד למסחר ותעשיה ב-2007. שאקי מקדישה את זמנה לפעילות ציבורית של הרצאות בתחום היהדות ללא מטרות רווח. בנוסף, הקדישה עצמה להדרכת נוער. נישאה לפרופ׳ אבנר חי שאקי (ע״ה), פרופ׳ למשפטים באוניברסיטת תל אביב שכיהן כשר בממשלות ישראל וכראש המפד״ל לשעבר, שעמו חלקה שותפות עמוקה בפעילות הציבורית. חזונה הוא להפוך את העולם למקום טוב יותר בהשראת ערכי המוסר היהודי.

עוד ב-

מחדל הפיגוע בת"א נחשף: השב"כ אישר כניסת המחבל למרות ההתנגדות

לכתבה המלאה

פרופ' זיוה שמיר-  נמנתה עם סגל הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב במשך 40 שנה. כיהנה בין השאר בתפקידים מנהליים רמים כגון ראש המכון לחקר הספרות וראש בית הספר למדעי היהדות . בנוסף,  נשאה בתפקיד יו"ר ועדת הספרות של עיריית תל אביב-יפו, ותרמה רבות לפעילויות התרבות בתל אביב בהתנדבות. סייעה גם בהקמת מוזיאון בית ביאליק. במרוצת השנים פרסמה למעלה מ-40 ספרי מחקר וערכה רבים אחרים.