הכול מתחיל ממחיר של ק"ג אפרסק שעומד ברגעים אלו ממש על המדף בשוק ועולה 30 שקלים, ונגמר בחקלאי שמקבל על זה 6 שקלים. פה הסיפור והקאצ' -מדובר על קופון של 400% שמישהו בשרשרת המזון, גוזר אותו.

בימים בהם אנו שוקלים פעמיים אם לקנות בסופר, בימים בהם עליית המחירים מורגשת ורלוונטית מתמיד - יש אלטרנטיבות אחרות, והן מגיעות ממקום מפתיע.

האחריות למצב ולטיפול ביוקר המחייה היא של הממשלה, זו מלחמה שדורשת פתרון מערכתי ואינטגרטיבי, הכולל פעולות רוחביות להעלאת השכר במשק, הרחבה ושיפור של השירותים החברתיים שמספקת המדינה ורגולציה.  

אבל אני רואה בנו, ראשי הרשויות, גם גורם שיכול להירתם ולסייע לטיפול בבעיה. השלטון המקומי בישראל הפך גורם שלטוני יציב שמוביל תהליכים, מספק מענה לכל תחומי החיים ולמגוון רחב של אתגרים עבור תשעה מיליון אזרחי ישראל. התושבים רואים ברשות שלהם כתובת לכל נושא ובצדק, הרשות המקומית היא זו האחראית הישירה לסדר היום שלו ולאורח החיים היום יומי של התושב: חינוך הילדים, בתי הספר, בריאות הקהילה, תמיכה ופיתוח עסקים, תשתיות, בטחון, רווחה, איכות הסביבה, תרבות חוגים ואירועים. מתוך תחושת אחריות ומחויבות, גם אנו נדרשים לאתר פתרונות יצירתיים כדי לסייע למשק, ולתושבים שלנו. וכן, כדי לאתר פתרונות, עלינו לעיתים גם לוותר ולחשוב באופן יצירתי.

דוגמא ליוזמה כזו, היא להקים שוק איכרים וליזום מכירה ישירה – מהחקלאי ללקוח הקצה. אין לנו דבר נגד רשתות השיווק וגורמי הביניים אך לא יתכן שהחקלאי יקבל 1 שקלים עבור עגבניות בעוד שמחירם בשוק 9 שקלים. הפעולה הזו תשמר את החקלאות שלנו, שכל כך מהותית למדינה שלנו. החקלאות היא מפעל ציוני ותפקידה הוא ייצור מזון עצמי עבור אזרחי המדינה, שמירה על קרקעות הלאום, התיישבות בשולי המדינה על הגבולות ועוד.

לנוכח פערי התיווך, וטירוף עליית המחירים המשתולל בארץ, עלינו לעשות מעשה, מחד להבטיח לחקלאים שלנו פרנסה ומאידך להעניק לאזרחים תוצרת טובה בעלות סבירה. על כן, בעוד שמחירי יבולי החקלאות בירקות ובפירות מזנקים, בחוף הכרמל מעניקים פתרון לעליית המחירים בירקות ובפירות באמצעות יוזמות מקומיות. הקמת שווקי איכרים היא פתרון יצירתי למצב בו אנו שרויים.

על פי ההערכות: יוזמה זו תוזיל בין 20% ל 40% במחירי קניית ירקות ופירות האזור שכיום הולכים לידיהם של הסיטונאים ועוד גורמים בדרך. מדובר ביוזמה ירוקה שתקטין את הצורך בשינוע ותפחית את הזיהום הסביבתי הנגרם מכך. בנוסף, היא תעניק ללקוחות תוצרת טרייה שנקטפת מידי יום בקרבה לשוק. 

בל נשכח שייצור מזון עצמי במדינה הוא צורך קיומי ובטחוני, לכן יש להבטיח קיום של תעשייה חקלאית ברת-קיימא כאן בישראל. חקלאות מקומית היא אינטרס עליון של המדינה לשמירה על צביונה ועל הביטחון התזונתי של אזרחיה. מתוך מחויבות לנושא יזמנו שוק איכרים באתר בו היתה מיועדת לקום תחנת דלק. ויתרנו עליה והסבנו את השטח לפעילות חווייתית חקלאית, שתניב ערך לחקלאים שלנו ולציבור כולו.

השוק נבנה במסגרת תכנית אסטרטגית לתיירות בשיתוף ג'אסר א זרקא שמקדמת המועצה האזורית חוף הכרמל, יחד עם חברת בננות החוף, עבור מרכז מבקרים לתיירות חקלאית סמוך לחוות אהרונסון ההיסטורית בפאתי עתלית. תאגיד בננות החוף שייך לקיבוצים בית אורן, החותרים, עין כרמל, שדות ים ומשמר העמק וכולם נרתמו ליוזמה לנוכח המצב. מיקום השוק הינו אסטרטגי, ובמסגרתו יבוצע שימור מבנה היסטורי הקיים במקום, גישה תחבורתית קלה דרך כביש 721 וחניה נוחה.

אני קורא מכאן, לחבריי ראשי הרשויות להירתם, ולהצטרף למאבק ביוקר המחיה. השינוי מתחיל בנו.

עוד ב-

"הצרכן הוא זה שיכול לשנות את המשוואה של יוקר המחייה"

לכתבה המלאה

הכותב: אסיף איזק, ראש המועצה האזורית חוף הכרמל