ישראל סובלת מעודף רגולציה בכל הנוגע לרישוי מקצועות והמקרה של ח"כ ניסים ואטורי הוא רק קצה הקרחון וחושף אתגרים משמעותיים מאוד בכלכלה הישראלית. 

יש המון רישיונות עבודה מיותרים. אני יודע מראש שתהיה ביקורת על זה, אבל הדיון הציבורי חשוב. באופן לא מפתיע ישראל היא מהמדינות בהן הרישוי הוא הנרחב ביותר, עם למעלה מ-150 מקצועות מורשים ואחד מכל ארבעה עובדים מחזיק ברישיון, כדי לעסוק במקצוע שלו. מדובר בנתונים הגבוהים מהממוצע ב-OECD ובאיחוד האירופי. 

כשחושבים על מקצועות מורשים מיד קופץ בראש: ראיית חשבון, רפואה, עריכת דין ואדריכלות, אבל בישראל חל רישוי גם על מקצועות כמו דוגם מים, יצואן צמחים, יבואן רכב, מדריך ג'ודו ועוד. הרישוי בישראל נרחב גם מהבחינה של דרישות הרישיון, עבור מקצועות רבים מחמירות הרבה יותר ממקבילותיהן במדינות מתקדמות אחרות. כך למשל בעוד שבמדינות בהן שמאות רכב היא מקצוע מורשה ודי במעבר של מבחן או קורס קצר כדי לקבל את רישיון שמאי הרכב הרי שבישראל כדי להשיג את הרישיון צריך לעבור קורס של שנה, לעבור מבחן ובנוסף התמחות של שנה נוספת.

רישוי מקצועות, כמו כל רגולציה נראה על פניו כרגולציה חיובית. מי לא היה רוצה שבעל המקצוע שנותן לו שירותים יעבור הכשרה מסודרת, באישור המדינה? אבל שכשמסתכלים על העלויות של הרישוי, ועל כשלי השוק מבינים שרישוי יתר יכול להיות מאוד בעייתי. ולעשות בדיוק אבל בדיוק את הפעולה ההפוכה. הרישוי מעלה את המחירים של השירותים של בעלי המקצוע באופן משמעותי. דרישות הרישיון מגבילות את הכניסה למקצוע, כך שהתחרות במקצוע מצטמצמת והמחירים עולים והדבר משמעותי במיוחד בפריפריה החברתית והגיאוגרפית אשר בשטחיה יש מחסור משמעותי בבעלי מקצוע.  

המחסור בבעלי מקצוע משפיע על התפוקה במשק. בענף הבנייה, יש מעל ל-20 מקצועות מורשים, ובמקרים רבים העיכוב בבנייה לא נובע מהמחסור בכוח אדם, אלא מהמחסור הספציפי בבעלי מקצוע מורשים או שאחראים לחלק מהמלאכות הנדרשות בבנייה. הרישיון הופך לשטר לשכור בו ובחלק מהמקרים בעל הרישיון בכלל לא מגיע למקום בו מתבצעת העבודה. הרישוי מהווה חסם משמעותי על כניסה למקצועות מסוימים ופוגע בחופש העיסוק. הדבר משמעותי בעיקר עבור אוכלוסיות מוחלשות שאין להן את המשאבים להקצות לטובת ההכשרה המקצועית.

למשל כדי להיות פסיכולוג בישראל, המועמד צריך ללמוד תואר ראשון ושני אינטנסיביים, לעבור מבחן מתא"ם, וכן לעבור התמחות שנפרשת על פני ארבע שנים בחצי משרה בשכר נמוך. מדובר במסלול של כמעט עשר שנים שחלקו ללא שכר או בשכר נמוך. רק אנשים עם גב כלכלי חזק יכולים לעמוד בזה. על רקע הזה זה לא מפליא שיש מחסור חמור בפסיכולוגים ערבים וחרדים, ושרוב הפסיכולוגים כיום מגיעים ממשפחות מבוססות.

בנוסף לכל אלה, בניגוד למה שניתן לחשוב, הרישוי גם עשוי לפגוע באיכות השירות המקצועי. חסמי הכניסה והיעדר התחרות במקצועות המורשים, הופכות חלק מהמקצועות למועדונים סגורים ומנוונים שמתנגדים לכל שינוי במקצוע ולשיפור השירות. קחו לדוגמא את לשכת עורכי הדין שמתנגדת באופן קבוע להכנסת טכנולוגיות חדשות למקצוע על אף שנמצא שהן מייעלות ומשפרות את השירות והסרת הליכים שמגבילים את הציבור אבל דורשים לדוגמא חתימת עורך דין, לכך צריך להוסיף את העובדה שבמקרים רבים ההכשרה פשוט אינה רלוונטית למקצוע. 

מתווכי נדל"ן לדוגמא, נדרשים לעבור מבחן שעיקרו נושאים משפטיים סבוכים בתחום התכנון והבנייה, כשהעיסוק שלהם בפועל באותם נושאים הוא אפסי. בישראל כיום עשרות אלפי סטודנטים, מתמחים ומתלמדים שעוברים הכשרות יקרות וארוכות שבסופו של דבר לא רלוונטיות לעיסוק שלהם, מדובר בבזבוז עצום – אותם אנשים חרוצים יכולים להצטרף לשוק העבודה כבר עכשיו ולתרום למשק הישראלי ובמקום זאת מבזבזים את הזמן על תכנים לא רלוונטיים.

לאור כל אלה אני משוכנע שצריך לעשות רפורמה מקיפה בתחום רישוי מקצועות בישראל. זה קודם כל דורש מאתנו כציבור, לשנות גישה לגבי רגולציה:  1. להיות יותר ביקורתיים ולא לחשוש תמיד מ"השוק הפרוץ" ומכך שלמקצוע מסוים אין רישיון, אלא גם לבחון את העלויות של הרגולציה. ואת האפקטיביות.  2. שינוי הגישה  יסייע בקידום רפורמות נדרשות במקצועות המורשים הקיימים, ויאפשר להתמודד טוב יותר עם ההצעות החדשות (והמופרכות) לרישוי שמונחות על שולחן הכנסת והממשלה למקצועות כמו עיצוב שיער, קוסמטיקה, מנעולנות, אילוף כלבים ועוד.

צריך לזכור שיש גם נזקים לרגולציית היתר הזו, בנוסף לחלשים בחברה ולמחיר היקר שאנחנו משלמים היא פוגעת גם בעולים, ויוצרת קשיים בקליטת עולים משכילים מחול, חלקם גם עוזב את הארץ.  3. הרישוי העודף מייצר קרטלים, ומעלה את מחירי השירותים ללקוחות הסופיים, מה שתורם ליוקר המחיה הנרחב.   על אף שלרישוי השפעה אדירה על המשק, הטיפול בו יחסית אפור והוא לא זוכה לתהודה תקשורתית, מתי למשל שמעתם בתקשורת על הרגולציה המכבידה על חוקרים פרטיים או על השינויים הרגולטוריים הנדרשים במקצוע ייעוץ המס? מאחר וכל מקצוע הוא עולם ומלואו, רפורמות רגולטוריות בו דורשות עבודת נמלים וירידה לפרטים.

בדיוק בשביל הדברים האלה הגעתי  לפוליטיקה. בשביל לגעת באותם נושאים שמשפיעים על החיים של כולנו, על העבודה שלנו, חופש העיסוק איכות השירות, הזכות להתפרנס מהמקצוע שלך והזכות לקבל שירותים איכותיים במחירים תחרותיים. 

מדובר בעבודה מאוד מאתגרת לפוליטיקאים אבל אם נעשה אותה בצורה נכונה התרומה לתוצר ולרווחה תהיה אדירה ותעלה את רמת החיים של כולנו.

עוד ב-

הסיוע לאסון בטורקיה מרגש: עם נפלא ומיוחד יש לנו

לכתבה המלאה

הכותב: אביר קארה, חבר כנסת לשעבר מטעם מפלגת "ימינה", בהמשך מטעם "חופש כלכלי" וכיהן גם כסגן שר במשרד ראש הממשלה. קארה הוא פעיל חברתי וממייסדי קהילת המחאה "אני שולמן"