1.3 מיליון אנשים קראו את ציוץ היציאה מהארון של יאיר שרקי בטוויטר. שלושים אלף מהם סימנו לייק. קרוב ל-5,000 הגיבו. זה לא קרה לאף אחד בשום יציאה קודמת מהארון לא לשרית חדד ולא לנדב אבוקסיס. זה לא קרה כמעט בכלל לשום ציוץ, גם של ידוענים נוצצים ומוכרים יותר מהכתב לענייני דתות של חברת החדשות. בישראל המפוצלת והמסוכסכת, לא נשארו כמעט עניינים הנופלים תחת הכותרת קונצנזוס.

אם לא זכיה באירוויזיון או להבדיל צפירת יום הזיכרון (וגם זה כבר בערבון מוגבל), אחדות שורות מסוימת חוזרת אצלנו לחיים בעיקר סביב המוות. אנחנו מתים על פולחן המוות. אריק איינשטיין או שמעון פרס הצליחו לייצר חמש דקות של חיבור קצוות. אבל בישראל מודל 2000, צריך למות כדי לקבל אהבה ממה שמכונה אצלנו כל קצוות הבית.

במובן הזה, יאיר שרקי, החביב והמוכשר כמו שד, זכה לכבוד של מת עוד בחייו. ולא סתם בחייו, כשהוא רק בתחילתם, בן 30. נער מתבגר שחיבר ברגע אחד בין מרב מיכאלי לעמיחי שקלי, בין "מקור ראשון" ל"הארץ" ובין אביעד גליקמן לאיילה חסון.

זאת לא הייתה יציאה מהארון, זה היה כאן גרים בכיף זאב עם כבש בדירה אחת עם ארבעה כיווני אוויר. למה? בעיני ברור למה. שרקי, המזרחי, אחד משבעת ילדיו של הרב אורי שרקי, דתי, פאות (עד לא מזמן), מי שיש להניח לא באמת מתלבט בקלפי בין מר"צ לעבודה, שרקי הדוס הימני המזרחי, בפוסט המכונן שלו, הצליח ב-300 מילה פלוס מינוס לגעת בכל מרכיבי השנאה  של החברה הישראלית, ולחשוף לחצי דקה פנטזיה שסגן השר אבי מעוז ודאי היה מכנה אותה מסוכנת: פנטזיה על מדינה שמפסיקה לשנוא, שנחה לרגע ממריטת הנוצות האין סופית שהופכת את הארץ זבת החלב והדבש לארץ רעילה.

שיטת המנהיגות הרעילה, Toxic Leadership, מתקיימת בזכות הנעת סכסוך מתמיד בין חלקי העם, דתיים נגד חילוניים, ימין נגד שמאל, ערבים ויהודים, סטרייטים ולהט"בים, עניים ועשירים, הריב מייצר רעל והרעל מבטיח למי שיודע לנסוך אותו כחמצן לריאותיהם של נתיניו, שלטון ארוך ימים. במנהיגות הרעילה אין מקום לתקווה, לפשרה, להכלה. היא מתקיימת כל עוד היא מקצינה ומסכסכת.

והיא הצליחה. הפיצול הושלם. יש כאן מדינה אחת לכאורה, ובפועל לפחות שתיים. אנחנו מכורים לשנאה, לטיפות הרעל, לריב ולמדון. וכמו כל מכור, קשה לנו כבר להיגמל. שרקי הקטן נתן לנו לרגע אחת הצצה של ניתוח פתולוגי לתוך אברי הפנים שלנו, שבשקט בשקט מתגעגעים למשהו אחר. בחיפוש המילה "יאיר" בגוגל, שרקי מקדים השבוע ברוב מוחץ שני יאירים אחרים, לפיד ונתניהו. אבל אל דאגה. הוא לא ריפא כלום. הוא רק הראה לנו לדקה קטנה כמה אנחנו חולים.

עוד ב-

יאיר שרקי מקבל חיבוק מהכנסת: "שתהיה מאושר", "ריגשת"

לכתבה המלאה

הכותב עמנואל רוזן, איש תקשורת