בשנה החולפת זכינו להעלות על סדר היום את משבר האקלים והגנת הסביבה. היום, יותר מתמיד, אנו מבינים את ההשפעות הדרמטיות של המשבר על כל אחת ואחד מאיתנו, וכך גם לגבי המזון שאנחנו מייצרים וצורכים. לבזבוז המזון יש מחיר חברתי וכלכלי אדיר, ועלינו להפנים גם את המחיר הסביבתי.

כשרה להגנת הסביבה, הייתה לי את הזכות להוביל את שיתוף הפעולה עם ארגון ״לקט ישראל״ סביב דו״ח אובדן המזון, שכלל גם את העלויות הכלכליות שכולנו משלמים בעקבות הנזקים, בהיקפים של מיליארדי שקלים בשנה. העבודה המשותפת בנושא מתבקשת יותר מתמיד במסגרת המאבק הלאומי במשבר האקלים, שצריך גם מאמצים רבים יותר להפחתת הפסולת המוטמנת.

בשנת 2020 מדינת ישראל זרקה לפח כ- 2.5 מיליון טונות של פסולת, כחצי מתוכם מהווים מזון ראוי למאכל. לצערנו, מדובר בהיקף עצום ובלתי נתפס. אסור לנו להשלים עם בזבוז רב כל כך שמתאפשר בשם תרבות השפע, בזמן שישנם הזקוקים לאותו מזון איכותי וטוב. הבשורות הטובות הן שהמצב תלוי רק בנו, והזמן לקחת את המצב בידיים – הוא עכשיו.

אותם 2.5 מיליון טונות גוררים גם עלויות נוספות - עשרות אלפי טונות של דלק, מיליון דונם של קרקע חקלאית, עשרות אלפי טונות דשנים ומשאבים רבים נוספים שהלכו לטמיון ורק מחמירים את משבר האקלים. 

הגרוע מכל הוא הנתון הבלתי נתפס של 5 מיליון טונות גזי חממה שנפלטו כתוצאה מאובדן המזון – 6 אחוזים מסך פליטות גזי החממה בישראל. צריכת מזון יעילה תביא להתאמת ההיצע מצד היצרנים והקמעונאים, למניעת בזבוז ולהתנהגות סביבתית יותר בעידן חירום אקלימי.

בעיית אובדן המזון איננה ייחודית למדינת ישראל. המדינות המפותחות מכירות בה וכבר פועלות כדי למגר אותה. האו״ם הגדיר ביעדיו לפיתוח בר-קיימא כי עד לשנת 2030 יש להפחית את בזבוז המזון בחמישים אחוזים, ובאירופה וארצות הברית כבר יש יוזמות וסוכנויות להצלת מזון. כמדינה מובילה בטכנולוגיה ובחקלאות, על מדינת ישראל להצטרף למאבק העולמי ולהיות שחקנית מרכזית בו.

החזון לחיסכון באובדן המזון הולך יד ביד עם אסטרטגיית הפסולת החדשה שהצגנו במשרד להגנת הסביבה בתחילת השנה. כ- 80 אחוזים מהפסולת המושלכת כיום מיועדת להטמנה. מדובר בנתון גבוה וחמור ביחס למדינות המפותחות בעולם, שרבות מהן כבר קרובות לאפס הטמנה. אחרי שמדינת ישראל דרכה במקום בכל הקשור בטיפול בפסולת, הצגנו יעד שאפתני ומתבקש של מעבר ל- 20 אחוזי הטמנה בתוך כעשור עם דגש על הפחתה והפרדה במקור, טיפול בפסולת האורגנית ומיחזור. הטמנת הפסולת, ביניהן המזון המבוזבז, כוללת זיהום קרקע ומי תהום, אובדן משאבים יקרים ופליטת גזי חממה.

המשרד להגנת הסביבה מוכרח להאיץ את יישום אסטרטגיית הפסולת החדשה ולהוביל למניעת בזבוז מזון. זהו צו השעה – כלכלית, חברתית וסביבתית. כפי שהצבנו יעדים בתחום הפחתת הפליטות, על הממשלה להציב יעדים גם בתחום בזבוז המזון, שיובילו לחיסכון אדיר בפסולת המושלכת ולהפחתת נזקים אקלימיים.

במהלך כהונתי כשרה להגנת הסביבה, גיבשנו מתווה השקעה של 800 מיליון שקל בתחום אובדן המזון, שתוביל לחיסכון של כ- 3 מיליארד שקל בשנה. תרבות צריכה נכונה, שקולה ומדודה יותר נמצאת בידיים שלנו. רק יחד, נוכל למנוע את הבזבוז האדיר, ולעשות צעד נוסף למען הסביבה.

הכותבת חברת כנסת ממפלגת הליכוד ושרה לשעבר במשרד להגנת הסביבה