הביטקוין, המטבע הדיגיטלי שתופס תאוצה בימים אלה, נוצר תחת ההבנה שכסף הוא למעשה הסכמה חברתית משותפת בין אנשים. הניתוב של אותה הסכמה חברתית להיבט מסחרי ופיננסי, יצרה מטבע שאינו תחת שליטה של גוף ממשלתי או בנק מרכזי, אלא מבוסס על כלכלת אנשים ותקשורת בין הפרטים בקהילה.

השימוש בביטקוין ובעיקר השיח סביבו, מציג מגמה הולכת ומתחזקת בה הפרטים בחברה אוחזים בהון הכלכלי ושיתוף הפעולה ביניהם הוא זה המניע תהליכים. קמפיין הבחירות של אובמה הוא המקרה המוכר ביותר (אבל לא הראשון) בו נעשה שימוש ב-micro-donation למימון קמפיין בחירות. הרבה מעבר לאופן הגיוס, המשמעות המרכזית כאן היא הזינוק ברמת המעורבות.

מעבר ליכולת להשמיע את קולנו ולהשפיע, דרך micro-funding אנחנו הופכים למעשה להיות פעילים מעורבים ומממנים ראשיים של מטרות שונות. ההסבר למגמה החדשה נעוץ בטכנולוגיה וברשתות החברתיות, שמשפיעות על האופן בו אנו תופסים את העולם ועל הדרך בה אנחנו פועלים בתוכו.

בין אם מדובר במטרה חברתית (דוגמת אופק - הבנק החברתי הראשון שבעלי החשבונות בו הם גם בעלי המניות), במיזם כלכלי (כמו קואופרטיב המכולת), במוזיקה (דיויד ברוזה גייס ב-2011 את תקציב הפקת האלבום שלו באמצעות Kickstarter) והדוגמאות עוד רבות ומגוונות - בסיס הרעיון הוא זהה: תן מעט קבל הרבה. תן קצת מהמשאבים שברשותך ותוכל לחלוק בשפע שהיה שמור עד היום למעגל הפנימי של בעלי ההשפעה.

למעשה הטכנולוגיה והרשתות החברתיות יצרו עבורנו פלטפורמה שהיא הרבה יותר מגיוס משאבים. זו פלטפורמה לגיוס שגרירים. כאשר הצרכן משפיע על החלטות המוצר (crowd sourcing) ועל המימון שלו (crowd funding), הרי הוא הופך מושקע במותג רגשית וכלכלית וככזה הוא יבחר להיות מעורב ופעיל גם בהצלחת המותג.

עבור ארגונים וחברות מסחריות מדובר בבשורה של ממש. המחקרים מראים שמסרים העוברים מפה לאוזן מתקבלים כבעלי אמינות ומהימנות גבוהה אצל קהלים פוטנציאליים בבואם לבצע החלטת רכישה. הוסיפו לזה את השימוש בחוכמת ההמונים (מודל הגורס כי חוכמתו של ההמון גדולה מחוכמתו של המומחה היחיד) ויכולתה לחזות מגמות, לזהות התנהגות שוק ולהציע פתרונות מתקדמים ויצירתיים לצרכים הקיימים.

כעת דמיינו לעצמכם את כל אותם אנשים פרטיים שמעורבים במוצר שלכם, מאמינים בו והיו חלק בעיצובו, בוחרים באופן אורגאני לדבר על המוצר ולשווק אותו למעגל החברים שלהם.

חשוב לזכור כי בסיס הרעיון הזה מושתת על מערכת יחסים של אמון ושל שותפות, כזו שלרוב אינה נקבעת על ידי חוזים משפטיים מורכבים (ולו בשל הסיבה שזהות המממנים, אופיים, כמותם והיקף ההשקעה שלהם, אינה ידועה מראש), אלא מתוך חיבור והזדהות אמתיים ואותנטיים.

כדי להצליח ולהפוך את הצרכנים לשגרירי המוצר, נדרש מהארגון לעשות התאמות שבסיסן יצירת פלטפורמה של הקשבה ושיתוף. לא עוד פניות חד-סטריות דרך שירות לקוחות או עדכון חד-כיווני דרך קמפיין פרסום, אלא יצירה משותפת על בסיס שיתוף הידע האישי והמקצועי של הצרכנים המעורבים, כולל העלאת רעיונות, בחינת יישומים ואופטימיזציה תוך כדי תנועה.

בראייה קדימה, נשאלת השאלה מה יעמוד במבחן ההצלחה של חברות וארגונים. האם השיטות המסורתיות המוכרות שפותחו במשך שנים ימשיכו להוביל מותגים בדרכם להצלחה כלכלית, או שדווקא המגמה החדשה, שנסמכת על החדשנות שבטכנולוגיה ועל מעורבות צרכנית גבוהה ופעילה, תהייה זו שתוביל את הדרך.

יעל אלמור-ליאון היא סמנכ\"ל טוטו-online, וסמדר חדש היא מנכ\"ל dotPR