דעות
איראן וחיזבאללה? זה האיום שעלול להוביל לחורבן בית שלישי
דווקא בימים אלו כאשר כל המדינה ה"דרוכה ומקווצת" לתגובה מאיראן, חיזבאללה ושאר שונאנו, עלינו להבין ולהפנים כי שום איום חיצוני אינו מהווה איום קיומי למדינה. האיום הקיומי חי, קיים, בועט, מתרחב – וכל כולו פנימי הבא לידי ביטוי בשסעים ומלחמת האזרחים שבאופק
האיום של איראן, חיזבאללה ושלוחותיה בימים אלו אינו מטריד אותי, מה שמדיר שינה מעיניי הוא, האיום הפנימי בדמות השסעים והקרעים בחברה הישראלית. איום אשר עלול להביא אותנו למלחמת אחים עקובה מדם ולחורבן בית שלישי.
שאלת היסוד הראשונה שעלינו לשאול: האם על היהודים להמשיך להעדיף את יישוב הארץ, על סמך הלקחים שהופקו מאירועי חורבן הבית הראשון והשני וזוועות העת החדשה והמאה ה-20, או שמא עליהם לבכר חיים במפוזר על פני תבל כ'יהודי נודד' וחסר מדינה, הבא והולך מכאן לשם ובחזרה, חשוף תמיד ל"ארבעת האסונות העל-זמניים של ההיסטוריה היהודית: העלילה, האפליה, הגירוש/גלות והטבח." כפי שביטא זאת בהלצה גם יורם קניוק: "הרי אנחנו עם של מזוודות, של שוטטות, של געגועים למקום שלא היינו בו מעולם". וכמובן שאני ממש לא מסכים למילות הסיום של אמירתו משום שהיינו כאן באבו-אבוהה היינו כאן כי זוהי ארץ חמדת אבות.
על העיקרון הזה נולד רעיון הספר "אחדות או למות" המקנן במוחי מ-2015 עת נולד נכדי הבכור ועל כיסא הסנדק שאלתי עצמי "לאיזו מדינה הרך הזה נולד"? המאיץ לרעיון, היה ללא ספק מסע הקרוואן שערכתי במהלך 2017 ותחיל 2018 ברחבי הארץ ממטולה ורמת הגולן לאילת, מראש הנקרא לפתחת ניצנה ומגוש דן דרך יהודה ושומרון לבקעת הירדן. במסע הזה בו לנתי ביותר מ-100 ישובים שונים, נפגשתי שוב עם אוכלוסיית המדינה על רבדיה, דתותיה, השקפותיה ובעיקר פעריה – מפגשים אשר הבהירו לי שהדיון החיצוני סביב "שתי מדינות לשני עמים" ממש אינו העיקרי – המציאות בשטח היא עשרה קנטונים לעשרה שבטים שונים המחדדים מזמרותיהם לחרבות ונכונים למלחמת אזרחים עקובה מדם.
כסרבן לקבלת תשובות סתמיות ונבובות, התעמקתי בשאלה על מה ולמה חרב בית שני? הרי "שנאת חינם" (שהיא בכלל אינה קיימת כי הרי אם אני שונא מישהו, אני רוצה מאוד שיקרה לו דבר רע-מאד, אז מה חינמי כאן?) אינה מחריבה מבנה מפואר כמו בית המקדש. מזעזע עד כמה חמשת הסיבות הללו מתקיימות בנו ממש בימים אלו. ומכאן עולה שאלת היסוד הבאה היאך זה הגענו עד הלום?
אני מאמין בשלושה עשר ערכים הראויים להתקיים במדינת מופת. או אם תרצו, המצע האולטימטיבי של "קואליציית החלומות" אשר צריכה להנהיג את המדינה הזו לאחדות והלכידות.
אינני מתיימר לעסוק בנבואה, אני מגדיר עצמי כ"קורא כתובות על הקירות" (לא גרפיטי), וכמנתח מהלכים בראייה אסטרטגית ולא פרשן נקודתי לאירועים בודדים. ולכן, לא הייתי צריך את זוועות ה־7 באוקטובר, ולא את המחאה כנגד המהפכה המשפטית כדי להבין הן את מקור הבעיות החברתיות והביטחוניות של מדינת ישראל. על מדינת ישראל לשנות פרדיגמה ולנקוט אסטרטגיה שונה, שאותה אני מכנה "שבעת עקרונות הברזל". רק לאחר שנאמץ אותם, נוכל לקרוא לכל מי שמעוניין לדבר עמנו, לדון לאורם באפשרות להגיע להפסקת הלוחמה, לקץ הסכסוך ולשלום. עם זאת, חמאס, איראן, חיזבאללה, החות'ים או כל איום חיצוני אחר אינם מהווים איום קיומי על מדינת ישראל – הסכנה האמיתית לקיומנו נעוצה בנו עצמנו, ואם לא נפתור אותה בהקדם ובצורה יסודית, לא נוכל להבטיח את קיומנו כאן.
מדינת ישראל משולה לרכבת הנוסעת במהירות על שני פסים מקבילים. פס אחד הוא הזהות היהודית והפס השני הוא הזהות הדמוקרטית, ושני אלה חייבים להיות מקבילים לחלוטין. כל אחד מהם מפצה את השני ב"אורכו" – אורך רוח וסבלנות – בעת שהרכבת נוסעת, ובעיקר בעת פניות חדות. אם לא נשב ונדבר עד שיֵיצא עשן לבן ונגיע לאחדות, אותם פסי מסילה יחדלו להיות מקבילים זה לזה – ויובילו את הרכבת שלנו אל התהום. הזמן הולך ואוזל, וחובה עלינו להתעורר בטרם יהיה מאוחר מדי.
דווקא בימים אלו ימי ט' באב כאשר כל המדינה ה"דרוכה ומקווצת" לתגובה מאיראן, חיזבאללה ושאר שונאנו, עלינו להבין ולהפנים כי שום איום חיצוני אינו מהווה איום קיומי למדינה! האיום הקיומי חי, קיים, בועט, מתרחב – וכל כולו פנימי הבא לידי ביטוי בשסעים ומלחמת האזרחים שבאופק.
הכותב: האלוף במיל' ד"ר יום טוב סמיה, הוא איש עסקים בתחום האנרגיה והתשתיות מאז 2001, חוקר מנהיגות ואקלים ארגוני, פעיל חברתי למען הקהילה, בעל תואר ראשון כללי מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני בביטחון לאומי, ותואר דוקטור בסוציולוגיה ובמדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה. שירת בצה"ל כ־30 שנה, ובין היתר היה מפקד חטיבות צנחנים וגבעתי, מפקד אוגדת עזה, מפקד עוצבת הגליל ומפקד פיקוד דרום. רווק (שונא את המילה גרוש), אב לארבעה וסב לשבעה. ספרו החדש והשלישי "אחדות או למות" רואה אור בימים אלה. קדמו לו "מנהיגות ברגעים של אמת" ו"מיחידים ליחידה".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(10):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
8.יום טוב סמייה צריך לשמש כגשר בין חלקי החברהנוני ודחליליו 08/2024/25הגב לתגובה זו0 0יום טוב היקר... אני בטוח שזכרון דמותה של הסבתא שלך שמה יד על המזוזה ומתפללת לא פחות דומיננטי מחברות האמת שלך עם אלוף מתן וילנאי ודומיו. מבקש להזכיר לך שבמשך 76 שנה היו רק שני שופטי "מעברות" דומיננטיים שכיהנו בבג"ץ השופט אדמונד לוי ז"ל (היחיד שגם התנגד להתנתקות מעזה) והשופט אלרון(אלפריח') יבטל"א... האם זה נראה לך תקין ? מה בסך הכל ביקשנו ? לא יעלה על הדעת שמוסד חשוב כמו בג"ץ יהיה חסום למזרחיים, ימניים וחרדים... לא ייתכן, שהשופט ברק, שידו רב לו בנפוטיזם, כולל מעורבות במינוי אשתו (תרשום בגוגל "פרקי אליקה") יכנה את בג"ץ "משפחה" וגם יתכוון לכך !!! מה בסך הכל ביקשנו שחבריך בצנחנים יבחרו להם את הפוגלמנים שלהם ואנחנו נבחר לנו את המזוזים שלנו לעליון... ולא שהם יבחרו לנו את מני מזוז !!!סגור
-
7.תמיד , תמיד מקשיב ליום טוב סמיה .יודע על מה הוא מדבר. (ל"ת)דניקו 08/2024/23הגב לתגובה זו1 1סגור
-
6.במילה אחת - נ ת נ י ה ו...!!!יוסי 08/2024/22הגב לתגובה זו2 4מחריב המדינה...!!!סגור
-
במילה נוספת - שמאלנים (ל"ת)גיא 08/2024/25הגב לתגובה זו0 0סגור
-
5.אחדות העםיהושע קופפר 08/2024/21הגב לתגובה זו3 0ברכת יישר כח גדולה לאלוף יום טוב סמיה. אנו האויבים של עצמנו וחס וחלילה לא נשכיל להבין את מצבנו בהסתכלות על ההיסטוריה וחורבן בית ראשון ושני ,מצבנו יחמיר. יחד עם זאת,כיהודי מאמין ברצוני להפנות תשומת ליבו של האלוף לכך שחורבן בית שלישי לא נזכר במקורותינוסגור
-
4.מושחתיהו ביוביוה וממשלת הימין על מלא תביא לנו חורבן ביתמשה כף 08/2024/21הגב לתגובה זו4 4שלישי וכל הביבסטים חסרי המוחסגור
-
3.והפס השלישי הוא הפצ"רית ומערכת המשפט שמנסים להרוסשרית 08/2024/20הגב לתגובה זו6 2והפס השלישי הוא הפצ"רית (חיילת בצה"ל!!) ומערכת המשפט שמנסים להרוס את הצבא, את יכולת ההגנה שלנו, ואת העםסגור
-
שטויות מבית היוצר של מכונת הרעל של הביביזם (ל"ת)יגאל 08/2024/24הגב לתגובה זו1 3סגור
-
2.הרי אתה לא מסכים לתוצאות הבחירות . אז מה לך כי תלין?מירצ'ה 08/2024/19הגב לתגובה זו6 0אדרבא : שהמחנה שהפסיד ינצח. שיהיה מועמד ראוי . למי אכפת ביבי לא ביבי. אבל כששומעים את נציגי המחנה שלא ניצח מתבטאים .... רבים חוזרים על עקביהם. אבל אלו שנשארו כמוך רוצים הפיכה.סגור
-
1.כשהצד המפסיד לא מקבל את תוצאת הבחירות... (ל"ת)מיכאל 08/2024/18הגב לתגובה זו7 1סגור
