בין נטישה לתגובה: הכשלים במערכת ביטחון הפנים והכתובת שעל הקיר: ב-7 באוקטובר ובמהלך מבצע 'שומר החומות', אזרחים רבים חשו נטושים ובודדים, זועקים לעזרה שלא הגיעה. תושבי יישובי העוטף, שעמדו תחת מתקפה, לא קיבלו מענה מיידי. אירועי הנובה הפכו לסמל לייאוש, כאשר אזרחים נאלצו להמתין שעות ארוכות לסיוע, בעוד הם מתחבאים, מנסים להימלט מהסכנה, ומרגישים שנשכחו מאחור. גם השוטרים שנלחמו בגבורה חוו תחושת בדידות כשלא קיבלו גיבוי או תגבורת בזמן. תחושת הלבד הזאת הייתה קיימת גם בעכו ובלוד ונגב בשומר החומות. אזרחים חשים נטושים וחסרי הגנה, בלי יכולת להסתמך על המשטרה למענה מהיר ואפקטיבי.

במהלך אסונות ומצבי חירום כאלו, הצרכים עולים דרמטית. תחילה, הקהילה מסתמכת על מענה מקומי, אך ככל שהאירוע נמשך והופך לחמור יותר, נדרש סיוע חיצוני. כאשר המערכת המקומית מוחלשת והתגבור החיצוני מאחר או אינו יעיל, נוצרים פערים שמובילים לאובדן חיי אדם ולפגיעה באמון הציבור ברשויות.

7 באוקטובר ו'שומר החומות' הם דוגמאות מובהקות לחולשת שתי המערכות: המערכת המקומית הייתה מוחלשת מאוד ולא יכלה לספק מענה מתאים, בעוד שהמערכת החיצונית לא הופעלה במלואה ולא מיצתה את הפוטנציאל שלה. כמו כן, נוצרו פערים משמעותיים בתפיסת ההפעלה של תגבור זה, מה שהוביל לאובדן יכולת הגנה אפקטיבית. במצב בו אין מערכת מקומית חזקה, הקהילה נותרת חשופה, והפער בין הצרכים לבין המענה הופך לקטסטרופלי. כאשר מערכת התגבור החיצונית אינה יעילה, חלה שחיקה של המענה המקומי והנזק מחריף וחלה פגיעה באמון ברשויות. ההשלכות חמורות במיוחד כאשר שתי המערכות חלשות בו זמנית, מה שמוביל לחוסר אונים מוחלט, לאובדן אמון ולפגיעה משמעותית ביכולת השיקום לטווח הארוך לאחר אסון נורא.

בישראל, המשטרה וצה"ל הם הכוחות המרכזיים בהגנה על האזרחים. המשטרה, הפרוסה בתחנות מקומיות וביחידות שטח, מציעה תגובה מיידית ויכולה לפעול עצמאית. השוטרים, שחיים באזורי השירות שלהם, זמינים לסייע גם מעבר לשעות העבודה, מה שמחזק את המערכת המקומית ומספק מענה מהיר במצבי חירום. עם זאת, בישראל יש רק 80 תחנות משטרה ל-255 רשויות מקומיות, מה שיוצר פערים משמעותיים בכיסוי וביכולת התגובה.

בשלוש השנים האחרונות, תחנות המשטרה סובלות ממחסור בכוח אדם, והמרחבים רוקנו מיכולות חיוניות. מג"ב אומנם חוזק, אך ללא הכנה מספקת לתפקידו ככוח תגבור מהיר, מה שהוביל לחולשת תגובתו באירועים כמו 7 באוקטובר. תגבור זה, כאשר הוא אינו מגיע בזמן או אינו ממוצה במלואו, אינו מצליח להקטין את הפערים שנוצרו, ומותיר את האזרחים והשוטרים ללא הגנה מספקת.

המצב הקיים מדגים את חולשת המענה המקומי והתגבור החיצוני הלא יעיל. תכניות השר לביטחון לאומי להפנות משאבים לכיוון של משמר לאומי כפי שמתכנן, שוב באותו כיוון, שוב באותה תפיסה שגויה. כיתות כוננות שהוקמו היום רחוקות מלעמוד בסטנדרטים מקצועיים ראויים, הן מוקמות בחופזה ומקומות רבים לא יתנו את מענה. 

נדרש שינוי מהותי בתפיסה ובמבנה הארגוני של המשטרה. יש לחזק את תחנות המשטרה המקומיות, את כיתות הכוננות המקומיות, ואת התיאום עם הרשויות המקומיות, כך שניתן יהיה לספק מענה מהיר ואפקטיבי לכל איום, בין אם מדובר באסון טבע, טרור או פשיעה. כמו כן, יש למקסם את הפוטנציאל של מג"ב ככוח תגבור מהיר ומקצועי. תכנון נכון של המבנה הארגוני, תוך צמצום מטות ורמות פיקוד מיותרות, יאפשר להקצות משאבים נוספים לתחנות המקומיות ולמערכי התגובה המהירה. כל תגבור של משאבים נדרש כיום לחזק את רמה המקומית ומאידך להתאים את מבנה מג"ב למיצוי יכולותיו באופן מהיר ויעיל תוך יכולת הפעלה ברמת עד פלוגה במספר רב של זירות וחיזוק מערך מילואים.

הכותב: ניצב בדימוס אמנון אלקלעי, ששימש כראש אגף המבצעים במשטרה