מנכ"ל תאגיד השידור לא מתכון להתפטר ומסביר בראיון לוואלה! כי "להצטיינות יש מחיר". אחרי ארבע שנים וחצי בתפקיד, מספר אלדד קובלנץ על הביקורת, הקשר לפוליטיקה, התחקיר המטלטל שפורסם נגד התאגיד ב'הארץ', המינויים וביניהן של דמויות מפתח כמו גאולה אבן סער ועוד שורה של שאלות בוערות

ראשית השיב להתנגדות של יו"ר התאגיד גיל עומר למינויו הקבוע:  "אני רוצה לחדד. כל זה היה תוך כדי ועדת האיתור לבחירת המנכ"ל. חשוב לתת את הקונטקסט. מאבקים בין יו"ר למנכ"ל זו לא המצאה אקסקלוסיבית של תאגיד השידור הישראלי. זה קורה בכל מקום, וסביר שיקרה בגוף מאד צעיר, שבניגוד לרכבת ישראל או לביטוח לאומי הכול בו נורא חשוף ויוצא החוצה. אכן, הייתה לנו תקופה של הרבה חיכוכים, אבל כשמסתכלים על ההיסטוריה במלואה היו לנו שנתיים ראשונות מצוינות, עבדנו טוב ביחד, ולכן אין שום סיבה שלא נחזור לעבוד ביחד בצורה עניינית".

"הוא אמר שהוא לא מאמין לי? אני לא מכיר פרוטוקול כזה. אולי הוא אמר לך את זה לך בשיחות תדרוך. להנמיך להבות? בוודאי. לא רק בין יו"ר למנכ"ל יש דבר כזה שאמון נפגע, זה קורה בהרבה מערכות יחסים, גם בין מדינות ובין בני זוג, ועדיין יש מנגנונים שבהם אפשר להשיב אמון או לפחות לייצר עבודה פרודוקטיבית".

"במהלך השנה וחצי האחרונות פניתי ליו"ר בערך 20 פעמים, לפני שבכלל נולד התחקיר ב'הארץ' ולפני שמישהו חשב לזמן את השופטת בדימוס אילה פרוקצ'ה, פרקליט המדינה לשעבר משה לדור וכרמית גיא, וזה היה הכיוון שלי כל הזמן. יש תיעוד של עשרות פעמים שהצעתי לו באופן אישי גישור. אני מעריך שפניתי ל-15 אנשים שמחבבים את שנינו וחושבים שהתאגיד יקר מדי וחבל שהוא יתקלקל בגלל מאבקים של מנכ"ל-יו"ר, ויעבירו לו את המסר. ואני אמשיך בניסיונות".
 

על השאלה האם יש דרך שבה אתה מתפטר עוד חצי שנה, בסוף הסיטואציה הזאת? השיב: "לא, האחריות על התיקון היא עלי. אני מגיל 18 בתעשייה המדיה הישראלית ועבדתי בכל מקום בארץ חוץ מאשר בפרינט, כי אני לא כל כך טוב בקרוא וכתוב. ואני יכול להגיד בביטחון שיחסית לכל מקום אחר התאגיד הוא מקום העבודה הטוב ביותר בתקשורת הישראלית – 'ביי פאר'"

 התחקיר המטלטל ב"הארץ" על התעמרויות לכאורה במסדרונות התאגיד? "מבלי להיכנס לפרטי הפרטים של הדוח, הדבר הכי מהותי בדוח זה מה שאין בו. לא נמצא ולו מקרה אחד שבו מנהלי התאגיד פעלו באופן לא נכון בתלונות על הטרדות מיניות. ההמלצות הפרסונליות לא קשורות לטיפול לא נאות של אף אחד מהם בהטרדות מיניות. אבל בוא נדבר על התרבות הארגונית כי מזה אי אפשר להתעלם. אני מגיל 18 בתעשייה המדיה הישראלית ועבדתי בכל מקום בארץ חוץ מאשר בפרינט, כי אני לא כל כך טוב בקרוא וכתוב. ואני יכול להגיד בביטחון שיחסית לכל מקום אחר התאגיד הוא מקום העבודה הטוב ביותר בתקשורת הישראלית - 'ביי פאר'.

"אבל הטיעון היחסי הוא לא רלוונטי מבחינתי. אנחנו מייצרים את התוכן הכי טוב בישראל, וגם שם יש מקום לשיפור. וגם מבחינת התרבות הארגונית יש מקום לשיפור. בארבע שנים הראשונות הדבר היחיד שעמד לנגד עיניי הוא דבר ראשון לשדר, לעבור את מתקפות החיסול מצד פוליטיקאים, קולגות ובעלי הון. ואחרי ששרדנו, המשימה העיקרית הייתה להצטיין ולייצר גוף ציבורי שמסוגל להתחרות עם גופים פרטיים. אני חושב שתחקיר 'הארץ' הגזים באופן מוחלט לגבי המחיר, אבל ברור לי לגמרי שבתוך התהליך הזה של החתירה למצוינות יש מי שנפגעו. כרגע אנחנו מממתינים למועצה שצריכה להחליט אם היא מאמצת את הדוח".

עוד הוסיף: "חוק השידור הציבורי סעיף 40 גורס שהיא יכולה להדיח אותי בכל רגע נתון, בלי קשר להמלצות הוועדה. לכן אני לא מתרגש מהסעיף הספציפי הזה, אבל אני כן מתרגש מזה שהאחריות על התיקון היא עלי. לגמרי. וברור לי לגמרי שגוף תקשורת לא יכול סטרילי ונעים בכל אספקט ובכל נקודת זמן, אבל אנחנו צריכים להשתפר, והכנו תוכנית עבודה ראשונה והצגנו אותה, וכשם שאנחנו משתפרים בתוכן נשתפר גם בזה. ולהשתפר זה לא רק הצעד של להיות קשובים לעובדים שמתקשים ולמצוא רכים לעזור להם, אלא גם הצד השני, לתגמל מצוינות. אני חושב שאחד הליקויים שלנו כהנהלה הוא שהטפנו למצוינות ודחפנו לשם באופן מאד אקטיבי אבל עדיין לא מצאנו דרך לתגמל את המצוינות, ונמצא את הדרך לעשות את זה".

על כך שדוריה למפל, תמיר בר, אלעד טנא עזבו כחלק מרכבת של נוטשים: "יש פה סלט שלם. צר לי אבל הנתונים לגבי עזיבת בכירים בדוח אינם נכונים. אני אעביר לך אקסל מדויק שמסביר למה הם אינם נכונים. אחוזי העזיבה בתאגיד לא שונים מכל גוף תקשורת אחר. הם באזור 8-10% בשנה. אתה רוצה שניקח את האתוס של גופים ציבוריים ונכנע לבינוניות? יש פה מתח מובנה בין גוף ציבורי שמצופה ממנו שיתנהל כלפי עבודה מאורגנת כמו גופים ציבוריים ומצד שני מצופה ממנו להצטיין. אי אפשר, זה לא עובד ביחד, בלי תחלופה של האנשים הפחות מתאימים. אני לא רואה בתחלופה כשלעצמה דבר בעייתי".

המינויים בערוץ: "אני מבין למה זה מרים גבות. מצד שני אני שלם עם כל הבחירות שעשיתי. בכל נקודת זמן בחרתי את הטוב ביותר. היו לי גם טעויות, אבל אני לא אכנס כרגע בצורה פרסונלית לזה. וכן, יש לי אידיאולוגיה ניהולית שמעת לעת בבחירת אנשים צריך להמר. עשיתי את זה עוד בגלגלצ ב-1999 - לקחתי בחור שהתחיל בש.ג. של גל"צ והפכתי אותו למנהל המוזיקלי של התחנה. והוא עשה עבודה מעולה.

"אבל תשמע, אני לא עושה לזה אידיאליזציה. ברור לי שצריך להיות איזון בין ניסיון לבין הימור על אנשים חדשים, ואני חושב שהתמהיל בבחירות שלנו הוא סביר לגמרי. אני יכול לתת רק את הדוגמה של טל פרייפלד סמנכ"לית הטלוויזיה שנבחרה. אנשים היו בהלם איך אני מעז למנות מישהו שלא פיתח משימות להישרדות או הקריא טקסטים בהיורשת 14. בחרתי מישהי מתחום המחקר כי האמנתי בה וביכולת שלה לנהל. וזה הימור שהצליח. היו כאלו וכאלו שלא. בשנים האחרונות כל מה שועדת המדרוג עושה זה לשרת ערוץ אחד – קשת שמו. האופן שבו המדידה נעשית ואופן בחירת המנכ"ל משרתת את קשת הרבה יותר מאת השאר. בשנה הראשונה להקמת התאגיד לא הייתה מועצה ובעצם הממשק היה מול משרד התקשורת, שזה בסדר גמור, זה סביר. מה שמדהים הוא שהלחצים לא היו רק ממשרד התקשורת".

על השאלה מה הקשר שלו עם שר המשפטים גדעון סער הגיב:  "הפעם האחרונה שראיתי את סער הייתה לפני 3 או 4 שנים, באתי לגאולה הביתה לנסות ולשכנע אותה להגיש את המהדורה המרכזית. אין לי קשר אתו ואני לא מדבר אתו. וגם, לפני שנתיים וחצי הלכתי למסעדה תל אביבית וראיתי אותו ואמרתי 'אהלן גדעון מה קורה איתך'. זהו".

הרייטינג שעושה התוכנית של גאולה ביום שישי? "מאיפה אני יודע, החברים שלך בוועדת המדרוג לא מספרים לנו. מה זה משנה גם?". הרייטינג היה 1.8%: "יכול להיות שזה המספר אבל זה לא מעניין. אנחנו חיים ב-2022. על כל צופה בטלוויזיה יש בין 6-10 צופים בדיגיטל. ועדת המדרוג כל תכליתה והפונקציונליות שלה היא לשמש כלי לרשת, קשת וערוץ 14 למכור פרסומות. כל מה שהוועדה הזו מודדת כנראה היא כמה אנשים נכחו בנקודת זמן ספציפית...".
 

הרצון לשיטת מדידה חדשה: "אנחנו עובדים על חלופה, אבל אנחנו מעדיפים את המידע מהדיגיטל מאשר להיות שותפים למדד שהוא גם מעוות וגם גזעני - שזו פשוט בושה וחרפה, קשר השתיקה הזה שמשרת את הערוצים המסחריים במיקסום המחיר לנקודה. בנוסף, זו שיטה שלא מודדת פרמטרים חשובים כמו השכלה וכיוצ'. בשנים האחרונות כל מה שהוועדה הזו עושה זה לשרת ערוץ אחד - קשת שמו. האופן שבו המדידה נעשית ואופן בחירת המנכ"ל משרתת את קשת הרבה יותר מאת השאר. בשנים האחרונות חדשות 12 ו-13 עושות קמפיין מאד סיסטמתי נגדנו. לשתיהן יש אינסנטיב להגיד כמה אנחנו לא טובים. ואנחנו לעומתן לא עובדים בזה"

על החזרה של התכנית חזרות: "אני מאד מקווה שתהיה עונה נוספת של 'חזרות'. מבחינתי ארז דריגס כשיר לגמרי לכתוב את העונה, אבל זו החלטה של נועה. אני לא רואה עם זה בעיה אתית, ויש אנשים אחרים במערכת שחולקים עלי. בכל מקרה, אני לא בטוח שהם בכלל בכיוון של לכתוב עוד עונה. לגבי 'מחוז ירושלים' אני חושב שפעלנו נכון אז כשניתקנו את היחסים - למרות שאני אישית התנגדתי, אבל קודה זכאית ורשאית לעבוד עם התאגיד. זה מאחורינו".
 

עוד ב-

מנכ"ל התאגיד: אלו העובדים המצטיינים השנה

לכתבה המלאה

"לגבי הרדיו, הוא מעולה. מה שעשינו זו מלאכת מחשבת של אבולוציה. רשת ב' הייתה טובה. באופן כירורגי נפרדנו מהדברים הלא טובים, והבאנו דברים חדשים טובים, כמו 'קלמן ליברמן' שזו התוכנית הכי טובה על הסקאלה כרגע, שינינו את יומן הערב. גם במוצר הכי טוב של רשות השידור הצלחנו להשתפר. אני לא מרוצה מהתמהיל הכללי בתחקירים. 'זמן אמת' השתפרה מאד מבחינת האתוס התחקירי ואני חושב שאם אני מסתכל על העונה האחרונה לעומת הארבע הקודמות, אני רואה גרף שיפור רציני. בוא אני אשתף אותך בוויכוחים שמתנהלים ממש בימים אלו בתוך הנהלת התאגיד. אני חושב שמהדורה של 30-45 דק' זה מספיק בהחלט. לצערי גם מנהל חטיבת החדשות שהוא סוברני וגם יו"ר התאגיד חושבים אחרת ממני. אמשיך לנסות לשכנע אותם".