הצעת חוק חדשה המתגבשת בימים אלו מציעה להגביל את הפרסום והשיווק של תרופות ללא מרשם - תרופות OTC - Over the counter. מאחורי הצעת החוק עומדים חברי הכנסת יגאל גואטה (ש"ס), אילן גלאון (מרצ), אברהם נגוסה (הליכוד) ונאוה בוקר (ליכוד).

על פי ההצעה, שוק החוצות שלגביו מוצע איסור פרסום גורף, צפוי להיות הנפגע העיקרי. בנוסף החוק יבקש להגביל פרסום "בעיתון, אינטרנט או בכל דבר דפוס אחר המיועדים בעיקר לילדים ולבני נוער עד גיל 18", לשון ההצעה. סעיף נוסף קובע איסור פרסום ב"מתקני הצבא, שירות בתי הסוהר או בבתי ספר".

בדברי ההסבר לחוק, מציינים חברי הכנסת העומדים מאחוריו, כי "מטרתו להגביר את המודעות של הצרכנים לסכנות הטמונות בתרופות ללא מרשם רופא ובתופעות הלוואי העלולות להיגרם מהם, ולעיתים אף להוביל לאשפוז או למוות....הפרסומות הבלתי פוסקות באמצעי המדיה השונים, יחד עם הנגישות הגבוהה לתרופות ללא מרשם, יוצרות תחושה אצל הצרכנים שאין כל סיכון, השפעה לא רצויה, או נזק העלולים להיגרם מהשימוש בהן".

כמו כן, החוק המוצע מתייחס להגבלת הפרסומת עצמה, כך שפרסומת לתכשיר ללא מרשם יכולה לכלול אך ורק את "שם התכשיר, שמות חומרי הגלם הפעילים והבלתי פעילים בתכשיר, מטרת התכשיר והשפעתו, הוראות נטילה ואזהרות והחובה לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש".במישור הנוגע לשיווק התרופות מוצע כי תכשיר ללא מרשם לא ישווק "אלא אם כן מודבקת או מודפסת על פני האריזה או על תווית שעליה אזהרה באופן ובנוסח שקבע שר (הבריאות)....בין היתר על פי מידת ההתמכרות שהם גורמים וסוג החומרים שהם מכילים".

תרופות ללא מרשם, הן התרופות "השיווקיות", הנגישות והמוכרות לצרכנים, שחברות הפארם מקדמות באמצעי המדיה כמו כל מוצר קמעונאי אחר. זו גם הסיבה לחשש של חברי הכנסת כפי שהם מציינים בדברי ההסבר להצעת החוק. התרופות המוכרות ביותר ואלו שגם ניתן למצוא בכל ארון בבית בישראל הן נורופן, אדוויל, אקמול (וכל נגזורתיו), אופטלגין, וולטרן, bengay ועוד.

שוק התרופות ללא מרשם מוערך במאות מיליוני דולרים מדי שנה ונתמך על ידי מהלכי פרסום בולטים. במידה והחוק יועבר ויתקבל במתכונתו המוצעת, המשמעות היא שפרסומת כגון אלו, של נורופן ואקמול לא יוכלו עוד לעלות לאוויר, כך שההשפעה הישירה של החוק תבוא לידי ביטוי הן על גופי התקשורת/אמצעי המדיה והן על משרדי הפרסום, בנוסף לחברות התרופות. 

 

בדיקה של אייס בקרב מספר חברות משוק החוצות מעלה שעל אף שהן הנפגעות העיקריות הן כלל לא מודעות להליך המתגבש ומתפתח מתחת לאפן במסדרונות הכנסת. מנגד, בשוק החוצות מצננים את האווירה וטוענים כי שוק התרופות ללא מרשם אינו נחשב לכזה שמזרים אליהן תקציבים משמעותיים - זו מן הסתם ההסבר המרכזי לאדישות כלפי הצעת החוק.

ארגון תל"מ - תרופות ללא מרשם - הפועל תחת איגוד לשכות המסחר פרסם באתר תגובה מטעמו לחוק המתגבש: "הצעת החוק אינה תואמת את מדיניות הממשלה להפחתת העומס הרגולטורי ומהווה הכבדה שאין לה הצדקה על המגזר העסקי. מן הראוי היה כי בטרם תקודם הצעת החוק תתקיים בדיקה מהי מטרת החקיקה למול השלכותיה והשפעתה על המפוקחים ועל המשרד המקצועי שכבר כיום מבצע פיקוח ואכיפה על נושא פרסום תכשירים ללא מרשם.
אנו מתנגדים, איפא, לחוק שאינו נדרש כלל ומיותר שכן הנושא מעוגן ברגולציה קיימת שמפוקחת ונאכפת ע"י משרד הבריאות באופן מלא".

יגאל בראון מנכ"ל איגוד הפרסום מסר בתגובה: "הובא לידיעתנו כי בימים אלו מתגבשת הצעת חוק חדשה המבקשת להגביל את הפרסום והשיווק של תרופות ללא מרשם. בהיותנו הנציג הרשמי של ענף הפרסום בישראל, אנו מבקשים לקחת חלק פעיל בתהליך קבלת החלטות ולהציג את עמדת הפרסומאים. לצד האסדרה יש לנהוג באחריות ולשמור על זכויות המפרסם לפרסום, חופש ביטוי והזכות לתחרות ולשמור על מקום העבודה והפרנסה של עשרות אלפי משפחות", כתב האיגוד.

עוד מוסיף בראון: "הדרך הנכונה להגדיל את מודעות הציבור והצרכנים לסכנות הקיימות בכל סוג מוצר, בין אם תרופתי, אלכוהולי, או משמין היא לא בהגבלת הפרסום אלא להפך דיוק מסרים והעלאת המודעות בציבור לסכנות. איגוד הפרסום מציע לחברי הכנסת להגיש הצעות חוק שעוסקות בהגברת ההסברה, המודעות, והחינוך לצריכה נבונה ולחוקק חוקים שיחייבו פרסום מכוון ומדריך לצריכה נבונה".