תקשורת ומדיה
מיטב: הקלה במלחמת הסחר יכולה להרגיע את השווקים בטווח הקצר
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, סבור כי ההיחלשות בנתונים הכלכליים תוביל ליותר הורדות ריבית ממה שמגולם בשווקים
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, ערך סקירה כלכלית בנוגע למשק הישראלי, ציפיות הצמיחה לאור המצב הגיאופוליטי, כלכלת ארה"ב וכלכלות נוספות.
בישראל, למרות ההתאוששות בצמיחה והאבטלה הנמוכה, האינפלציה ממשיכה להפתיע כלפי מטה. הורדנו את תחזית האינפלציה ל-2.5%, ועלה הסיכוי לירידה בריבית בנק ישראל. אנו סבורים שהריבית תרד לכ-4% עד סוף השנה החל מהמחצית השנייה. עקב הירידה באינפלציה ועליית סיכוי להורדת ריבית בנק ישראל אנו ממליצים להאריך מח"מ לבינוני-ארוך.
הצמודים עדיין אטרקטיביים יותר מהשקלים בטווחים הקצרים והבינוניים. גידול חד בקופת האוצר צפוי להמשיך להקטין הנפקות, והמשך ירידות מהירות בשוק המניות האמריקאי עלול להאיץ פיחות השקל. כמו כן, חל שיפור בסנטימנט הצרכנים. העלייה המשמעותית בחיסכון המגזר הפרטי בשנתיים האחרונות צפויה לתמוך בהתאוששות הביקושים במשק, למרות גזירות התקציב. בנוסף, הירידה בביקוש לדירות צפויה להימשך.
בארה"ב, אנו סבורים כי הסיכון לכלכלה האמריקאית לא נובע רק ממלחמת הסחר, אלא מריבוי הסימנים שמעידים על היחלשות במצב הכלכלי של הצרכנים. ה-FED צפוי לפרסם תחזית ל-1-2 הורדות ריבית. להערכתנו, בסוף יוריד השנה ריבית יותר פעמים ממה שמשתקף כעת בשווקים. הסיכון של שוק המניות האמריקאי גבוה בין היתר בגלל העובדה שהשחקנים העיקריים בחשיפת שיא למניות. כמו כן, כמעט כל הכסף שקנה מניות בשנים האחרונות התעניין "בשוק ולא במניות".
ישראל
האינפלציה ממשיכה להפתיע כלפי מטה
מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר נותר ללא שינוי לעומת התחזית שלנו לעלייה של 0.3%. סעיף הדיור וריהוט וציוד לבית היו נמוכים מהתחזית. כמו כן, הוספנו לתחזית הכללית 0.1% בעקבות אינדיקציה לעלייה משמעותית במחירים בסקר העסקים שלא השתקפה במדד המחירים בפועל. המחירים הסחירים (מוצרים) נותרו ללא שינוי והמחירים הלא סחירים (שירותים בעיקר) עלו ב-0.1%. נוצר פער של 1% בין קצב האינפלציה הלא סחירים 3.8% לסחירים 2.8%. ;
מצד אחד, קיימים אינדיקאטורים שמציגים התמתנות באינפלציה: שינוי שנתי במדד המחירים ללא התערבויות מוסדיות, אנרגיה ופירות וירקות שמשקף סביבת האינפלציה ירד מ-3% ל-2.6%. 5 מתוך 6 מדדי המחירים האחרונים היו נמוכים מקונצנזוס התחזיות.
קצב האינפלציה על פי 6 החודשים האחרונים מנוכי עונתיות ירד ל-2%. יחד עם זאת, הירידה התרחשה במידה גדולה בגלל המעבר של מדד מחירי הירקות מנוכה עונתיות (גם על פי 6 חודשים) מעלייה של כ-30% לירידה של כ-30% בחצי השנה האחרונה שהורידה כ-0.8% מקצב האינפלציה מנוכה עונתיות.
ההפתעות כלפי מטה במדדים והירידה הכללית בסביבת האינפלציה מפתיעים נוכח ההתאוששות במשק על רקע שוק עבודה הדוק שאמורים לתמוך בעליית מחירים. על פי סקר עסקים שהתפרסם בשבוע שעבר, בחודשים האחרונים לא ירד שיעור העסקים שצופים עליות מחירים בשנה הקרובה במרבית הענפים ובענף המלונאות אף עלה משמעותית.
מדד חודש מרץ צפוי לעלות ב-0.3%. הוא יושפע מעלייה עונתית בסעיף הדיור, ההלבשה והתייקרות מחירי הנופש בישראל. מדד חודש אפריל צפוי לעלות ב-0.6% בעיקר בגלל העונתיות והתייקרות תחבורה ציבורית. התחזית לאינפלציה ב-12 החודשים הבאים עומדת על 2.5%.
בהתאם לתחזית שלנו, קצב האינפלציה השנתי יכנס אל תוך היעד אחרי פרסום מדד המחירים לחודש אפריל. הימצאות האינפלציה בתוך היעד מגדילה סיכוי להורדת ריבית בנק ישראל במחצית השנייה של השנה. אנו מעריכים שהריבית תרד בכ-0.5% עד סוף השנה.
למרות המדד הנמוך, אנו ממליצים על הטיה לאפיק הצמוד באג"ח הממשלתיות. ראשית, ציפיות האינפלציה נמוכות מדי ולהערכתנו אינן משקפות את הסיכון האינפלציוני. שנית, הצמודים בדרך כלל מתפקדים טוב יותר בתקופה זו של השנה. מדד אג"ח ממשלתיות שקליות לטווח של 2-5 שנים השיג תשואת חסר ביחס למדד הצמודות המקביל ב-3 החודשים בין 16/3 ל-15/6 ב-9 מתוך 10 השנים האחרונות.
שורה תחתונה: עקב הירידה הלא צפויה באינפלציה ועליית סיכוי להורדת ריבית בנק ישראל אנחנו ממליצים להאריך מח"מ לבינוני-ארוך באפיק האג"ח תוך הטיה לאג"ח הצמודות בחלק הקצר-בינוני.
קופת האוצר בשיא צפויה להוריד הנפקות
הגירעון התקציבי של הממשלה ירד בפברואר מ5.7% ל-5.3%. לראשונה מאז אמצע שנת 2023 קצב הגידול בהכנסות הממשלה ב-12 החודשים האחרונים היה גבוה מהגידול בהוצאות. יתרות הממשלה עלו לראשונה מעל 100 מיליארד שקל והן גבוהות פי-2 מגודל ההוצאה החודשית הממוצעת ב-12 החודשים האחרונים.
בתקופת הקורונה היחס בין גודל הקופה להוצאה ממוצעת הגיע אומנם לכ-2.5, אך ב-15 השנים האחרונות משרד האוצר החזיק בממוצע יתרות שהיו גבוהות רק במעט מההוצאה הממוצעת של חודש אחד. ירידה בסיכונים תוביל את משרד האוצר להקטין גובה היתרות שעלות ההחזקה שלהן יקרה היום הרבה יותר מאשר בקורונה, מה שיגרום לצמצום נוסף בהנפקות.
האם התרחיש של 2020 בשוק המט"ח יחזור?
S&P500 ירד כ-8% מהשיא, Nasdaq כ-12% תוך פרק זמן של פחות מחודש. בזמן הירידות השקל פוחת בכ-3% ביחס לדולר למרות שהדולר נחלש בכ-3% ביחס לסל המטבעות DXY. השקל היה המטבע החלש ביותר בעולם בתקופה זו בפער גדול מיתר המטבעות.
בדו"ח היציבות הפיננסית החצי שנתי שפרסם בנק ישראל בנובמבר 2024 הוא הקדיש פרק מיוחד לסיכון לפיחות חד של השקל במקרה של ירידות חזקות בשוק המניות האמריקאי. בתקופת הקורונה כאשר S&P500 ירד ב-34% המוסדיים נדרשו לספק Margin Calls בהיקפים של כ-10 מיליארד דולרים. המחסור בנזילות הדולרית גרם ל-Fire Sales של המוסדיים ולפיחות השקל של מעל 10% שדרש התערבות בנק ישראל. נציין שבנק ישראל התערב כאשר S&P 500 ירד בכ-25% והשקל פוחת בכ-10%. החשיפה לחוזים עתידיים על המניות בחו"ל בתיקי המוסדיים עלתה מכ-30 מיליארד דולרים לפני משבר הקורונה לכ-117 מיליארד דולר נכון לינואר 2025.
בנק ישראל העריך בדוח שירידות דומות במניות כמו בתחילת הקורונה עלולות להוביל לדרישות נזילות דולרית בהיקף של כ-40 מיליארד דולר (החישוב מותאם ליתרה הנוכחית של החוזים). לפי דבריו, הנזילות הדולרית של המוסדיים מספיקה להתמודד עם ירידות ב-S&P 500 בהיקף של 5%-10%. ההשוואה בין הירידות במניות ופיחות השקל שהתחילו בפברואר 2020 לאלו השנה מראה שהשקל פוחת הפעם בשיעור דומה לפרק זמן מקביל ב-2020, אך זאת על רקע ירידות מתונות הרבה יותר במניות שהיו עד עתה בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2020.
עובדה זו ממחישה שאילו הירידות המהירות בשוק המניות האמריקאי ימשכו, השקל עלול לעבור לפיחות יותר מואץ מזה שהיה ב-2020. השאלה שנשאלת, האם גם הפעם בנק ישראל יתערב?
כפי שפורסם ע"י הלמ"ס, שיעור החיסכון של המגזר הפרטי עמד ב-2024 על 22.2% מההכנסה הפנויה, גבוה מהממוצע מאז 2016. בשנים 2023-2024 עלה החיסכון הריאלי של המגזר הפרטי בכ-80 מיליארד שקלים (במחירים של 2016) או בכ-15% לעומת השנים 2021-2022. צבירת החיסכון הפרטי צפויה לתמוך בהתאוששות במשק, בפרט על רקע גזירות התקציב.
אחרי הקפיצה במכירות הדירות בדצמבר, בינואר נרשמה ירידה ולפי הדיווח של משרד האוצר גם בחודש פברואר היו מכירות חלשות. נזכיר שהירידות במכירות הדירות התחילו עוד ב-2021. מבצעי המכירות של הקבלנים הצליחו לשנות כיוון אך רק באופן זמני. מכירות הדירות חזרו לרדת למרות העמקת המבצעים בחודשים דצמבר-ינואר, כפי שדיווח הכלכלן הראשי במשרד האוצר. להערכתנו, ביקושים חלשים נובעים מחוסר נגישות של מרבית משקי בית לאפשרות של קניית דירה לאחר העלייה החדה במחירי הדירות ובריבית בשנים 2020-2021.
דיווח הלמ"ס לגבי המשך עלייה ואף האצה במחירי הדירות אינו תואם את המגמות שמשתקפות בנתונים המעידים על הירידה בביקושים לדירות, העמקת המבצעים ועלייה במלאים של הדירות הלא מכורות גם בהתחשב בעליית המע"מ. נציין שהדיווח המיוחד של הלמ"ס על השפעת מבצעי מכירות הקבלנים על מחירי הדירות מציג שיעור הרבה יותר נמוך של הדירות שנמכרו במבצעי מימון לעומת הנתונים שהוצגו בסקירה של הכלכלן הראשי במשרד האוצר בשבוע שעבר. גם עובדה שהאוצר מתייחס לדירות שנמכרו בשוק החופשי והלמ"ס לכל הדירות החדשות לא מצליחה לסגור פער בין הדיווחים. לשיעור המבצעים יש השפעה חשובה לגבי הבנה על המתרחש בשוק הדיור.
עולם
תסתכלו על מאקרו, לא על טראמפ
שתיקת טראמפ בנושא התעריפים ביום שישי, הדיווחים על התקדמות השיחות בנושא הסחר בין ארה"ב לקנדה ואירופה, התקדמות הצעת החוק שאמור למנוע השבתת הממשל בארה"ב והדיווח בגרמניה על השגת הסכמות פוליטיות לגבי אישור תוכנית ההשקעה בתשתיות והגדלת הוצאות הביטחון הובילו לעליות בשוק המניות ביום שישי, למרות שבסיכום השבועי עדיין נרשמו ירידות.
הקלה בעימותים הקשורים במלחמת הסחר יכולה להרגיע את השווקים בטווח הקצר. עם זאת, היא לא תבלום היחלשות בכלכלה האמריקאית שנובעת מהרעה במצב הצרכנים שהתחילה עוד לפני הממשלה הנוכחית. לאחרונה נשמעו הזהרות של הקמעונאים הגדולים כגון Macy’s, Foot Locker , Abercrombie & Fitch, Walmart ואחרים. גם חברות התעופה American Airlines , Delta Air ו Southwest Airlines הורידו תחזיות וציינו שינוי להרעה בביקוש וחולשה בהוצאות הצרכן.
ההרעה במצב הצרכנים מתרכזת בינתיים בעיקר אצל בעלי הכנסות נמוכות כפי שמשתקף בסקר סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן או בסקר ציפיות הצרכנים של שלוחת ה-FED בניו יורק שפורסמו בשבוע שעבר.
חולשת הצרכנים, שהיו בשנים האחרונות מנוע הצמיחה הרבה יותר משמעותי לכלכלה האמריקאית מאשר בעבר, תקרין על הפעילות הכלכלית עוד לפני שהנזק של הטלת התעריפים תתבטא לא רק בנתוני הסנטימנט, אלא גם בנתונים הכלכליים בפועל. לפיכך, להערכתנו, גם אם הזירה החדשותית שקשורה לממשל האמריקאי תירגע ותרגיע את השווקים, כדאי להמשיך בגישה זהירה בהשקעות בנכסי סיכון.
שורה תחתונה: אנחנו ממשיכים להמליץ על חשיפה בינונית-נמוכה למניות.
מה יגיד ה-FED?
ה-FED לא ישנה את הריבית השבוע, אך החלטתו תהיה חשובה כי הבנק המרכזי עומד לפרסם תחזיות שישקפו את תפיסתו לגבי ההשפעה הצפויה של צעדי הממשל על הכלכלה והתגובה של הבנק עליהם.
אנחנו מעריכים שה-FED יוריד את תחזית הצמיחה ויעלה את תחזית האינפלציה. הורדת התחזית לצמיחה אמורה להעלות את התחזית לאבטלה, אך יתכן שבגלל גירוש מהגרים ה-FED יחשוב שהאבטלה תישאר נמוכה. להערכתנו, ה-FED עשוי לתת תחזית להורדה אחת או שתיים בריבית עד סוף השנה, לעומת כשלוש הורדות שגלומות בחוזים.
אנחנו צופים שבסופו של דבר, ההיחלשות בנתונים הכלכליים תוביל ליותר הורדות ריבית ממה שמגולם בשווקים. גם אם האינפלציה תעלה בגלל התעריפים, ציפיות האינפלציה מעבר לטווח הקצר צפויות לרדת, מה שיאפשר ל-FED להוריד ריבית.
שוק המניות פגיע יותר מבעבר
מנתוני Financial Accounts of the United States שפורסמו בשבוע שעבר ניתן ללמוד שבסוף 2024 חשיפת המשקיעים הפרטיים למניות מסך הנכסים הפיננסיים הגיעה לשיא של כל הזמנים (מאז 1964) של קרוב ל-30%. חשיפת המוסדיים (קרנות הפנסיה) עלתה לרמה של כ-48%, הגבוהה מאז 2. הזעזועים במדיניות הכלכלית, בתקופה שבה המשקיעים בחשיפות שיא, מגבירים סיכון לשינוי כיוון חד של שוק המניות.
הסיכון הנוסף נובע לזהות מחזיקי המניות. הרוכשים הגדולים של המניות בשנים האחרונות בארה"ב היו ה-ETF שרכשו ב-5 השנים האחרונות מניות בכ-2.65 טריליון דולר ומשקי בית שקנו מניות בסכום של 2.35 טריליון דולר. המשקיעים הזרים קנו מניות ב-0.9 טריליון דולר וקרנות הנאמנות והמוסדיים מכרו יחד כ-3.2 טריליון דולר. זה מצב חדש לגמרי. לצורך השוואה, לקראת המשבר הפיננסי ב-2008 כספי קרנות הנאמנות והמשקיעים המוסדיים היה הקונה הדומיננטי.
הקניות המאסיביות של ה-ETF משקפות לא רק את העלייה בחשיפה למניות, אלא גם מעבר המשקיעים, כולל המוסדיים, מהחזקה ישירה של מניות ספציפיות להחזקת מדדים. החברות שמנהלות את קרנות הסל לא צריכות לנתח דוחות החברות או לחזות תחזיות רווח, אלא רק לדעת לקנות ולמכור סלי המניות בהתאם לזרימת כסף פנימה והחוצה. אפשר להניח די בביטחון שגם משקי בית ברובם לא עושים אנליזה על חברות.
עוד ב-
המשמעות של המצב שנוצר בשנים האחרונות שרוכשי המניות העיקריים לא התעניינו בשווי חברות ספציפיות, לא עשו אנליזה ולא בחנו האם שווי הכלכלי של חברה מצדיק את המחיר שלה בבורסה. במצב הנוכחי שוק המניות מושפע יותר ממצבי רוח מאשר מניתוח כלכלי. זה מה שהביא אותו לשיאים בשנים האחרונות, אך שינוי חד בסנטימנט עלול להחזירו לקיצוניות הפוכה.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
