לפני עשר שנים הלך לעולמו אורי אורבך, גאוות המגזר הסרוג שהשפיע רבות על השיח הציבורי בתקשורת הישראלית והיה לסופר, עיתונאי, סאטיריקן, חבר כנסת ושר בממשלת ישראל. 

"לא חשוב כל כך מיהו השר, אלא חשוב מיהו השדר", שלהב אורבך את צעירי המגזר הדתי במאמר המכונן: "הטובים לתקשורת" וקרא להם לא רק להסתער על יחידות העלית בצה"ל אלא להשתלב ולהוביל גם בשיח התקשורתי. "ולכן בלי בושה, אני מעז לקרוא לך, צעיר בוגר ישיבה תיכונית, לנסות להתקבל לגלי צה"ל. תהיה אמנם ג'ובניק, אבל השפעתך על הנעשה בארץ תהיה לא פחות ואולי גם יותר, מהצנחן ומהחי"רניק".

שלושה עשורים חלפו מאז, ומצבור אנשי התקשורת והעיתונאים הסרוגים מתנקז לתקשורת הארצית, האלקטרונית והכתובה ובהם ניתן למצוא בין השאר את מנחם הורוביץ הוותיק שבחבורה, עמית סגל, קלמן ליבסקינד, ג'קי לוי, שמעון ריקלין, אמילי עמרוסי, חגי סגל, יאיר שרקי, שרה בק, קובי אריאלי, רועי שרון, עקיבא נוביק וזוהי רק רשימה חלקית, אבל גם קצה הקרחון הזוהר.

אבי בניהו, איש התקשורת, שופך אור בריאיון ל-ice על התקופה שאורי היה פקודו בגלי צה"ל. בניהו, עיתונאי ופרשן ישראלי, בעבר דובר צה"ל בדרגת תת-אלוף, מפקד גלי צה"ל ויועץ התקשורת לשרי הביטחון יצחק רבין, שמעון פרס ויצחק מרדכי סלל את דרכו של אורי לבמה הציבורית. וזה קרה בתקופה שהשסע בעם היה תהומי אחרי רצח רבין ושילוב כוחות בין המגזרים היה מתבקש ונחוץ על מנת להקים גשרים מעל התהום הפעורה. בניהו נזכר בערגה: "בתכנית: 'המילה האחרונה' בגלי צה"ל, אורי אורבך הפך את עירית לינור מאשת שמאל לאשת ימין ואחרי זה הכנסנו את אברי גלעד כאיש שמאל ואז הוא הפך גם אותו לאיש ימין".

באיזה צומת בחיים הכרת את אורי אורבך?
"הכרתי את אורי כשהייתי מפקד גלי צה"ל וההחלטה הראשונה שלי הייתה להוציא עצמי מועדת הקבלה של גלי צה"ל שבחרה את מי מקבלים לגלי צה"ל, הוצאתי את עצמי ומיניתי את אורי אורבך. והוא עשה את התפקיד הזה בצורה מעולה. אני נתתי בו אמון גבוה מאוד אדם ערכי וגם רציתי לשנות את הנוף של התחנה ולפתוח אותה לאוכלוסיות אחרות".

איך היתה הדינמיקה בין השדרן חובש הכיפה לקולגות בתחנה?
"אורי היה איש צנוע ושסחף אחריו רבים בכריזמה בלתי רגילה והשפיע רבות. בתכנית בגלי צה"ל 'המילה האחרונה' הוא מהר מאוד הפך את עירית לינור מאשת שמאל לאשת ימין. אחרי זה הכנסנו את אברי גלעד כאיש שמאל ואז הוא הפך גם אותו לאיש ימין והכל בנועם הליכות ובחיוך יפה בקסם. הוא מבחינתי מייצג יהדות אמיתית, מאירת הפנים, המשותפת  ולא כמו הציונות הדתית כפי שאנו רואים אותה (בחלקה) היום ובטח זו שמתיימרת לייצג אותם. זה לא הוא והציונות הדתית כפי שהיא היום, אינה מייצגת את אורי אורבך".

בהקשר הפוליטי, אורי היה מסתדר היום עם המחנה הלאומי בהנהגתם של בן גביר וסמוטריץ'?
"הוא היה ממייסדי הבית היהודי ואני בטוח שאם היה רואה לאן הרוטציה הזו התגלגלה אני לא בטוח שהוא היה שבע רצון וחותם עליה ורוצה להימנות עליה היום". 

ואתה חושב שכמו אורי יש ציבור ימני גדול שהיה שותף לביקורת הפנימית הזו?  
"ישנם הרבה אנשים בציונות הדתית שאני פוגש אותם יום יום ושהם הומלסים פולטים, הם ממלאים את כיכר החטופים אבל רואים שהמנהיגים שלהם מתנגדים. מהזן הזה היה אורי." 

מאיפה צמחה התופעה שמבצבצות יותר כיפות סרוגות באולפנים, מה היה מנוע הצמיחה?
"נכנסו הרבה מאוד דתיים לתקשורת מהרבה מאוד סיבות ואורי הקים פורום של עיתונאים דתיים. 2. מה שדחף לזה היה הקמת בית ספר מעלה של מוטי שקלאר. 3. החלטה של רבנים שמי שלא הולך לקרבי הולך לתקשורת. 4. שינוי מדיניות קבלה לגלי צה"ל".

עוד ב-

ינון מגל: "המהפכה של ערוץ 14 מעידה על כישלון החלום של אורי אורבך"

לכתבה המלאה

ינון מגל אומר בריאיון ל-ice ש"המהפכה שאורי ניסה להוביל לא הצליחה והחזון הזה כשל כי רוב האנשים האלה נטמעו בתוך המערכות ואימצו בעצם את הנרטיב של האליטה השלטת בתקשורת ולכן ערוץ 14 שולט ובגלל זה הוא הצליח". מגל טועה?
"כשאתה מסתכל על ישי הולנדר ועמית סגל וסיון רהב וכל אלה שיצאו לתקשורת, זה לתפארתה של גלי צה"ל אבל גם לזכותו של אורי אורבך ואני אומר זאת חד משמעית. ינון מגל מאוכזב שיש דתיים אם הם לא ביביסטים ומתייחס לזה שהם נטמעים במערכות אבל הם לא נטמעו. שרקי מבחינתו של ינון הוא כישלון, הוא ציוני דגול אבל לא שותה מהבאר של נתניהו. זה כישלון? מי שעיתונאי דתי לא חייב להיות בימין, יכול להיות דתי ולהצביע לשמאל ולהתנגד לנתניהו".