האם קיימת חונטה צבאית בעקבות ההשתלחות של דובר צה"ל בממשלה בהקשר של חוק פדלשטיין וזהו רק קצה הקרחון? האלוף במיל' גיורא איילנד עושה סדר בנוגע לחוק שמקדמת הממשלה ושמרגיז מאוד את המערכת הצבאית.

דעתי היא קיצונית בכיוון ההפוך, כשעולה הצעת חוק ממשלתית לדיון אז לפניה מתקיים דיון עם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים - הגופים שזה נוגע אליהם, עם יעוץ משפטי והרבה פעמים ההצעות מקבלות שינויים או מתבטלות כתוצאה מהבנה של חוק מסוים. לפחות כשיש הצעת חוק ממשית ומדובר כאן בהצעה חוק שעוסקת בנהלים הכי פנימיים של הצבא אז ההיגיון אומר שהגורם הנוגע בדבר ייתן את דעתו. דעתו לא חייבת להתקבל אבל כדאי שישקלו את דעתו. היות ומדובר בהצעת חוק פרטית אין צורך בשום התייעצות עם שום גורם ואז ועדת השרים מחליטה להעביר לכנסת ועם רוב אוטומטי זה מתקבל ואף אחד לא שאל את הצבא מה דעתו על משהו שמשנה סדרי עולם בתוך צה"ל. האם זה נשמע סביר?

לכן אני חושב כי מה שהגרי אמר זה המינימום שהצבא חייב לעשות. לא מותר אלא חייב לעשות. בכדי לומר לציבור מה המשמעויות של הדברים. הרי לא התקיים דיון בחדרים סגורים ועם הנחייה לשרים והח"כים 'שלא תגידו את דעתכם בתקשורת'. אבל לא התקיים דיון בחדרים סגורים על העניין הזה. לכן המטכ"ל היה צריך לבוא ולומר שהצעת החוק הזו מסכנת דרמטית את מה שעלול להיות בצבא ואני יכול לציין 17 תרחישים מסמרי שיער שההחלטה הזו עלולה ליצור.

הנזיפה להגרי בוודאי שלא במקום וגם אם היא הייתה צריכה להיות אז באמירה של הנה אני נותן לך סטירה מצד אחד ולטיפה מצד שני אבל תהיה זהיר יותר בהמשך. אבל במהות ולא רק במהות אלא גם זכותו של הצבא להגיד את דעתו במיוחד שאף גורם אחר לא שואל אותו.

עוד ב-

נתניהו: "לפיד נכנע לאיראן ומצחקק על הרס היחסים עם סעודיה" | ריאיון

לכתבה המלאה

הכותב: גיורא איילנד שכיהן בדרגת אלוף בצה"ל כראש אגף המבצעים וראש אגף התכנון. בשנים 2004–2006 עמד בראש המועצה לביטחון לאומי. בהמשך שימש כחוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי ועומד בראש יוזמת "תכנית האלופים"