בארץ

חיילי מילואים חשופים לפיטורים? אלו הזכויות החשובות שמגיעות למשרתים

על רקע העלייה במספר המשרתים במילואים במלחמה, נדרשים המעסיקים לפעול באופן חוקי וראוי מול המילואימניקים שנאלצים להיעדר ממקום עבודתם. מה יעשה חייל מילואים שחזר מהשירות וגילה כי הוא פוטר ממקום עבודתו?

עו"ד עינב זוסים | 5/2/2024 11:22

אילוסטרציה (צילום shutterstock, דובר צהל)

במידנתו, מילואים זה משהו שטבוע בנו, חלק טבעי מהמהות שלנו כמדינה ובחודשים האחרונים זה בא לידי בשיא במספר המשרתים במילואים במלחמת "חרבות ברזל". אנשים שקיבלו פטור ביקשו להתנדב לשירות, אנשים שמעולם לא שירתו בצבא ביקשו להתנדב, אנשים הגיעו במיוחד מחו"ל כדי לשרת - הרוח הישראלית במיטבה.

אל מול הרצון לשרת, לעזור ולהגן על כולנו, יש את המעסיקים, אלה שצריכים להמשיך ולהניע את הכלכלה ואת העורף. אבל מה עושה מעסיק שהעובד או אפילו כמה מהעובדים שלו מגויסים לשירות מילואים, בין אם גויסו בצו חירום ובין אם בחרו להתנדב?.

מה קורה עם מעסיקים שבני הזוג של אותם מילואימניקים נאלצים להתמודד לבדם עם הילדים והמחויבויות בעורף והם נאלצים להעדר מהעבודה?. מה קורה עם מילואימניקים שחוזרים מהמילואים ומגלים שיש עובד אחר שעושה את התפקיד שלהם או שהמעסיק שלהם פיטר אותם?.

כדי שנוכל לענות על שאלות הנוגעות ליחסים שבין המילואימניקים ומעסיקיהם, חשוב להבין מהו הבסיס החוקי. חוק חיילים משוחררים קובע איסור פיטורים של עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי במילואים.

האיסור חל גם על פיטורים בשל תדירות גבוה של שירות מילואים בשנה וגם בשל שירות מילואים ארוך, כמו שניתן לראות בעת הזו בה עובדים נמצאים בשירות מילואים פעיל לתקופה של 3 חודשים ויותר.

החוק למעשה אוסר על פיטורים של עובד לא רק בשל שירות מילואים פעיל, האיסור הוא גם על עובדים העתידים לשרת, במקרה בו יש קשר סיבתי בין שירות המילואים הצפוי לפיטורים.

לדוגמה, בזמן שגרה עובד יכול לקבל קריאה לצו שירות 60 יום מראש, במקרה בו עובד קיבל צו שירות ועדכן את המעסיק, במידה והמעסיק החליט לפטר אותו בסמוך למתן ההודעה של העובד – מתקיים קשר סיבתי בין הפיטורים לשירות ועל כן, מעסיק שעושה זאת חושף עצמו לתביעה בגין הפיטורים.

האיסור כמובן קיים גם במקרה בו הפיטורים הם בשל מצב בטחוני רגיש ולכן קיימת סבירות גבוהה כי עובד יזומן לשירות מילואים ארוך, או בשל משך המילואים או תדירות הקריאה לשירות. בכל מקרה, הנטל להוכיח כי אין קשר בין הפיטורים לבין הקריאה לשירות המילואים רובץ על המעסיק.

כמובן שהאיסור לפטר חל גם במקרה של שירות מילואים פעיל אבל מה קורה אם מדובר בשירות ארוך?. המעסיק יכול להעסיק עובד זמני שיחליף את אותו עובד לתקופת המילואים ובכל מקרה, המעסיק לא יכול לפטר את העובד בזמן השירות וגם 30 ימים לאחר חזרתו משירות מילואים פעיל העולה על יומיים.

האיסור על פיטורי עובד שחזר משירות מילואים פעיל, הוא מוחלט. כדי לפטרו, יש צורך בקבלת היתר מוועדת התעסוקה במשרד הביטחון ויש צורך בסיבה מיוחדת לקבלת ההיתר ובמתן הוכחה שאין קשר בין הפיטורים למילואים.

במקרה של פיטורים בניגוד לחוק, וועדת התעסוקה מוסמכת להוציא צו שיורה על ביטול הפיטורים והשבה של העובד, וכן צו לחיוב המעסיק בפיצוי בגובה 5 משכורות. עובד שפוטר בשל שירות מילואים יכול גם להגיש תלונה ליחידת האכיפה של משרד הכלכלה ואז המעסיק גם חשוף לקנסות ולהליכים מנהליים.

הנטל שמונח על כתפי המעסיק הוא רב, הוא צריך לנהל עסק, לתת תשובות ללקוחות, ספקים, לשלם הוצאות ולהתמודד עם סיטואציה שבא יש עובד או עובדים שנמצאים בשירות מילואים פעיל והיעדרותם יכולה לפגוע בניהול התקין של העסק.

אז מה כן אפשר לעשות?
אם עובד יוצא לשירות מילואים ארוך, מעסיק יכול להביא עובד זמני שיחליף את העובד, זו זכותו של המעסיק ואין פה הפרה של חוקי העבודה מול משרת המילואים. מעסיק יכול להגיש בקשה לוועדת תיאום מילואים (ולת"ם) ולבקש דחייה של שירות מילואים לעובד ו/או ביטול שירות מילואים.

הוועדה תבחן ותקבע אם הצורך של המעסיק גובר על צרכי הצבא: לוועדה יש הסמכות לקבוע קיצור שירות, פיצול שירות ודחיית שירות. חשוב לדעת, ניתן להגיש בקשה כזו פעם אחת בשנה עבור עובד, אלא אם ניתנה החלטה שלילית בבקשה קודמת שהוגשה לגבי אותו עובד.

בקשה כזו תוגש על ידי המעסיק והיא לא רלוונטית במקרים בריאותיים ו/או אישיים של המשרת. אם מדובר על עובד שעתיד להתחיל עבודה במקום חדש, העובד יכול להגיש בקשה דרך האזור האישי.

אפשרות נוספת היא שילוב של שירות המילואים עם עבודה בפועל: אין מניעה מעובד בשירות מילואים לעבוד במקביל, ולכן, אם השירות מאפשר זאת, ניתן לשלב את השירות עם עבודה. במקרה כזה, העובד זכאי לתשלום מהמעסיק עבור שעות העבודה ולתשלום נוסף עבור השירות.

בהקשר זה יש לציין כי מעסיק מקבל החזר עבור תשלום שכר לעובד המבצע שירות מילואים פעיל מביטוח לאומי, כך שהמעסיק לא נושא בנטל לתשלום שכר של העובד באופן ישיר, אך הוא כן זה אשר נושא בנטל לתשלום זכויות אותן העובד צובר בתקופת המילואים (פנסיה, ימי חופשה וכו').

ומה עם בני ובנות הזוג של המשרתים? מי מגן עליהם?
בשגרה אין הגנה בחוק מפני פיטורים של בני ובנות זוג של משרתי ומשרתות המילואים. יחד עם זאת במצב חירום, חוק הגנה על עובדים בשעת חירום נותן הגנה חלקית מפיטורים של עובד או עובדת שלהם ילד מתחת לגיל 14 (או מתחת לגיל 21 אם מדובר בילד בעל צרכים מיוחדים), במקרה בו בן או בת הזוג עובד במפעל חיוני ו/או נמצא בשירות קבע ו/או שירות מילואים פעיל ובמקרה בו בשל הוראות פיקוד העורף ו/או הרשות ו/או המוסד החינוכי לא מתקיימת מסגרת חינוכית.

היום פורסם בתקשורת כי האוצר, ההסתדרות והמעסיקים הגיעו להסכמה על עסקת חבילה לשיפוי המעסיקים על הזכויות הסוציאליות של אנשי המילואים, זאת על ידי הענקת הגנות שונות לאנשי המילואים ובנות הזוג שלהם יהיה בהיקף של 20% מהשכר.

בהסכם שנחתם היום בין יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ויו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי, הוחלט להאריך את תקופת ההגנה בפני פיטורים למי ששירת במילואים יותר מ-60 יום מחודש לחודשיים. יוענקו לבנות הזוג של משרתי מילואים שלהם ילדים עד גיל 14, עד 8 ימי היעדרות בתשלום.

אכן, החלטה נכונה שדורשת עדיין חקיקה כי במצב חירום היה זה מן הראוי שהמדינה תרחיב את ההגנה הקבועה בחוק ותגן גם על בני ובנות הזוג של המשרתים במילואים מפני פיטורים בתקופה בה בני ובנות הזוג נמצאים במילואים וגם לאחריה. זה המעט שניתן לעשות למי שמחרף נפשו למען המדינה ומאפשר לנו, בעורף לנהל שגרה גם בשעת חרום.

הכותבת עו"ד עינסב זוסים, עוסקת בדיני עבודה ומתמחה בייצוג מעסיקים