כחלק מהכנס הכלכלי שנערך בדאבוס בהשתתפות מנכ"לים של חברות בכירות, נאמו גם חטופות ששוחרו משבי החמאס והשמיעו את עדותיהן הקשות באשר לתקופה בה הוחזקו על ידי החמאס ברצועת עזה.

נילי מרגלית, שנחטפה מביתה בניר עוז ושהתה בשבי כ-55 ימים, שחזרה את הרגעים המבעיתים שחוותה ב-7 באוקטובר: "שני מחבלים של חמאס פרצו לביתי. הם נכנסו לחדר השינה שלי ואיימו עליי בסכין", אמרה. "הם דחפו אותי החוצה מהבית ולא הייתה לי שום ברירה. הם לקחו אותי לעזה והחזיקו בי בכפייה למשך 55 ימים. כשהם פרצו לגדר ראיתי אלפי אנשים, ילדים, נשים רצים לעברי, רצים מעזה לניר עוז".

בהמשך היא הוסיפה: "תנו לי להגיד לכם איך זה הרגיש לשהות בכפייה במנהרה תת קרקעית - אין מספיק אוויר לנשום, הרגשנו שאנחנו נחנקים, אין מספיק אוכל - אתם תמיד רעבים, ההיגיינה כל כך נוראה שאתם יכולים להיות חולים בכל רגע, ובכל רגע אתם יכולים למות. אפילו אם פיזית ניתן לשרוד, אי-אפשר להיות בשבי בלי תקווה".

מורן סטלה ינאי, שנחטפה מפסטיבל נובה, סיפרה את הרגעים שהיא חוותה באותה שבת שחורה: "בשבת, 7 באוקטובר, הייתי בפסטיבל נובה. היה לי עסק לתכשיטים ועמדתי להגשים את החלום שלי, באותו בוקר ב-6:29 החלום שלי הפך לסיוט", היא שיתפה. "המחבלים של חמאס חיללו את המקום הכי מלא שלווה והפכו אותו למרחץ דמים. היה כאוס בכל מקום, כולם צרחו ורצו בייאוש, אני ניסיתי לברוח ולהציל את חיי, אבל נתפסתי. הצלחתי לברוח פעמיים, אבל בפעם השלישית שברתי את הרגל והם תפסו אותי, שמו אותי ברכב ונסעו לעזה".

ינאי אף שיתפה באחד הרגעים המצמררים שחוותה: "ביום אחד שיחקנו קלפים ואפילו צחקנו, ברגע הכול התהפך - אחד המחבלים התעצבן עליי והצמיד את האקדח לראש שלי, הוא לא ירה, אבל הייתי בטוחה שלא אעבור את הלילה. ביום למחרת הרעב והייאוש היו בלתי ניתנים להכלה, רציתי לבכות, אבל זה היה אסור. לא יכולתי לעצור, אז דפקתי את הראש כנגד הקיר, המחבל נכנס, היכה אותי ולקח את האוכל שלי.

עוד ב-

עדויות הזוועה של החטופות: "פגעו בנשים מינית, חיללו את גופן"

לכתבה המלאה

כמו כן, בכנס השתתף גם מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, שהדגיש כי הוא קורא לשחרור מיידי של כל החטופים וקורא לחקור את פשעי המין של אנשי חמאס ולהעמידם לדין. בנוסף, הןא הוציא מכיסו את דיסקית ההזדהות עם החטופים ואמר: "הדיסקית נמצאת בכיס הימני של המעיל שלי, אני לוקח אותה לכל מקום".