בארץ
חוק האקלים עולה שלב: האם זה הפתרון למשבר החמור?
לאחר שקיבלה את ההסכמות עם משרד האוצר, השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, תעלה מחר לאישור בישיבת השרים לענייני חקיקה את חוק האקלים. מה הוא קובע והאם הוא מהווה פתרון ראוי למשבר האקלים?
השרה עידית סילמן, תעלה מחר (שלישי) את חוק האקלים לדיון בוועדה לענייני חקיקה. החוק מגדיר לראשונה את יעדי ההפחתה של פליטת גזי החממה עד לכדי איפוס פליטות בשנת 2050.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "עידן חדש בישראל. אנחנו מביאים חוק חשוב ומשמעותי שיסייע להיערך לאתגרי האקלים, ויציב אותנו בשורה אחת עם המדינות המפותחות בעולם. חוק האקלים שאנחנו מקדמים יעגן בחקיקה את יעדי הפחתת הפליטות עד לאיפוסן נטו בשנת 2050, תוך פיתוח תכנית לאומית להשגת היעדים ותוכנית להסתגלות לשינוי אקלים אשר תתבסס על תכניות ההיערכות של כל משרדי הממשלה".
עוד הוסיפה כי "החוק, שהוא אחד החוקים הסביבתיים החשובים ביותר שנחקקו עד כה, מתמודד עם האיום הסביבתי הגדול ביותר היום. החוק יציב יעדים ברורים, יאפשר למדינת ישראל להיערך לשינוי האקלים, ויהווה קטר ומנוע צמיחה כלכלי במעבר למשק דל פחמן ומאופס פליטות".
החוק מעגן לראשונה יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030 שלפיו הכמות השנתית של פליטות גזי חממה תעמוד על 70% בלבד מכמות פליטות גזי החממה שנמדדה בשנת 2015 (שנת הבסיס) הפחתה של 30% ובנוסף איפוס פליטות נטו עד לשנת 2050.
בנוסף לכך, החוק יקדם את ההיערכות להשפעות הנובעות משינוי אקלים ולנזקי משבר האקלים שאת השפעותיהם אנחנו חווים כבר היום. פעולה במישורים אלה נועדה להגן על הציבור, בריאותו ורווחתו מפני השלכות משבר האקלים, ובפרט על הדורות הבאים אשר יאלצו להתמודד עם ההחרפה הצפויה של שינוי האקלים.
כמו כן, החוק המוצע נועד לקדם פיתוח בר קיימא של החברה והסביבה בישראל, לרבות שמירה על בריאות הציבור, משאבי הטבע, ביטחון המזון, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי.
מטרת החוק המוצע היא ליצור מסגרת ארגונית מתכללת להתמודדות מדינת ישראל עם משבר האקלים, תוך שימת דגש על שני ההיבטים המרכזיים של ההתמודדות הנדרשת במישור הלאומי.
היבטים אלה כוללים, בראש ובראשונה, מניעה וצמצום של פליטות גזי חממה על פי יעדים ותוכניות מובנות, בין היתר לצורך יישום מחויבויותיה הבינלאומיות של מדינת ישראל מכוח אמנת האקלים. היבט זה, שתכליתו מניעת החרפה של תהליכי שינוי האקלים, כרוך במעבר הדרגתי לכלכלה דלת פחמן, וזאת ניתן לבצע עקרונית באמצעות פיתוח המשק באמצעות תחליפים בני-קיימא, המבוססים על אנרגיות מתחדשות, כמו גם יצירת מנגנוני תמחור פחמן.
כמו כן, עיקרי החוק כוללים: יעדים להפחתת פליטות גזי חממה, ביצוע היערכות למשבר האקלים, הקמת ועדת מומחים בין-תחומית אקדמית עצמאית, קביעת הליך הערכת סיכון אקלימית, העברת מידע ודיווח שוטף על המצב לממשלה ולכנסת והקמת קבינט אקלימי בראשות ראש הממשלה.
בנוסף לכך, החוק קובע כי הממשלה תוכל לפעול לעניין סמכויותיה לפי החוק באמצעות ועדת שרים לענייני אקלים, אשר תשמש מסגרת תיאום בין כלל הגורמים העוסקים במשבר האקלים, כדי לטייב את פעולותיה של הממשלה בכל הנוגע להשלכות המשבר על המשק, החברה והסביבה בישראל.
מועצת אקלים: כדי לגבש מדיניות לאומית המבקשת להתמודד כראוי עם משבר האקלים, נדרשת הבנה מעמיקה של מבנה המשק והחברה, כמו גם של האתגרים הפוליטיים, הכלכליים והמבניים בישראל.
לשם כך תוקם ועדה זו, שתורכב מנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים לגיבוש מדיניות האקלים של ישראל וליישומה ומנציגי קבוצות בעלות עניין בציבור, כמו נציג התאחדות התעשיינים בישראל, נציג ארגוני הסביבה וכן נציגי הדור הצעיר, שיש חשיבות ייחודית לשלבם בקבלת ההחלטות בנושא האקלים.
הדחיפות בחוק אקלים עולה עוד יותר, לאור העלייה בפליטות גזי החממה של ישראל עליהם דווח בדוח מרשם הפליטות לסביבה האחרון של המשרד להגנת הסביבה והאסונות האקלימיים ברחבי העולם.
כמו כן, לאור אירועי האקלים הקיצוניים שחווה העולם בקיץ האחרון מודגשת חשיבות ההיערכות לשינויים שכבר החלו. חוק האקלים ייצר את הוודאות הקריטית לעסקים ולתעשייה כמו גם לגופי המימון והמשקיעים בבואם להשקיע בטכנולוגיות ואמצעים לגמילה מהשימוש בדלקים מזהמים פחם, גז ונפט ולעבור בהדרגה למודל כלכלי יעיל, תחרותי ומאופס פליטות כפי שהתחייבה ישראל בפני העולם.
עוד ב-
נזכיר גם כי דוח האו"ם האחרון בנושא הצביע על האצת משבר האקלים והאיום שהוא מציב לחברה ולכלכלה האנושית כולה והצורך להפחית כבר בעשור זה כ-45% בפליטות כדי למתן ולמנוע החמרה של משבר האקלים עם תוצאות הרסניות.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
