בארץ

מיכאל מלכיאלי: "עיקר המאמץ - לשפר את שכר העוסקים בשירותי הדת"

השר לשירותי דת, מיכאל מלכיאלי  מתייחס בריאיון ל-ice לטרגדיה של בר כלף ז"ל אותו דאג להביא לקבורה לפני כניסת שבת על רקע הפרשה המטלטלת ואומר כי: "אין ספק כי שכל טרגדיה כזו היא עצומה בנוסף לעובדה שמשפחה שלמה נהרסת לכל החיים. יש חובה לכל הגורמים הקשורים בזה לבחון דרכים כדי לשנות את המנגנון הקיים"

דוד זולדן |  1
מיכאל מלכיאלי (צילום פלאש 90/ חיים גולדברג, מרים אלסטר, freepik, shutterstock)
השר לשירותי דת וחבר הכנסת מטעם מפלגת ש"ס, מיכאל מלכיאלי רוקם מהלך להעלות את שכרם של ראשי המועצות הדתיות והממונים על המועצות בשיעור של עד 74% ו-114 ממלאי תפקידים ישודרגו משמעותית.
בריאיון ל-ice הודף השר מלכיאלי את הביקורת נגד המהלך וטוען כי: "בערים בהן אין רב, השירות לתושב שזקוק לכשרות, נישואין וחלילה הלוויה, נפגע באופן משמעותי ואת זה אנו נתקן". עוד אומר מלכיאלי כי: "עיקר המאמץ שלנו הוא לשפר את שכר העוסקים בשירותי הדת וכיום בישראל ישנן 37 ערים ללא רב וזהו מחדל". השר מבהיר את עמדתו הנחרצת על רקע החקיקה המתקדמת ואומר: "אזרחי ישראל לא הלכו לקלפי בכדי שלא תהיה משמעות לבחירתם".
 

מה נדרש כדי שלאגף השיקום יהיה את הכלים לטפל במקרים המצערים כמו במקרה של בר כלף?
"את אגף השיקום אני פחות מכיר. אין ספק כי כל טרגדיה כזו היא עצומה בנוסף לעובדה שמשפחה שלמה נהרסת לכל החיים. בוודאי שיש חובה לכל הגורמים הקשורים בזה לבחון דרכים ולשנות את המנגנון הקיים".

עם התקדמות החקיקה אילו חוקים אתה שואף לקדם במשרד לענייני דת? 
"משרד הדתות אמון על שירותי הדת לכלל אזרחי ישראל ולכן אנו אמונים על פעולות הקשורות בעניין הזה. החוק שישנו כעת על הפרק הוא הורדת החסמים והבירוקרטיה בנושא מינויי רבני ערים. כיום בישראל ישנן 37 ערים ללא רב וזהו מחדל שהצטבר עם השנים. בערים בהן אין רב השירות לתושב שזקוק לכשרות, נישואין וחלילה הלוויה נפגע באופן משמעותי ואת זה אנו נתקן בע"ה. מעבר לכך, עיקר הפעילות מתבצעת כיום לשפר את שכר העוסקים בשירותי הדת כאשר זהו המשרד היחיד שמפעיל מתנדבים בהיקפים גדולים עקב כך שהנושא נדחק לשוליים".
באילו סוגיות מותר לך להתפשר כאדם מאמין ולעגל פינות והיכן אתה חושב שהרבנות צריכה לבצר את כוחה?
"אין אף חוק או תקנה כדי לחזק משהו שכיום לא קיים. כל הדיון הוא לנסות לעצור את הכרסום המתמשך ברבנות הראשית ושירותי הדת בכלל. הרבנות הראשית לישראל הוא גוף הנוגע לכל אחד מאזרחי ישראל מי יותר ומי פחות - ושנים רבות אין לרבנות מבנה קבע אלא שכירות. אף אחד לא מעלה על הדעת שבית משפט יהיה במבנה שכור ויעבור ממקום למקום. זו אחת הסוגיות שאני מטפל בימים אלו. מעבר לכך, אינני רואה משהו שאפשר להתפשר. אין לרבנות כוח כדי שתתפשר עליו בניגוד לבתי משפט".
האם הכרעת בג"ץ באשר לנבצרות או להגבלת הסבירות הינה המלצה של שלטון הפקידים בעוד נציגי הממשלה הם הריבון וההכרעה בידם?
"בוודאי שחייבים להיות איזונים בין הכנסת לבתי המשפט ובוודאי שאזרחי ישראל לא הלכו לקלפי בכדי שלא תהיה משמעות לבחירתם. יחד עם זאת, אני מניח ששני הצדדים מבינים שהקרע בעם גדול מאד וצריך לעשות הכל בכדי להנמיך להבות. מעריך שמושב החורף יביא איתו יותר הבנה בנושא הזה".
תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    חוצפה !
    שין 08/2023/11
    הגב לתגובה זו
    0 0
    לדעתי על נושא הדת צריך להיות פרטי. מדוע המדינה צריכה לשלם לכתות דתיות ? מי שרוצה שרותי דת שישלם מכיסו ויממן את הרבנים שלו ! למה אני צריך לממן אותם? אני לא משתמש ולא צריך את השרותים שלהם , לא מוכן לממן מכספי המיסים
    סגור