הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, בראשות ח"כ לימור סון הר-מלך, התכנסה היום (חמישי) לדון במטרות החברתיות והחינוכיות לגביהן יעשה שימוש בסכומי ההקצאה השנתיים מהקרן לאזרחי ישראל במסגרת הצעת התקציב לשנות הכספים 2023 ו-2024. יו"ר הוועדה, ח"כ סון הר-מלך, אמרה בפתח הישיבה: "אני מאמינה שבמהלך דיוני התקציב האלו נמצה את המיטב מרווחי הקרן ונמצא לבסוף נוסחה שתיתן מענה לכולם. אני שמחה שסוף סוף אחרי שנים רבות, יזכו אזרחי ישראל בפעם הראשונה להינות מפירות הקרן. מדובר בבשורה חשובה לעם ישראל. חינוך ילדינו הוא מטרה ראשונה במעלה וכן הטיפול והסיוע למתמודדי הנפש שזקוקים לעזרתנו".  

לפי הוראות חוק הקרן לאזרחי ישראל, ובהתאם לכספים שנצברו בקרן, סכום ההקצאה מהקרן לשנת 2023 עומד על 40 מיליון ש"ח (3.5% מהסכום שנצבר בקרן ביום התחילה של החוק – 1.6.22) ואילו סכום ההקצאה השנתי לשנת 2024 הינו 70 מיליון ש"ח (3.5% משווי הנכסים בדו"ח הכספי של השנה הקודמת). 3.5% משקפים תשואה ממוצעת על הכספים.  

על פי הצעת הממשלה, יוקצו 40 מיליון ש"ח בשנת 2023 וכן 35 מיליון ש"ח בשנת 2024 למטרת בינוי מוסדות לתנועות נוער. עוד מוצע להקצות 35 מיליון ש"ח במהלך שנת 2024 לטובת פרויקטים לבינוי, שיפוץ ופתרונות דיור בתחומי בריאות הנפש.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "אנו לא רוצים שהפירות של הקרן שבהם אנו משתמשים יהוו חלף לתקציב. ניסינו לחפש מטרות שבהן אנו לא מצליחים להשקיע במסגרת תקציב המדינה. לא מדובר עדיין על סכומי כסף גדולים. השאיפה היא שלאורך השנים הסכומים האלו ילכו ויגדלו. אם נבזר את הסכומים על יותר מדי מטרות אז ההשפעה תהיה יותר קטנה. אנו רוצים להשקיע בפרויקטים תשתיתיים שנשארים להמון שנים, גם לדורות הבאים. למשל, אנו רוצים להשקיע בחינוך בלתי פורמלי – נושא חשוב בכל ההיבטים. המטרה השנייה היא פרויקטים של בינוי ותשתיות ושילוב מתמודדי נפש בקהילה. עולם מתמודדי הנפש הוא סוג של חור שחור שזרקו אותו לחצר האחורית. יש אלמנטים של שילוב בקהילה והקמת תשתיות. לגבי השקעה באנרגיות מתחדשות ותעסוקה בנגב – אין חולק על כך שמדובר במטרות חשובות, אבל החוק לא מגדיר חובה מסוימת אלא מבקש מהמדינה להודיע כמה היא השקיעה. המחוקק רצה לשים דגש על הנושאים האלו, אבל הוא לא חייב. ככל שהשנים יחלפו אפשר יהיה לבזר ולהגדיל את השקעה. אי אפשר להשקיע בהתחלה במטרות רבות תוך השפעה משמעותית. לכן, הצטמצמנו בשנה הראשונה למטרה אחת, בשנייה לשתי מטרות ובהמשך זה יגדל".

סגנית שר האוצר, ח"כ מיכל וולדיגר: "בניית חוסן נפשי ורגשי לילדי ישראל זה אחד מהנושאים החשובים ביותר. בכל מקום שמחלקים כסף אני דורשת חלוקה גם לבריאות הנפש. כל נושא שבו נבחר - תמיד יהיו שאלות למה לא השקענו בנושאים אחרים. אם נחלק לכל נושא מיליון או שניים אז לא עשינו שום דבר מהותי, צריך להשקיע במספר יותר קטן של נושאים".

ח"כ יוראי להב הרצנו: "החוק לא מגדיר יעדים ספציפיים, אבל הוא כן מגדיר השקעה בעידוד תעסוקה בנגב ובמחקר ופיתוח. אני רוצה להתעקש על הנושא של אנרגיות מתחדשות. מדובר באיום קיומי על כדור הארץ. זה יכול להיות זרז למשק הישראלי, אנו נשלש ונרבע את ההשקעה שלנו. מבחינה משפטית, יש פה כספים שהמחוקק קבע שצריך להעביר לנושאים האלו של מחקר ופיתוח אנרגיות מתחדשות ועידוד תעסוקה בנגב".

ח"כ מיכאל ביטון: "צריך להראות לנו מהי ההשקעה של המדינה בשנים האחרונות במבנים לתנועות נוער. לא כתוב איפה ייבנו הבניינים של תנועות נוער, האם זה יהיה דיפרנציאלי או לפי מצב סוציו-אקונומי. מדובר בכסף קטן שילך על בניינים וייצור פילים לבנים ברחבי הארץ. אל תבקשו בניינים במקום שאין כספים לפעילות ולהפעלה. זה יהיה אסון לדורות אם תקבעו מסמרות שההשקעה תהיה רק בברזלים ותשתיות". 

ח"כ ניסים ואטורי: "הוועדה היא לא חותמת גומי. אנו רוצים לראות היכן הולך הכסף לרווחת אזרחי ישראל, בעיקר לנוער בנגב ובגליל. אנו חייבים לתת את זה לעתיד של מדינת ישראל. אנו דורשים לראות נתונים ולראות איפה השקיעו בתנועות נוער. כל המטרות חשובות אבל צריך לחשוב מה המדינה עושה למען דור העתיד".

ח"כ ולדימיר בליאק: "אני מברך על הדיון ועל העובדה שאנו יכולים להינות מפירות הקרן. אני חותם על כל שקל ושקל בצעה, אלו מטרות ראויות. אבל עולה שאלה משפטית – אם העניין של מחקר ופיתוח הוא לא חובה – אז למה הוא כתוב בחוק? כיצד זה מתיישר עם דרישות החוק?".

רכזת תקציבים באגף תקציבים, משרד האוצר, תמר לוי בונה, פירטה על הרציונל הקמת הקרן, על אופן השימוש בנכסי הקרן ועל סכום ההקצאה מהקרן לתקציב המדינה. עוד הוסיפה ביחס למטרות שנבחרו להקצאה: "זו הסנונית הראשונה. השנה נבחרו תשתיות ובינוי ובפעם הבאה אפשר להשקיע במחקר ופיתוח. צריך להשקיע פחות בדברים שחשופים לתנודתיות. יש מעט מאוד כסף שמוקצה השנה מהקרן ולכן ההקצאה נותבה למעט שימושים".

היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, הסבירה כי הוועדה שהכינה בזמנו את חוק הקרן לאזרחי ישראל רצתה שלכל הפחות תהיה התייחסות יותר פרטנית לנושא של אנרגיות מתחדשות ומחקר ופיתוח בתחום הימי. לאחר הבנה ושיח כי הקצאת כספים קשיחה וברורה עלולה לחשק את המטרות החברתיות-כלכליות ואת שיקול הדעת הרחב של הוועדה לפיקוח על הקרן – הוחלט על נוסח סעיף יותר חלש בשאלה האם הוא מחייב את הוועדה והממשלה להקצות כספים לאנרגיות מתחדשות ולעידוד תעסוקה בנגב. לעמדתה של אפיק, ככל שמביאים בפני הוועדה לראשונה תקציב המחלק את כספי הקרן, על משרד האוצר לכל הפחות לפרט מדוע הוא החליט שלא לכלול תקציב לאנרגיות מתחדשות ומחקר ופיתוח. עוד הוסיפה: "משרד האוצר יכול לעשות זאת, אבל לא לאורך שנים. כלומר, בעיניי, הוא לא יכול לחזור על כך בכל חלוקה וחלוקה. ככלל, רצוי שיכללו גם סכומי תקציב לאנרגיות מתחדשות ומחקר ופיתוח. הוועדה הזו רשאית לקבל את כל ההסברים מדוע הוחלט שלא להקצות סכומים לאנרגיות מתחדשות".

עו"ד אסתי פלדמן, סגנית היועץ המשפטי של משרד האוצר: "המחוקק ידע להבדיל בין חיוב לבין מתן קריאת כיוון שאומרת 'להצעה תצרפו את הסכומים לעניין מחקר ופיתוח'. יש חובה להגיד מה הסכום, אבל אין חובה להקצות. כלומר, הסכום יכול להיות אפס. המשרד מעלה המלצות לשר האוצר, הממשלה מאשרת, ומביאה את זה בפני הוועדה. הגיעו שר האוצר וסגנית השר שאמרו שהם בחנו ושהדברים הכי חשובים הם אלו שהוצגו. שר האוצר הסביר מה עמד מאחורי ההחלטה".

עוד ב-

מוצרי החלב יתייקרו ב-16%? סמוטריץ' מבטיח: "לא ניתן לזה לקרות"

לכתבה המלאה

יו"ר הוועדה, ח"כ לימור סון הר-מלך, סיכמה את הדיון: "קיימנו היום דיון ראשון בהצעת התקציב שעלו בו הרבה מאוד נקודות למחשבה ולבירור. כל המטרות המוזכרות בחוק הן ראויות. ההכרעה היכן יושקע הכסף זה משהו שמצריך שיקול דעת וחשיבה לעומק באמצעות כל הנתונים המונחים לפנינו. זו משימה לא פשוטה. שמענו גם את הדברים של היועצת המשפטית לכנסת ביחס לנושא ההשקעה במחקר ופיתוח ואנרגיות מתחדשות. הדבר נתון לשיקול דעת הוועדה, ואינו חובה מבחינה משפטית. אנו מדברים על תקציב של השנה הראשונה והשנייה של כספי פירות הקרן. הוא לא מנציח פה משהו מחייב ביחס לתקציבים הבאים. צריך לדאוג שהתקצוב של תנועות הנוער ע"י המדינה לא יפחת בהשוואה לשנים הקודמות, כך שתמשיך להתקיים פעילות בתוך המבנים. נקבע דיון גם בנושא של בריאות הנפש ונוודא שהתקציבים ילכו למקומות הנכונים".