הממשלה היוצאת חטפה חיצי ביקורת על שימוש נרחב ובלתי מידתי בחוק הנורבגי ואילו ראש הממשלה המיועד בוחן בכובד ראש להגדיל בכנסת הבאה עוד יותר את מספר הח"כים ה"נורבגים". משמעות המהלך: הקצאת תוספת של מיליוני שקלים לתקציב הכנסת בעקבות הרחבת השורות. בתרחיש כזה הליכוד ירוויח קולות הצבעה נוספים ויצרף את מועמדיו במקומות ה-39-33.

החוק הנורבגי, שהממשלה הקודמת הרחיבה אותו מעבר למצופה, צפוי כפי הנראה לגדול עוד יותר על ידי קואליציית נתניהו. החוק, שהועתק משיטה הרווחת בצורת המשטר בנורבגיה, יושם בישראל בשנת 2015, ואז נקבע ששר אחד מכל מפלגה רשאי להתפטר מתפקידו כחבר כנסת ולאפשר לח"כ הבא אחריו ברשימה למלא את מושבו, אך במקרה שזה חדל לכהן כשר הוא חוזר לכהן כח"כ.

הפוליטיקאים שראו בחוק "קרדום לחפור בה" ואמצעי להגדלת הכוח הפוליטי ובמקום ח"כ "נורבגי" אחד מכל מפלגה, התעצם מאחד לחמישה נורבגים. בכנסת הקודמת היו כבר יותר מ-20 ח"כים שנכנסו בחוק הנורבגי, כאשר שרים התפטרו ופינו מקום לח"כים מהמשך הרשימה, בזמן שהם עדיין מכהנים בתפקידם במשרדים ממשלתיים.

בכנסת ה-24 הח"כים באופוזיציה תקפו את ממשלת לפיד על השימוש המוגזם בחוק והנה בהגיע תורם מתברר כי גם בליכוד מבקשים להרחיב את המספר המקסימלי כך שכל מפלגה בקואליציה תוכל להכניס במקום חמישה ח"כים נורבגים - שבעה.

עוד ב-

נתניהו לסמוטריץ': "לא תהיה שר ביטחון". האם הקואליציה בסכנה?

לכתבה המלאה

בתרחיש הזה, נראה פנים חדשות בליכוד. במקום ה-33 ממוקם דן אילוז, ששובץ במשבצת המשוריינת לעולים, חבר לשעבר במועצת עיריית ירושלים מטעם סיעת התעוררות בירושלים, שהיה בעבר עוזרו הפרלמנטרי של יריב לוין. אחריו ברשימה, במקום ה-34 נמצא אריאל קלנר, במקום ה-35 נמצאת ח"כ לשעבר אתי עטיה שידועה בקשריה לחיים כץ ועמדה בראש השדולה שהקימה למען האוכלוסייה הסיעודית הגריאטרית, במקום ה-36 עמית הלוי, במקום ה-37 צגנש מלקו, במקום ה-38 אושר שקלים ובמקום ה-39, ח"כ לשעבר קטי שטרית.