בארץ
משפחת החטוף נגד העסקה: "למה 70 חטופים יישארו מאחור?"
הצעת חוק שירות הביטחון שמובי שר הביטחון ישראל כ"ץ, שואפת לשלב את הציבור החרדי בשירות הצבאי, אך נתקלת בהתנגדות חריפה מצד משפחו החטופים וגורמים אחרים במערכת הפוליטית
וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, החלה את דיוניה בנוגע להצעת חוק שירות הביטחון. בהשתתפות שר הביטחון ישראל כ"ץ. החוק המוצע, שנועד להוביל לשילוב ציבור החרדים בשירות צה"ל, נתקלו בתגובה נרגזת מצד חלק מהנוכחים, במיוחד מצד דני אלגרט, אחיו של איציק אלגרט שנחטף לעזה.
כ"ץ הציע את עקרונות החוק, שמטרתו לעודד גיוס של חרדים לצה"ל בצורה מדורגת. לדבריו, בשנתיים הראשונות יגויסו כ-10,000 חרדים, וכמות הגיוסים תעלה בשנים שלאחר מכן. הוא הסביר כי החוק יתווה מסלול גיוס תוך שמירה על אורח חייהם של הלומדים בישיבות ושמירה על עולם התורה. כ"ץ גם הצהיר כי יעמדו הפני החרדים סנקציות כלכליות ומוסדיות אם לא יעמדו ביעדים.
במהלך הדיון, אלגרט התפרץ בכעס, כשהוא מוחה על כך שמי שיפגע יהיו החטופים בעזה. "למה 70 חטופים יישארו מאחור?", הוא אמר. כ"ץ הבטיח לקיים דיון נוסף עם משפחות החטופים, אך אלגרט לא התרצה. הוא תקף את כ"ץ ואת ראש האופוזיציה יאיר לפיד, ושאל מדוע יש שיתוף פעולה עם הצעת החוק של הממשלה.
הדיון סבב סביב עקרונות החוק, כשהשרים והח"כים בקואליציה טענו כי מדובר בצעד חשוב לשילוב החרדים בצה"ל, בעוד שמנגד, חברי הכנסת מהאופוזיציה טענו כי מדובר בהסדרים שנועדו להקל על החרדים תוך פגיעה בצה"ל ובכבוד המשרתים. כ"ץ המשיך בהסבר על השפעת החוק, וציין כי בלא סנקציות אישיות וקהילתיות, לא ניתן יהיה להבטיח גיוס ממוסד.
עוד ב-
השיח שהתפתח בוועדה מדגיש את המתח בין הצורך בשירות צבאי לבין ההכרה בזכות הציבור החרדי לשמור על אורח חייו הדתי. בסופו של דבר, כל צד מנסה למצוא את הדרך לשלב בין הדרישות השונות, כשחוק הגיוס מציב אתגרים רבים ועמוקים למערכת הביטחון ולחברה הישראלית.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
