בארץ

מנכ"ל התאגיד: "מדובר בניסיון להשתלט על נכסי ציבור ולתת אותם למקורבים"

ועדת הכלכלה קיימה דיון נוסף ביוזמה של ח"כ טלי גוטליב ושר התקשורת קרעי לסגירת תאגיד השידור הציבורי. מנכ"ל התאגיד גולן יוכפז, יצא נגד המהלך וטען: "החקיקה נועדה להשתלט על חדשות התאגיד ולאפשר למקורבים להשתלט על נכסים ששייכים לציבור"
מערכת ice | 
שלמה קרעי, גולן יוכפז (צילום פלאש 90/ יונתן זינדל, עדי אורני, ויקיפדיה)
ועדת הכלכלה של הכנסת בראשות ח"כ דוד ביטן התכנסה הבוקר (חמישי), לצורך קיום דיון נוסף בנוגע להצעת החוק של ח"כ טלי גוטליב ושר התקשורת שלמה קרעי נגד תאגיד השידור הציבורי. הפעם, לאחר שבדיונים הקודמים נציגי התאגיד היו עובדים בכירים לדוגמת שדרנית הרדיו הוותיקה מיכל אסולין מכאן ג', הפעם הנציג של תאגיד השידור בדיון היה לא אחד מהמנכ"ל גולן יוכפז. 
תחילה, יוכפז התייחס בדבריו למניעים שלטענתו עומדים מאחורי המהלך של השר קרעי וחבריו לקואליציה לפגיעה בתאגיד השידור ואמר: "אחרי שעות של דיונים בחודשים כדאי רגע לנקות את כל הרעשים ולהתמקד בסיפור עצמו. התכלית המדויקת של הצעות החוק היא לא החיסכון בכספי ציבור, גם לא הגיוון וגם לא הרייטינג – כל אחת מהטענות האלה התרסקה פה על קרקע המציאות בוועדה".

מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי גולן יוכפז, בדיון בוועדת הכלכלה הבוקר
לאחר מכן, הוא נימק מדוע הוא סבור שקידום החקיקה לצמצום והגבלת הפעילות של החטיבות שפועלות תחת התאגיד שואפת להשיג שתי מטרות עיקריות: "המטרה הראשונה היא  ניסיון לשלוט בחדשות-התאגיד, או לסגור אותן. הן ביקורתיות מדיי, מקצועיות מדיי, זקופות מדיי".
"מטרה שניה: לאפשר למקורבים להשתלט על נכסים ששייכים לכולנו הציבור – תדרי-רדיו שיעברו מהציבור לידיים של בעלי הון, שמחזיקים בתחנות רדיו אזוריות שעושות נעים לשלטון, נתחי-פרסום בעשרות מיליונים, שכרגע התאגיד מוכר בתחנות הרדיו שלו ומקצה אותם מייד ליצירה ישראלית ולתעשיית התוכן בישראל – אלא שלפי החקיקה החדשה עשרות המיליונים הללו יועברו לידיים פרטיות של אילי הון. גם משדרי-רדיו, שעלותם יקרה מאוד, משדרים שבהם השתמש קול ישראל ההיסטורי, יועברו בקרוב לידיים של מי שמקורב לצלחת", לדבריו.
בהמשך יוכפז, תקף את תוכניתו של שר התקשורת, קרעי. לדבריו, אתמול חילק השר לחברי הכנסת ברושור שמציג את "תוכנית עשר הנקודות", שלדבריו מכילה "עשר מכות לדמוקרטיה ולחופש העיתונות". מנכ"ל התאגיד טוען כי הדיבורים על חיסכון בכספי ציבור, רייטינג נמוך והעדר גיוון אינם המניעים האמיתיים של השר.
הוא ציין כי בתוכניתו, השר מציע להקצות חצי מיליארד שקל להפקות מקור, כלומר כמעט הכפלת ההשקעה ביצירה ישראלית. אלא שהכספים, לדבריו, עשויים להיות מנוהלים על ידי קרן בלתי ברורה, מבלי שמסביר מי ימנה את חבריה. "האם הכספים יועברו לידיים פרטיות? מי יחליט כיצד לנהל אותם?" תהה. 
מנכ"ל התאגיד גם התנגד למהלך של השר, שמציע לקחת את ההכנסות העצמאיות של התאגיד מפרסום – עד 100 מיליון שקל בשנה – ולהעבירן לאפיקים אחרים. "למה לקחת כסף שלא מגיע מכספי ציבור ומושקע בתעשיית התוכן הישראלית?" שאל.
בהמשך דבריו, הדגיש מנכ"ל התאגיד את חשיבותו של תאגיד השידור כ"מתעד החשוב והמקיף ביותר של הישראליות", במיוחד בימים היסטוריים אלו. הוא ציין כי התאגיד משאיר אחריו תיעוד לאומי ותרבותי של אירועים היסטוריים, מעשי גבורה, וההיסטוריה של החברה הישראלית. "אם התאגיד ייסגר, לא יהיה תיעוד כזה", אמר, והוסיף כי הרשתות המסחריות לא עוסקות בתיעוד מסוג זה, משום שאין בו רייטינג.
לסיום, מנכ"ל התאגיד הדגיש כי גם דיון זה בוועדת הכלכלה עשוי להיכנס להיסטוריה כעוד דף חשוב בתיעוד של הדמוקרטיה והתרבות הישראלית. "אני מקווה שבשנים הבאות, ילדינו ונכדינו יראו את תיעוד הישיבה הזו ויבינו היכן אנחנו עומדים בהיסטוריה", סיכם.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה