התעמרות, הטרדות, וחוסר מעמד: המלכוד של יועצי הח''כים
מעמדם המסורבל של יועצי הח''כים חושף אותם לאבסורדיות הגנתית במקום האמור לייצג יותר מכל מציאות העסקה מתוקנת. מי שמוגדרים "הזרוע הארוכה" של הח''כים, אינם זוכים לחסינות, ובמקרה של תלונה על הח''כ המעסיק - עליהם לפנות לח''כ עצמו
השבוע עלתה בוועדת האתיקה של הכנסת החלטה, אשר קובעת כי ניתן יהיה להטיל סנקציות על חבר כנסת בשל התנהלות יועציו. ההחלטה, הציפה את מעמדם הבעייתי מראש של היועצים הפרלמנטריים, והדגישה את מעמד אלו שעובדים דווקא במקום האמור לייצג יותר מכל מציאות העסקה מתוקנת.
על פי שיטת ההעסקה כיום של היועצים הפרלמנטריים, משמש כל ח''כ כמעסיק בפני עצמו. כך שהוא "הבוס" בפועל של יועציו. מצב זה יוצר מציאות בעייתית, בה חבר הכנסת הוא המגדיר את המשימות עבור יועציו, כאשר אין קו ברור מהי מסגרת העבודה המקובלת. מצב זה יצר מצב, כך על פי עדויות שהגיעו לice, כי ח''כים דרשו מיועציהם לבצע עבורם פעולות פרטיות, החל משמירה על הילדים, ועד העברת דירה. זאת כאשר אותו היועץ יודע כי במידה ויסרב - יפוטר.
מעדויות נוספות שהגיעו ל-ice, מעמד ההעסקה הבעייתי מגיע גם לעניין ההטרדות המיניות. לכנסת ישנה אחראי על התחום אליו לכאורה ניתן לפנות במידת הצורך, אך על פי עדויות יועצים, הדבר אינו מוסבר בכניסתם לתפקיד, וכן ישנו פער נוסף: האחראי, הינו מטעם הכנסת, אך היועצים הם אינם מועסקים ישירים של הכנסת. כמו כן, במידה ויועץ רוצה לפנות לתלונה, בכלל הנושאים, לגורם רשמי בתוך הכנסת, יצטרך לעשות זאת על ידי פנייה באמצעות הח''כ המעסיק שלו. וכך הדבר גורר למציאות בה במידה וירצה יועץ להגיש תלונה כנגד הח''כ המעסיק שלו - יצטרך לעשות זאת דרך אותו הח''כ. כמו כן, מעדויות שהגיעו מיועצים הבקיאים בעניין, מספרים כי לרוב התלונות שכן מתקבלות לבסוף, מגיעות להסדרה מול הכנסת ולא מתקדמות לתביעה. הכנסת מבינה כי תפסיד בתביעה, ומוכנה לשלם מראש במקום להיות מובכת, מסביר אחד היועצים לשעבר.
עוד, גם במידה בה ירצה יועץ להגיש תלונה לגורם האחראי והמטפל בכנסת, על ידי הנוהל המקובל של פנייה במייל הרשמי, עליו לעשות זאת דרך תיבת המייל של הלשכה, דהיינו אותה הכתובת בה משתמש הח''כ עצמו, והינו חשוף להתכתבויות בה.
עוד בעיה עליה מצביעים היועצים, היא הפחד "להישרף". יועץ אשר יגלו כי התלונן על דברים הקורים בלשכת ח''כ - שאר הלשכות לא תהיינה מעוניינות להעסיקו אצלן לאחר מכן, אותו המתלונן יפוטר ע''י הח''כ המעסיק, וכך ישאר ללא עבודה.
ההחלטה של ועדת האתיקה מסמלת את המצב הבלתי ראוי, כך מספרים יועצים ל-ice, היא מסמנת את היועצים "כזרועה הארוכה" של חברי הכנסת, אך במקביל אינה נותנת ליועצים זכויות בהתאם. עוד הם מספרים, כי לעיתים מכריחים חברי הכנסת את היועצים לשתף ברשת פרסומים. וכך, בעוד לח''כים נתונה החסינות על שיתוף תכנים, היועצים עצמם עומדים חשופים לתביעות.
יש לציין, כי גם בעדויות לכתבה זו ביקשו היועצים להישאר בעילום שם, ומבקשים אף לא לנקוב בשמות הח''כים המדוברים, זאת מהחשש כי הדבר יפגע בעבודתם. "כולם יודעים זאת וכולם שותקים" אומר אחד היועצים שעזב את התחום ומוסיף "גם אם יש קו עקרוני של מה מותר ומה אסור לח''כ לדרוש מיועציו - אין ליועץ באמת אופציה לסרב".
