בארץ
בנק ישראל, מפעל הפיס ועיריית ת"א חוטפים ביקורת: "לא עומדים ביעד"
גופים ציבוריים גדולים לא עומדים ביעד הייצוג ההולם של אנשים עם מוגבלות כבר 4 שנים ברצף. שיעור הגופים אשר עומדים ביעד הייצוג ההולם עלה מ-60% ל-73% בין השנים 2021-2023
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים פרסמה נתונים חדשים ומעודכנים אודות ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בגופים ציבוריים גדולים לשנת 2023.
מהנתונים עולה כי 73% מהגופים הציבוריים עומדים ביעד העסקת אנשים עם מוגבלות. עם זאת, גופים ציבוריים מרכזיים, לרבות בנק ישראל, מפעל הפיס, הרשות לניירות ערך, ועיריות ירושלים, תל אביב-יפו ובני ברק, לא עומדים ביעד הייצוג ההולם זו השנה הרביעית ברציפות. הנתונים הופקו על ידי המוסד לביטוח לאומי, במסגרת יישום תיקון 15 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
על פי התיקון, גופים ציבוריים המעסיקים 100 עובדים ומעלה מחויבים לפעול להעסקה של לפחות 5% אנשים עם מוגבלות משמעותית. גופים שאינם עומדים ביעד מחויבים בפרסום תכנית שנתית לקידום העסקת עובדים עם מוגבלות משמעותית. החוק נועד לסייע בקידום העסקה של אנשים עם מוגבלות, אשר נתקלים לא אחת בחסמים ובקושי להשתלב בשוק העבודה, ולפתוח עבורם את דלתות המעסיקים הגדולים. החוק מחייב מעסיקים לבצע שורת פעולות לקידום הייצוג ההולם בקרב עובדיהם, לרבות מינוי ממונה תעסוקה ייעודי האמון על הנושא.
במסגרת תיקון מספר 23 לחוק, התווספה לנציבות הסמכות לאכוף את הוראות החוק בתחומי הנגישות והייצוג ההולם גם באמצעות אכיפה מנהלית. זו כוללת מספר כלי אכיפה ובכללם הטלת עיצומים כספיים בגין הפרה של כל אחת מההוראות הבאות ביחס לייצוג הולם:
* גוף ציבורי שהפר את חובתו בכל הקשור למינוי ממונה תעסוקה לאנשים עם מוגבלות כאמור.
* מעסיק ציבורי גדול שהפר את חובתו בכל הקשור לפרסום תוכנית שנתית המאושרת על ידי הנהלת הארגון.
* מעסיק ציבורי גדול שהפר את חובתו ולא כלל בתוכנית השנתית את הרכיבים הנדרשים.
דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "למרבה הצער, מספר גדול מדי של גופים ציבוריים משמעותיים עדיין אינם עומדים בחובתם להעסקת אנשים עם מוגבלות כפי שקבוע בחוק, ובכך אינם תורמים די לשילוב אנשים עם מוגבלות בחברה ובמשק, כפי שהיה מצופה וכפי שכולנו היינו רוצים לראות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים תמשיך לפעול ביתר שאת להגברת שילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה ולאכיפת החובה לייצוג הולם, במסגרת תפקידיה וסמכויותיה של הנציבות. זאת, בין היתר, גם באמצעות סמכויות הנציבות לבצע אכיפה מנהלית, שהנציבות קיבלה לפני כשנתיים במסגרת תיקון 23 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. במקביל, הנציבות תמשיך לפעול להרחבת החלת החובה לייצוג הולם על גופים נוספים, כגון על חברות ממשלתיות, כפי שעבר בכנסת לפני מספר חודשים".
עוד ב-
עברי ורבין, מנכ"ל GOODVISION מקבוצת פאהן קנה, המתמחה בתכנון וניהול תהליכי אחריות תאגידית בעסקים, מתייחס לממצאים: "הבעיה העיקרית טמונה בחוסר מודעות ולא בהיעדר אכיפה. אירוני שדווקא הממשלה, שקבעה את היעדים, מתקשה לעמוד בהם. כשגופים ציבוריים יפנימו שהעסקת אנשים עם מוגבלות מועילה לארגון - הופכת אותו לקשוב, יצירתי ומגוון יותר - נראה שינוי אמיתי. מעבר לתרומה הארגונית, העסקת אנשים עם מוגבלות מפחיתה את התלות בקצבאות ומייצרת ערך כלכלי וחברתי כאחד."
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה