מנתונים שהציג משרד הרווחה בכנסת עולה כי בעקבות אירועי הלחימה, מאז ה-7 באוקטובר, נותרו 18 צעירים יתומים – בגילים 18-25 – שאיבדו את שני הוריהם, מ-13 משפחות שונות. 

צעירים אלה מצטרפים, למרבה הכאב, לאוכלוסייה לא קטנה של קטינים ובוגרים חסרי עורף משפחתי, שהתרחבה מפרוץ המלחמה, אשר לא תמיד מקבלת מענה מספק לצרכיה מצד רשויות המדינה. 

ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן בנובמבר 2023 בשותפות עם הפורום הציבורי למען כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל, עבור הוועדה לענייני צעירים בראשות חה"כ נעמה לזימי עולה, כי במדינת ישראל יש  אלפי צעירים וצעירות בסיכון המוגדרים חסרי עורף משפחתי. לפי ההערכות של אנשי המקצוע, רק כ-30% מהם זוכים לסיוע, ובדרך כלל הסיוע חלקי ובלתי מספק. 

מי הם אותם צעירים בסיכון וכמה מהם הם חסרי עורף משפחתי? משרד הרווחה מגדיר צעירים בסיכון כרווקים, בני 18 עד 25, הסובלים ממחסור או מצוקה מתמשכים באחד או יותר מתחומי החיים הבאים – השכלה, תעסוקה ומיומנויות, רווחה ובריאות רגשית, קיום פיזי, בריאות ומוגנות והשתייכות חברתית ומשפחתית. בתוך הקטגוריה הזו, קיימת קבוצה מובחנת של צעירים נטולי עורף משפחתי, שעלולים להימצא במצבי סיכון חריפים וקשים עוד יותר.  

כדי לפתור בעיה, נדרש לפחות להכיר בה, לסווג אותה כמו שצריך, ולדעת לזהות אותה. החוק במדינת ישראל איננו מגדיר בבירור את משמעות המונח "חסרי עורף משפחתי". בכנסת הקודמת הועלו מספר הצעות חוק בנושא, אחת מהן שהוביל הפורום הציבורי שאושרה כהצעה טרומית, אך הממשלה התפזרה לפני קידומן. כך או כך, לפי המלצת ועדה מקצועית שהוקמה במשרד הרווחה, יש להגדיר חסר עורף משפחתי כצעיר המנותק ממשפחתו הגרעינית ו/או שהוריו אינם בחיים או אינם יכולים לספק לו קורת גג, תמיכה בקיום בסיסי וקידום התפתחות אישית. 

כיום, מרבית השירותים לצעירים חסרי עורף משפחתי ניתנים במסגרת 'יתד' – התוכנית הלאומית לצעירות וצעירים במצבי סיכון, אך אלו מוקנים רק בחלק מהרשויות המקומיות - לעתים במימון עמותות – ואינם מקיפים את כלל האוכלוסיות הנכללות בהגדרה של "חסרי עורף משפחתי" (בהצעת חוק שהוגשה בכנסת הנוכחית, אך עדיין רחוקה מאישור, הוצע כי צעירים חסרי עורף יהיו זכאים לסל שירותים רחב ללא תלות בזמינות השירותים הקיימים). 

במסגרת תוכנית 'יתד' לחסרי עורף משפחתי ניתנים שירותים שונים: החל מתוכנית המשך לליווי בוגרי מסגרות חוץ ביתיות ופרויקט 'גשר לעצמאות' המעמיד 55 דירות מעבר לבוגרי השמה חוץ ביתית לתקופה של שנה וחצי עד 4.5 שנים (בכל שנה נקלטים כ-100 צעירים חדשים), וכלה בתוכנית ליווי ('מחסות לעצמאות') המספקת במשך שנתיים ליווי לבוגרי מסגרות חסות הנוער, תוכנית לליווי בוגרי מסגרות חוץ ביתיות על ידי מנטורים מתנדבים ועוד. 

הדברים הללו טובים, הכרחיים וחשובים אך לא מספיקים מול שלל האתגרים המלווים צעירים הנעדרים גב משפחתי, לכל אורך חייהם. לא בכדי ועדה מקצועית שגובשה במשרד הרווחה המליצה לצרף לסל המענים הקיים תחומי סיוע נוספים כמו למשל סיוע בשכר הדירה, השתתפות במימון השכלה ורכישת מקצוע, מלגות, הנחה בתחבורה ציבורית, מימון טיפול רגשי, ליווי והדרכה כלכלית ועוד.  

אחת הבעיות המרכזיות נעוצה בכך שאין היום מאגר מידע אחיד, מסודר ונגיש המציג את מספר הצעירים בסיכון או מספר הצעירים נעדרי עורף משפחתי. הנתונים נשענים על הערכות של מספר מקבלי השירותים כיום או סדרי גודל של אוכלוסיות היעד (כמו מספר הצעירים הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים). אנו יודעים לומר שבשנת 2020 לוו על ידי 'יתד' 18,343 צעירות וצעירים במחלקות לשירותים חברתיים. צעירים אלה מתמודדים עם קשיים רבים בהם חסמים תפקודיים, חברתיים ואישיים, עבריינות, אלימות, ניצול והזנחה. 

אין ספק שמלחמת "חרבות ברזל" החריפה את הקשיים - הקיימים ממילא - של אותם צעירים וצעירות נטולי עורף משפחתי. האתגרים הרבים, הן ברמה הכלכלית והן ברמה הרגשית, העמיקו במידה משמעותית. כדי לספק עבורם פתרונות במציאות המשתנה והמורכבת, 'הפורום הציבורי – כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל' הקים מרכז פניות הנותן מענה למאות ואלפי צעירים נעדרי עורף משפחתי, שגדלו והתחנכו במסגרת חוץ ביתית, ונקלעו למצוקה נפשית וכלכלית קשה, בין אם נאלצו להתפנות מבתיהם, נפצעו או נפגעו בדרך כלשהי במהלך המלחמה. 

הפורום כבר סייע לאלפי צעירים כשסיפק להם תווים כספיים דיגיטליים לרכישת ציוד בסיסי ומזון. במקביל, רכזי הבוגרים במסגרות החוץ ביתיות זכו לתוכנית הכשרה שנבנתה והותאמה לצרכיהם בשיתוף עם ארגון נט"ל (נפגעי טראומה מטרור ומלחמה), וזאת כדי להעניק תמיכה וסיוע רגשי ראשוני לצוותים המקצועיים המלווים את אותם צעירים. אולם הסיוע, הניתן מגיוס תרומות בהיקפים של מיליוני שקלים, רחוק מלתת מענה לכלל אוכלוסיות היעד.  

להערכת הפורום הציבורי, היקפי הפניות ילכו ויגדלו עם הימשכותה של הלחימה והעמקת המצוקות. לכך מצטרפת העובדה כי ישנם צעירים רבים, חסרי עורף משפחתי, שלא פנו או אינם מכירים את הפורום הציבורי או את המענים האחרים הקיימים, ועל כן, הלכה למעשה, הצרכים עוד יותר רחבים מאלו שידוע עליהם.  

חברה חזקה נמדדת על סמך ההתייחסות שלה לחוליות החלשות שבתוכה. עלינו כחברה לזכור שאותם צעירים, נעדרי העורף המשפחתי, הם בין הנפגעים הראשיים מהמציאות שנכפתה על כולנו. 

אם מדינת ישראל מעוניינת לקום מהשבר ולשמור על החוסן הפנימי וערכי הבסיס שלה, היא מוכרחה להסדיר ואף להרחיב את הסיוע לצעירים חסרי עורף משפחתי, שקשייהם התעצמו בצל המלחמה המתמשכת. דווקא כעת קידום החוק יעניק חוסן לצעירים אלו ויקנה להם את הביטחון להשתלבותם בחברה הישראלית.

עוד ב-

מפונים ללא משפחות: "אין להם מי שיעזור להם להתמודד עם המצוקה"

לכתבה המלאה

הכותב הוא אבי אלבאז, מנכ"ל הפורום הציבורי – כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל