דו"ח מבקר המדינה שפורסם בתחילת השנה בנוגע לטיפול במי הקולחים, הגיע היום לדיון בוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי. הדו"ח חושף כשלים רבים בטיפול בשפכים בישראל, שעלולים להוביל לנזק סביבתי ובריאותי חמור וקבע כי יש לפעול בהקדם לשיפור המצב ולוודא שמי הקולחים בישראל יהיו ראויים לשימוש בטוח.

יו"ר הוועדה, ח"כ מיק לוי אמר בדיון: "השימוש במי קולחים תורם לאיכות הסביבה ופותר את בעיית סילוק השפכים. אינטרס המדינה לפתח תשתיות הולכה ושיפור איכות הקולחים על מנת לנצל באופן המיטבי ביותר את המשאב, ולמזער את הסיכונים הסביבתיים והבריאותיים הגלומים בשימוש בו. הוועדה תוציא מכתבים לשר האנרגיה ושר הפנים בנושא תשלום ארנונה מלאה למתקנים במועצות האזוריות וכן דורשת ממשרד האוצר טיפול ביישובי עוטף עזה במי שפירים מול רשות המים ומנהלת תקומה מתוך ראית העתיד" 

אריאל סוארי, שערך את הביקורת במשרד מבקר המדינה הציג מעיקרי הדו"ח. בין הממצאים העיקריים, איכות ירודה של מי קולחים: כ-40% מהמט"שים הגדולים בישראל לא מטפלים בקולחים ברמה הנדרשת, ומי הקולחים המוזרמים להשקיה חקלאית עלולים לזהם את הקרקע, הנחלים ומי הים. הזרמת עודפי שפכים וקולחים לסביבה: כמות השפכים והקולחים המוזרמים לסביבה גדלה בשנים האחרונות, וחלק ניכר מהם אינו עומד בתקנות. חריגות מתקנות איכות הקולחים: 18%-42% מהמט"שים חרגו בשנת 2021 לפחות מערך יעד אחד באיכות הקולחים. השפעה על בריאות הציבור: קיימת חשש לזיהום תוצרת חקלאית המושקית בקולחים בחומרים מזהמים, אך משרד הבריאות לא ביצע הערכת סיכונים מקיפה.זיהום נחלים: מרבית השפכים בשטחי יהודה ושומרון אינם מטופלים כראוי ומוזרמים לנחלים, מה שגורם לזיהום חמור של הסביבה.

הדוח קורא לממשלה ולרשויות הנוגעות בדבר לנקוט בצעדים מיידיים לשיפור המצב, לרבות, השקעה במתקני טיהור שפכים חדשים ושדרוג קיימים, החמרת התקנים איכות מי קולחים, פיקוח הדוק יותר על השימוש בקולחים, העלאת המודעות לחשיבות השבת מי קולחים ושימוש בהם בצורה נכונה, טיפול בזיהום הנחלים בשטחי יהודה ושומרון וגיבוש תוכנית אב למים וחקלאות.

חכ"ל איתן ברושי, יו"ר "מים לישראל" ועוד נציגי חברות וארגונים, הדגישו את חוסר המענה למי קולחים ואת הזרימת המיותרת של מים לא מטוהרים לשטחים פתוחים. "זהו סיכון סביבתי חמור", אמר ברושי, "ועלות המים הגבוהה בישראל מקשה על ניצול יעיל של מקורות מים קיימים". ברושי קרא להכיר במי קולחים כתשתית לאומית ודרש תיאום טוב יותר בין גורמים ממשלתיים בנושא.

מאיר ברוקנטל, מנכ"ל אגודת מים קולחי שדרות, אמר בדיון כי בעבר התחשבו במאגר מים כקרקע חקלאית ובאחרונה מועצות אזוריות ראו את זה כמתקן הנדסי והגדילו את גביית הארנונה שהשית עליהם הוצאות גובהות במיליוני ש"ח. "חקיקה היא הכלי הטוב ביותר לסדר את הדברים", אמר ברוקנטל, "וללא תכנון ארוך טווח, ניהול מי הקולחים בישראל יישאר בלתי יעיל". עוד אמר "אנו משוכנעים שחקלאות היא הגורם לשיקום העוטף, ולא ניתן לגדל חקלאות ללא מים. מינהלת תקומה נתנה מענק של 70% מרשות מים ו- 30% מימון עצמי. לישובים אין היום מימון עצמי, ולכן הגענו להבנה מול מינהלת תקומה שנקבל סכום של 100 מיליון ₪.  

יחזקאל ליפשיץ, מנכ"ל רשות המים, אמר בדיון כי תחום המים והביוב בישראל הוא אתגר משמעותי, "אנו מתמודדים עם גידול מתמיד באוכלוסייה, וכתוצאה מכך אנו עדים לעלייה בהיקף הביוב". לדבריו עדיין ישראל מובילה עולמית בשימוש במי קולחים לחקלאות, "לולא השימוש במי קולחים, ענף החקלאות בישראל לא היה מגיע למיקומו המוביל היום. בשנים האחרונות, אנו ברשות המים פועלים במרץ לקידום תחום מי הקולחים. פרסמנו תכניות ארוכות טווח לניהול מי קולחים עד שנת 2050, הכוללות מפת מט"שים חדשים ותשתיות מתקדמות. אנו משקיעים משאבים רבים בפיתוח טכנולוגיות חדשות לטיהור מי קולחים ובהעלאת המודעות לחשיבות השימוש בהם. מודעים לכך שישנם עוד אתגרים רבים שעלינו להתמודד איתם. אחד האתגרים המרכזיים הוא נושא תעריף המים לחקלאות. אנו מנהלים דיונים אינטנסיביים עם נציגי החקלאים ומשרד האוצר במטרה להגיע למתווה מוסכם שיאפשר לכולם להמשיך ולתרום לביטחון המזון של ישראל".

עוד ב-

דו"ח מבקר המדינה: ליקויים בעשרות מיליארדים במשרדי הביטחון והאוצר

לכתבה המלאה

ליהי צלאל, מאג"ת במשרד האוצר, אמרה בדיון כי המענקים למשק הקולחים גדלו בצורה משמעותית ביותר והדגישה את הצורך בדיונים נוספים עם רשות המים ונציגי החקלאים. "לאחר מיצוי הדיונים", אמרה צלאל, "נוכל להקצות מקורות לפיתוח מי הקולחים בצורה יעילה וברת קיימא".