הוועדה לענייני הצעירים, דנה אתמול (חמישי) בצרכי צעירים יוצאי החברה החרדית, בשגרה ובחירום. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ נעמה לזימי (העבודה), "גילינו שיש מקום לקיים דיון ייעודי באוכלוסייה של צעירים יוצאי החברה החרדית – שאינם בסיכון בהכרח, אבל בהחלט בעלת צרכים מיוחדים שדורשים התייחסות של המדינה. הצעירים הללו, שהלכו אחרי האמת האישית שלהם, פעמים רבות נמצאים בסיטואציות מורכבות, הקשר עם המשפחה לא תמיד קיים ואין להם בהכרח תמיכה. הם יוצאים מחברה סגורה עם מאפיינים מאוד מובחנים, ואין ספק שנדרשת הסתגלות לא פשוטה". 

לדברי לזימי, בגלל שהחוק לא מאבחן אוכלוסייה הזו, חלק מהזמן המענים שהם מקבלים הם מענים שמיועדים לציבור החרדי – שלא תמיד מתאימים להם, וחלק מהזמן הם לא מקבלים מענים בכלל. 

לדברי ד"ר יסכה מוניקנדם-גבעון, חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת, אין למשרדי הממשלה וללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נתונים מובחנים על חרדים לשעבר או היקף עזיבת החברה החרדית, אך הציגה נתוני רקע העולים ממחקרים בנושא. משנתון הצעירים של מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל עולה כי בסוף שנת 2021 היו 316,400 חרדים בגיל 34-18 שהם 14.2% מכלל הצעירים בישראל. ל7% מהגברים החרדים בגיל 24-18 ול25% מהנשים החרדיות בגילים אלו, תעודת בגרות הייתה התעודה הגבוהה ביותר שקיבלו, שיעור הנמוך במידה ניכרת בהשוואה ליהודים שאינם חרדים ואחרים.

ממחקר המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי בשנת 2017 13% מבוגרי החינוך החרדי בגילים 64-20 שהם כ-53,400 איש, עזבו את המגזר החרדי. מתוכם, כ-34,300 איש (64%) מגדירים את עצמם היום דתיים או דתיים מאוד. ממחקר ארגון "יוצאים לשינוי" עולה ההערכה כי בשנת 2022 מספר העוזבים את החברה החרדית היה כ-3,500 איש וכי מספר זה צפוי לעלות ל-5,000 איש בשנה בשנים הקרובות. עוד עולה כי כשליש מיוצאי החברה החרדית בגילים 29-20 מתגוררים במחוזות תל אביב והמרכז, וכרבע מתגוררים במחוז ירושלים. היא סיפרה על סיוע של משרד הרווחה בדיור, ושל משרד החינוך שמסייע ברכישת השכלה, אך אין גוף המרכז סיוע ומיצוי זכויות – בעיקר ליוצאי צבא, והציגה את הצורך במכינות קדם-צבאיות ייעודיות.

לפי ד"ר גלעד מלאך, ראש תכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, כ-15% מצעירי המגזר עוזבים אותו, בעוד שבשנות ה-70 נרשמה עזיבה של 11% בלבד. לדבריו רוב מוחלט של יוצאי המגזר אינם "יוצאים בשאלה" אלא מגדירים את עצמם "דתיים" ואפילו "דתיים מאד", ואפילו בין אלו המגדירים את עצמם כמסורתיים ואפילו חילוניים – 30% מילדיהם לומדים במוסדות החינוך החרדיים. הוא הדגיש כי הנתונים הללו מצביעים על מורכבות הזהויות של הקבוצות השונות. 

רום בר-אב, רכז תעסוקה באגף התקציבים, הדגיש כי היעדר הנתונים מונע מיקוד תוכניות ייעודיות של משרדי הממשלה, אך כיום פעילות תוכניות במשרדי השיכון, השוויון החברתי, הרווחה, החינוך והביטחון. המשרד לשוויון חברתי תיקצב תוכניות לאוכלוסייה זו ב-13 מיליוני שקל, שלא כולם מומשו, ועקב המלחמה המשרד לא מתקצב תוכניות כאלו לשנת 2024. יו"ר הוועדה לזימי תקפה בחריפות מחיקת התקציב לחלוטין, "בחסות המלחמה, דווקא מהאוכלוסיות הכי שקופות והכי-חלשות". 

סופי כהן, ראש מטה מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי, השיבה כי תיעדוף התקציב בוצע ע"י השר הקודם, ואינו באחריותה של השרה גמליאל – ואילו לזימי השיבה לה כי תקצוב שנת 2024 בוצע לאחר שהשרה נכנסה לתפקידה. 

סא"ל ענבר סיטבון, ראש ענף פרט באכ"א, סיפרה על פעילות משותפת עם עמותות "הלל" ו"יוצאים לשינוי", להכרה כחיילים בודדים, תלושי קניה, סיוע בשכירת דירה והשלמת השכלה. הרקע הייחודי לחייל עולה מראיון שהמפקד עורך איתו, וכך מתגבשת מעטפת ההטבות הניתנות לו. לדבריה, התקציב בנושא לא קוצץ.

לדברי סא"ל (מיל.) ענת קוצינסקי, ראש מנהלת שער לעתיד בצה"ל, אוכלוסייה זו – שהרשויות פונות אליה מיוזמתם - מקבלת הקלות במיון לתפקידים בצבא, וגם בזימון לקצונה, וניתנת להם השלמת השכלה מקצועית. איתמר גרינברג, חרדי לשעבר, סיפר מנגד כי מעולם לא פנו אליו או לחבריו, ואילו יו"ר הוועדה לזימי, תקפה את צה"ל על נתונים שקריים – כך שיוצאי החברה החרדית מוגדרים כחרדים שהתגייסו. 

גרינברג תקף את עמותת "הלל", כי לא ניתן להירשם בה למיצוי זכויות לפני גיל 18, ולדבריו, רוב היוצאים מהחברה החרדית עושים זאת לפני גיל זה. לדבריו, מאות בני 18-14 חרדים לשעבר, מחפשים תעסוקה ברחוב יפו בירושלים בלילות, וטען כי מענה רשויות הרווחה, הוא חלקי ולא מתאים. ליאור ילין-פריינד, מנהלת תחום יוצאי החברה החרדית במשרד הרווחה, הוסיפה כי בשנת 2019 התברר כי כ-50% מהצעירים שמרכז חייהם היו ברחוב – הם יוצאי החברה החרדית. מירי מוסקוביץ מנהלת תחום צעירים במשרד, הדגישה את המכרז החדש לסיוע לגילאי 25-18, הקמת הוסטל בהרצליה ודירות ברחבי הארץ, וכ-5 מיליוני ₪ המיועדים לכך. 

איזי פוליאס, מנהל שיווק ב"יוצאים לשינוי", גדל בשכונת גאולה בירושלים, סיפר על חייו ועל הוצאתו כ-20 אלף ₪ להשלמת בגרות, ולדבריו כ-3,500 צעירים עוזבים בצורה זו או אחרת את החברה החרדית, וחלקם ממשיכים לשמור מצוות. הוא קבל על הדרת היוצאים מהשכלת תעסוקה ותנאי הזכויות לחיילים בודדים. רק כ-15% מהיוצאים מגיעים להשכלה אקדמאית וכ-60% מהם עובדים במשלח-יד מזדמן. הוא קרא לאסוף נתונים ולאבחן היטב אוכלוסייה זו ולתקצב אותה בכל משרדי הממשלה. 

נירה אגסי, מנהלת תחום זהות בעמותת אלומה, סיפרה על ביקוש עצום לתכנית "מארג", העוסקת בסיוע ל-104 סטודנטים מהחברה החרדית בסיוע כלכלי, סבסוד שכר לימוד, עיצוב זהות וסיוע רגשי וקבוצתי. התכנית פועלת באוניברסיטה העברית, תל אביב והטכניון, ושאיפתם לפעול גם בקרב מכינות. 

נורית דוברין, ראש הסקר החברתי בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הדגישה כי ההגדרה כ"חרדי" על בסיס הגדרה עצמית ואין שאלה להגדרת יציאה בשאלה – כי מדובר בקבוצה קטנה לסקר, והיא הבטיחה להציע זאת להנהלת הלשכה. לדבריה, רק 5% מאלו שגדלו בבית חרדי הם כיום מסורתיים או חילוניים. 

עמי פריזנד, סיפר על צמיחתו בביתר עילית, חתונתו ועזיבתו את החברה החרדית, גירושיו, גיוסו ברמיה לפלוגה חרדית, וקשייו לקבל זכויות כחייל בודד, בגלל הקפדתו לשמור קשר עם הוריו. לדבריו, מינהלת החרדים בצה"ל מיועדת למי שמעוניינים להישאר כאלו, ואין בה מענה ליוצאים בשאלה.  

רונן קוטין, מנהל תחום חרדים במועצה להשכלה גבוהה, הדגיש כי ההגדרה ל"חרדי" היא מוסד הלימוד בו למד – ללא קשר לאורח חייו כיום, והסיוע – ניתן לכולם. הוא סיפר על תכנית "זרקור" לאבחון, ייעוץ לימודים ומיצוי זכויות ומלגות, וכן במכינות הקדם-אקדמאיות. אביעד שוורץ, מנהל תחום חרדים במשרד העבודה, הוסיף וסיפר על תמיכה של כ-90% משכר הלימוד המקצועי במכללות טכנולוגיות, ושוברים להכשרה מקצועית. שלומית קפלן מנהל מדיניות בעמותת "יוצאים לשינוי", הדגישה מנגד כי פעילות משרד העבודה איננה מספקת, בוודאי ביחס לביקוש הגובר, ואין מרכזי הכוון לתעסוקה המותאמים לאוכלוסייה כזאת. 

יאיר הס, מנכ"ל הלל, תקף את התקציב הנמוך מדי לסיוע ליוצאי החברה החרדית, ואילו ד"ר עידית קלישר, חוקרת במכון אהרן למדיניות כלכלית, הציגה את החסמים להשתלבות יוצאים אלו בתעסוקה, וחידדה את הצורך בנתונים מדויקים ואיכותיים - כדי למנוע כפל-תכניות מחד וחוסר-מענה מאידך.

לזימי קראה בסיום הישיבה ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאסוף נתונים מאובחנים לאוכלוסייה זאת, ולצה"ל להקים מנהלת ייעודית לאוכלוסייה זו, ותפעל לאיתורה ומיפוי צרכיה באופן יזום, כדי להביא למיצוי שירותה בצה"ל. היא אף קראה לאתר אוכלוסייה זו טרם הגיוס. בנוסף, לזימי ביקרה את החלטת האוצר שלא להציג את הקיצוץ בתקציב המדינה עקב המלחמה לפי תקנות – בצורה שתאפשר מעקב, וביקרה בחריפות את ביטול התקצוב בתחום של המשרד לשוויון חברתי. 

עוד ב-

בנק ישראל: יש לגייס חרדים כדי למנוע פגיעה ארוכת טווח בכלכלה

לכתבה המלאה

יו"ר הוועדה אף קראה לשרה לשוויון חברתי לקדם החלטת ממשלה המסדירה את סמכויות הטיפול באוכלוסייה זו, מבוססת תקציבים ותוכניות ועם יעדים מדידים, ולהקים מוקד ייעודי המרכז זכויות אוכלוסייה זו. לזימי בירכה את משרד הרווחה על הקמת מסגרות ייעודיות לצעירים כאלו בסיכון, ועל הרחבת גיל הסיוע, וקראה למשרד העבודה להנגיש את המידע ואת ההיצע התעסוקתי עבור אוכלוסייה זו.