בארץ

כ-1.5 מיליארד שקל: הנזק המטורף שנגרם מהפשיעה החקלאית בישראל

הוועדה לביטחון לאומי דנה בבחינת כלים אפקטיביים למלחמה בפשיעה החקלאית, בהם: פלישה לקרקעות, פלישת והיזק עדרים, גניבת ציוד ותוצרת חקלאית, השתלטות על קרקע ומענה רלוונטי. מהנתונים שעלו בוועדה עולה כי כ-12 אלף משקים דיווחו שנפגעו מהפשיעה החקלאית, בעלות כוללת למשק של כ-1.5 מיליארד שקל

מערכת ice | 10/4/2024 19:04

הוועדה לביטחון לאומי דנה היום (רביעי) בבחינת כלים אפקטיביים למלחמה בפשיעה החקלאית, בהם: פלישה לקרקעות, פלישת והיזק עדרים, גניבת ציוד ותוצרת חקלאית, השתלטות על קרקע ומענה רלוונטי.

מנתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת בין השנים 2016 – 2022, 65% מהתיקים שנפתחו היו בגין גניבה. כ-85% מהתיקים נסגרו. 67% מהם כי העבריין לא נודע. 10% הסתיימו בהרשעה.

מנתוני המדען הראשי במשרד לביטחון לאומי עולה: כ-12 אלף משקים דיווחו שנפגעו מהפשיעה החקלאית. 44% אחוזים בגין השגת גבול, גניבות בעלי חיים, גניבות ציוד. 10% בגין דמי חסות. העלות הכלכלית למשק מהפשיעה החקלאית נאמדת ב-1.5 מיליארד שקלים לשנה על פי דיווחי החקלאים. 91% מהחקלאים ציינו כי הדרך להילחם היא החמרת הענישה, 81% בהגברת נוכחות ו-61% בקנסות מנהליים.

יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ פוגל, אמר כי פשיעה חקלאית יכולה להפוך לפשיעה לאומנית ונתקלנו בשריפת שדות ומפעלים חקלאיים על רקע לאומני: "החקלאות היא משאב לאומי ולא ניתן מענה אמיתי לפשיעה החקלאית, בהם: גניבת ציוד חקלאי, ציד לא חוקי, השגת גבולות מרעה, הצתת שדות ועוד. מטרת הדיון להוביל לתוכנית פעולה אם זה בשינוי חקיקה או בהחמרת תקנות כדי לצמצם את הפשיעה".

ח"כ משה סעדה:" משטרת ישראל לא קיימת בתיקים הללו ומאד קשה לפענח אותם ובתי המשפט לא מחמירים בהם. אני מצפה משהמשטרה שתגיד ביושר שאנו בבעיה קשה עוד בשלב קודם של הפענוח מול משפחות פשיעה. 92% אי פענוח זה 100% כישלון והציבור סובל מכך". ח"כ נאור שירי:" עוסקים על פשיעה חקלאית אבל אני לא חושב שזה הדיון העיקרי. אנחנו מדברים על רוגלות, ארגוני פשיעה ודברים גדולים. יש להתחיל בדברים הקטנים שם המשטרה צריכה להתחיל לאכוף".

רמי שוורץ, ממרכז המידע והמחקר של הכנסת (מ.מ.מ) פרס את נתוני הדו"ח וציין כי "יש בעיה של תת דיווח כי רבים מהחקלאים לא מדווחים על פשיעה חקלאית".

סנ"צ משה מועלם, מג"ב, משטרת ישראל אמר כי מג"ב הקימה 6 יחידות של שיטור מועצתי האזורי העוסקים רק בפשיעה החקלאי והכוונה להכפיל זאת. "יש יחידות תקיפה כפריות ובמסגרת הקמת המשמר הלאומי מג"ב עובר רה ארגון ומוקמות שתי חטיבות נוספות בצפון ובדרום שחלק מהמשימות שלהם יהיה בולטות בתווך הכפרי".

הוא הוסיף, כי מג"ב מכפיל את כוח האדם ביישובים הכפריים בכל התחומים כולל בילוש וחקירות וכי כיתות הכוננות אף הם יהיו רתומים לנושא הזה. לדבריו: "אנו רוצים להפוך את עבירת הפלישה לעבירת קנס מנהלי. וכן לתפוס ולחלט עדרים פולשים כחלק מההרתעה".

חברתו לארגון רפ"ק מירב נוסבאום, הוסיפה, כי בנושא פלישות עדרים וטרקטורונים יש התייחסות בחוק העונשין ואנו פועלים להפוך את הענישה לקנס מנהלי. "העברנו את התקנות במשרד לביטחון לאומי וממתינים למשרד המשפטים. אנו בישורת האחרונה".

ח"כ סעדה, העיר, כי הבעיה זה גביית הקנס. מציע שתתפסו את העדרים וכאשר אותו עבריין יבוא לשחרר את העדר הוא יישלם את הקנס". לדברי רפ"ק ערן שמיר, ממשטרת ישראל ציין, הקנס יהיה בהתאם למספר הבקר בשטח." על כל ראש העבריין יצטרך לשלם 500 שקל וככל שהעדר גדול יותר הקנס יהיה גבוהה".

יו"ר הוועדה, פוגל: השאלה היא האם עד שהוא משלם את הקנס העדר ייתפס. ולכן אנו מציעים שכך יהיה ואם צריך נוכל לסייע. בואו נפגין את המשילות שלנו". ד"ר גיא נגר, המדען הראשי, מהמשרד לביטחון לאומי, סיפר כי ממחקר שערך המשרד בשנת 2022 יחד עם הלמ"ס, איגוד האיכרים ומג"ב. עולה כי 70% מהחקלאים נפגעו מהפשיעה החקלאית.

מדובר ב-17,500 חקלאים , כ-12 אלף משקים. 44% מהדיווחים על השגת גבול, גניבות בעלי חיים, גניבות ציוד. הדיווח הנמוך ביותר הוא בגין דמי חסות - 10%. לדבריו "העלות הכלכלית למשק מהפשיעה החקלאית נאמדת ב 1.5 מיליארד שקלים לשנה על פי דיווחי החקלאים".

91% מהחקלאים ציינו כי הדרך להילחם היא החמרת הענישה, 81% ציינו כי הגברת נוכחות ו-61% קנסות מנהליים. אליאב נהרי, קב"ט מועצה אזורית מגידו הגובלת עם ואדי ערה, סיפר כי המועצה סובלת מכל התופעות שהועלו בדיון. "העבירות הללו הן לאומניות ולא פליליות. מטרתן להבריח את החקלאים מהקרקע והם אומרים לנו את זה. אתם מדברים על עבירות וקנסות מנהליות. אין אנשים בשטח לאכוף את העבירות הללו. אנחנו מופקרים ומתמודדים עם זה לבד. אנו צריכים סמכויות".

יוסי מימון, מל"ל:" הפגיעה הכלכלית בכל אותם גורמים עברייניים זה הבסיס להצלחה. השמדה של כל עדר לא מסומן ולא מחוסן ושעלותה תושת על הבעלים. יש לבנות מתחמי אחזקה של עדרים בכל מחוז ויש להעניק סמכויות לכל גורם שמטפל בנושא הזה. נושא הסמכויות מקודמות בהליכי חקיקה שנעצרים וחייבים לקדם את זה".

עופר אופן, משרד החקלאות: "יש ארבעה מענים שבהם החליט המשרד להתמקד: מעקב תלונות לחקלאים, תמיכות באמצעי אבטחה, בעיות ביטוח שחקלאים נתקלים ושיתופי פעולה מול משרדים נוספים למצוא פתרונות נוספים. יחידת הפיצוח פועלת באכיפה ופיקוח בנושא מחלות בעלי חיים וצמחים. רק במידה ועדר לא מחוסן למשל אז יש סמכות, אבל היא אינה פועלת בעולם הפשיעה אין לנו את הסמכויות הללו".

משה אחרק , מנהל יחידת הפיצוח, הוסיף בנושא פלישת מרעה: "אנחנו עובדים בשת"פ עם מג"ב ומבצעים אכיפה יזומה נפרדת על הרפתות והמשקים בנושא בריאות וזיהומים. נושא ההברחות של ירקות, ביצים, ובשר אנו מסכלים במעברים ניסיונות הברחה ועוד".

עו"ד לילך שלום , הרשות לאכיפת מקרקעין, במשרד האוצר: "לנו יש אפשרות לפעול בשטחים פתוחים. הדגש שלנו הוא שמירה על ייעוד הקרקע, כמו: בנייה לא חוקית ושימוש אסור. בנושא פלישה של מרעה או חקלאי יש סמכויות רבות לסיירת הירוקה ולרשות מקרקעי ישראל לפעול בנושאים הללו".

אורי מלכה, מנהל סיירת הירוקה הסביר, כי אם אין סימון של בקר אז אי אפשר לאכוף. "הסימון עבר למגדלים וניתן להלבין בקר גנוב וניתן לסחור במספרים. אנו אוכפים פינוי של עבריינים וחוות. במדינת ישראל יש תחנת הסגר שאינה עובדת באופן רציף ומנוהלת על ידי קבלן פרטי. צריך שתהיה תחנת הסגר ארצית – מדינתית שתנוהל בצורה מקצועית". בנוסף, אי אפשר להציף את כולם בסמכויות כי צריך להיות מומחה תוכן. יש לאגם ולהוסיף סמכויות מתחומים ושנים לפקחי הסיירת".

ח"כ מירב בן ארי:" התסכול רב. רק 10% מהדיווחים הם על דמי חסות והחקלאים מעדיפים לשלם כדי שיהיה להם שקט. בנושא הגניבות יש את הביטוח. אין סמכויות והסגר לבעלי חיים שנתפסים. השיטור המועצתי עובד ויש להקים עוד יחידות במהירות האפשרית. לחקלאי שנפגע צריך כתובת במשרד לביטחון לאומי וקרן פיצויים. הייאוש בנושא הזה הוא גדול".

עוד ב-

משרד החקלאות בהודעה חריגה: ישראל ערוכה למחסור עתידי במזון?

לכתבה המלאה

יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר לסיכום כי יש כאן אוכלוסייה שצריך לתת לה מענה והחקלאות היא ערך לאומי וצריך לוודא שאנו מאפשרים לה המשך קיום כי הוא חלק מהעצמאות שלנו שאי אפשר לוותר עליה. "אני מחפש פתרונות ויש הרבה גורמים שרוצים לעשות טוב אבל צריך לתת להם את הכלים. נתמקד בתוכנית שולחן עגול של הגופים הממשלתיים שמנוהלים על ידי המשרד לביטחון לאומי ונגדיר סמכויות ותיקוני חקיקה".