המוסד לביטוח לאומי אולץ להכיר במחלת הפרקינסון של חקלאי כתאונת עבודה, לאחר שהוכח כי מחלתו נגרמה לאחר שנחשף לחומרים מסוכנים. על פי מחקר שהוצג בפני בית הדין לעבודה, שכיחות מחלת הפרקינסון בעוטף עזה גבוהה ב-50% מהממוצע בנגב, בגלל חשיפה מוגברת של החקלאים לחומרי הדברה.

על פי התביעה שהגישו עורכי הדין דוד פייל ואושרה קידר, הוצג כי החקלאי בן ה-76, במהלך שנות עבודתו הרבות, בין היתר כמגדל ורדים בחממות, וכגנן עצמאי בגינות נוי של לקוחות רבים, נחשף לחומרי הדברה וריסוס רעילים ומסוכנים, שבחלוף השנים אף נאסרו לשימוש. עוד נטען, כי בשל היעדר מודעות באותן השנים לסכנה שבחומרים אלה, ומתוך הרגל של שנות עבודה רבות, התובע לא השתמש באמצעי מיגון.

התביעה הוגשה באמצעות משרד עו"ד דוד פייל בו סתרו את חוות הדעת של מומחה מטעם המוסד לביטוח לאומי שטען כי לא הוכח קשר סיבתי ודאי בין חומרים כימיים מסוימים לבין מחלת הפרקינסון. בחוות דעת רפואית של ד"ר יקיר קאופמן, מומחה בנוירולוגיה התנהגותית, אשר קבע מפורשות, כי קיים קשר סיבתי ישיר בין מחלת הפרקינסון של התובע לבין החומרים המסוכנים שאליהם נחשף באופן מסיבי במהלך שנות עבודתו הרבות.

לחיזוק טענתם בדבר הקשר שבין חומרי ההדברה למחלות התובע, הציג עורך הדין פייל יחד עם עורכת הדין אושרה קידר מחקר שנערך בבית החולים סורוקה, שממנו עולי הכי שכיחות מחלת הפרקינסון ביישובים החקלאיים בעוטף עזה גבוהה ב-50% מהממוצע בנגב. לדברי עורכי המחקר, הגורמים הסביבתיים המשפיעים על השכיחות הגבוהה של המחלה בעוטף עזה הם חומרי ההדברה שבהם משתמשים בשדות, ולא הלחץ הנפשי כתוצאה מהמתח הביטחוני.

עו"ד דוד פייל. צילום: אושי יובל

עוד ב-

גיוס של 25 מיליון שקל: האם תמצא תרופה לפרקינסון?

לכתבה המלאה

עקב נסיגת המוסד לביטוח לאומי מעמדתו, נתנה כבוד השופטת יעל אנגלברג-שהם מבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע תוקף של פסק דין להכרה מטעם המוסד לביטוח לאומי במחלה כתאונת עבודה. מיד לאחר הכרת המוסד לביטוח לאומי, הגישו עורכי הדין פייל וקידר תביעה למוסד לביטוח לאומי לקביעת אחוזי נכותו של החקלאי.