החלטה משמעותית היום (שני) התקבלה בבית המשפט המחוזי, שהחליט לא לחייב את בנק ישראל לאתר את הציבור שלו שייכים 500 מיליון שקל בגין מִלווֹת חובה. המשמעות היא שאיגרות החוב שהמדינה מחייבת את תושביה לרכוש ממנה, עבור מימון תקציב המדינה שמוחזרת לאחר כמה שנים עם ריבית ונמצאים בקופת בנק ישראל לא יושבו בינתיים במסגרת איתור שיבצע הבנק, אך הציבור זכאי לבדוק האם גם לו מגיע.

"מלוות חובה" היה בעבר נוהג של המדינה למימון הוצאות גדולות ולא מתוכננות. כמו למשל מלחמת יום כיפור. המדינה למעשה כפתה על אזרחים רבים רכישת אגרות חוב ממנה. ממאות אלפי אזרחים בישראל נלקחו סכומים של כמה מאות שקלים, ומחלק אף סכומים גבוהים הרבה יותר. המדינה הוציאה מודעות ופרסומים עם מסרים לאנשים שיבואו לפדות את אותן המלוות, אך רבים עדיין לא גבו זאת. ייתכן כי לא ידעו שנלקח מהם, ייתכן שהיו פערי שפה שהקשו על הבנת התהליך, או כאלו שכבר נפטרו עם השנים ולא העבירו את המידע ליורשים.

האם החובה היא על בנק ישראל לאתר את אותם ישראלים מהם לקח מלווה וטרם קיבלו את ממונם בחזרה (בתוספת ריבית) גם אחרי 40 שנה? שאלה זו הגיעה לפתחו של בית המשפט במחוזי בבקשת עמותת "צדק פיננסי" לתביעה ייצוגית נגד הבנק.

השופט מגן אלטוביה, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, קבע: "יתרה בסך 500 מיליון שקל שעדיין לא נפדתה לאחר יותר מ–40 שנה לאחר הנפקת המלווה האחרון (מלווה שלום הגליל) מעוררת אי־נוחות, אבל לא די בסברות שמעלה המבקשת אודות פעולות אלטרנטיביות שניתן היה לנקוט כדי להצדיק התערבות מצד בית המשפט", כך על פי הפרסום באתר דה-מרקר.

התביעה הוגשה על ידי עמותת צדק פיננסי כתביעה ייצוגית, שלא אושרה ובמסגרתה דרישה להורות למדינה לפעול לאיתור בעלי הכספים שטרם נפדו, כעת הצעד הבא יהיה לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון כשבינתיים הציבור יוכל לבדוק האם הוא זכאי לכסף בכוחות עצמו.

על פי התביעה, בקופת בנק ישראל, שאחראי על המלוות האלה, נצבר סכום המגיע לכ–500 מיליון שקל בסך הכל, ששייך לכמעט 300 אלף ישראלים שלא יודעים כל כך על קיומו ולכן גם לא ממהרים לדרוש אותו. ידוע כי לכ–200 אלף מתוך הציבור, ביניהם תאגידים ויורשים של מלווים שהלכו לעולמם, חייבת המדינה סכומים גבוהים מ–100 שקל, לכמה עשרות אלפים ההיקף הוא אלפי שקלים ויש אנשים בודדים להם המדינה חייבת מעל 100 אלף שקל. 

השופט אלטוביה קבע כי "אין לזלזל בסכום המלוות שטרם נפדה (כ–500 מיליון שקל), אך זהו 2% מתעודות המלווה, ובהחלט מקובלת עליי הגישה לפיה במסגרת שיקוליה באשר לפעולות ולמשאבים שאותם יש להשקיע בפדיון יתרת המלוות, על המדינה להפעיל שיקולים של עלות־תועלת".

עוד ב-

בנק ישראל חושף: זה המס שעלה לכם מאוד ביוקר

לכתבה המלאה

מבנק ישראל נמסר לדה-מרקר: "הבנק עשה ועושה מאמצים רבים כדי לאתר ולשלם לבעלי המלוות ופעל בסבירות ואף מעבר לכך. לעניין הפקדה בחשבונות הבנק יש להבהיר כי מספרי חשבונות הבנק של בעלי המלוות אינם מצויים בידי בנק ישראל."