משפט

ניב סולטן חוזרת: הניצחון של טהרן בבית המשפט

אחרי הביקורות שנשמעו על הפקת סדרת הריגול של כאן 11 בכיכובה של ניב סולטן, בג"צ הכריע הבוקר בעתירה שהוגשה במטרה להקפיא את הפקת הסדרה שצפויה לעלות לשידור בחודש הבא
מערכת ice | 
טהרן (צילום באדיבות Apple TV וכאן 11)
בזמן שהעונה השנייה של סדרת הריגול הישראלית עומדת לצאת לשידור, בג"צ בהודעה משמחת, בתום עשרה חודשים של אי וודאות לגבי תחילת השידורים, בשל עתירה שהוגשה נגד ההפקה.
נזכיר כי לפני כמעט שנה, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה (אק"ט) ואיגוד השחקנים והשחקניות (שח"ם) הגישו עתירה לבג"צ כנגד תאגיד השידור הישראלי ובו דרישה למתן צו ביניים להשהות את צילומי העונה השנייה של הסדרה טהרן עד אשר יובהר כי ההפקה עומדת בתנאים להכירה כ"הפקה מקומית קנויה" לפי חוק תאגיד השידור.  העתירה הוגשה ע"י עורכי הדין שי תקן, עמית בכלר ושי ברק.
הבוקר, הוכרע בין כותלי בג"צ כי עתירת הארגונים אק"ט ושח"ם נגד התאגיד תידחה, ויחד איתה הקפאת הפקת "טהרן". עוד נקבע בבג"צ כיהכרה בה כהפקה מקומית קנויה ביחס לטיוטת הכללים החדשה שפרסמה מועצת התאגיד לשימוע ציבורי. לפיכך, יחלו שידורי העונה השנייה כמתוכנן, בתחילת החודש הבא.
הוצאת צו הביניים היא קריטית למניעת הישנות הפרת חוק התאגיד, כפי שנעשה בעונה הראשונה של הסדרה טהרן, בכך אף מודה התאגיד, כאשר הגדיר הפקה זרה אשר מצולמת ברובה בחו"ל כהפקה מקומית.
בשח"ם ואק"ט דרשו מתאגיד השידור להסביר מדוע כללו את הפקת העונה הראשונה של הסדרה כחלק מהוצאות התאגיד בשנת 2018 למימון הפקות מקומיות קנויות, למרות שההפקה לא עמדה בתנאים לחוק התאגיד. עוד דורשים הארגונים מהתאגיד להסביר מדוע אינם מוסיפים להוצאות התאגיד למימון הפקות מקומיות קנויות בתקציב לשנת 2021 8 מיליון שקלים, הוצאות התאגיד בגין הפקת העונה הראשונה של טהרן שנרשמו בתקציב 2018 כהוצאה למימון הפקות מקומיות קנויות למרות שההפקה לא עמדה בתנאים.
צילומי העונה נערכו ביוון בין החודשים יולי-נובמבר. מה שהביא את העותרים לטעון כי הלקחים לא נלמדו, וגם עונה זו עתידה להיות הפקה זרה במסווה של הפקה מקומית, עם צוות ישראלי מצומצם ביותר, כשבישראל יתקיימו ימי צילום ספורים בלבד. 
מנכ"ל אק"ט איתמר אביטן הסביר את הגשת העתירה בשנה שעברה: "תאגיד השידור מתפאר בסדרה טהרן כהפקה ישראלית כביכול, על אף כי מדובר בהגדרה פיקטיבית ומדובר בהפקה זרה שהחלק הישראלי בה היה שולי. לפי חוק התאגיד, עליו להקצות לפחות 180 מיליון שקלים בשנה לטובת מימון הפקות מקומיות קנויות. החוק מגדיר הפקות אלה כהפקות שנרשם בהן רוב של 75% של ישראלים בקרב יוצריהן, מבצעיהן, אנשי הצוות הטכני וההפקה. כמעט כל ההפקה צולמה ביוון, 50 ימי צילום לעומת 5 ימים בלבד בישראל, באמצעות צוותים זרים בעיקר. מדובר באחיזת עיניים ושימוש חמור בכספי ציבור בניגוד לחוק. ההסתרה, השקרים, ההתפתלויות ושינויי הגרסאות של התאגיד, אינם עולים בקנה אחד עם סטנדרט ההתנהלות הנדרש מגוף סטטוטורי שמקבל לכיסו מידי שנה 650 מיליון שקלים מכספי הציבור".
מנכ"ל שח"ם אבי בן הלל הוסיף: "התאגיד הוא גוף חשוב שתרומתו לתעשיית הפקות המקור בארץ בלתי מבוטלת. עם זאת, לא ייתכן שכספי ציבור יחולקו בניגוד לחוק התאגיד ובאופן שפוגע ביוצרים, שחקנים ועובדי התעשייה בארץ. לאחר שנת הקורונה, אשר פגעה באופן קשה בתעשייה המקומית, הצורך להשקיע בתעשייה המקומית חשוב אפילו פי כמה. בעתירה זו אנו מבקשים לשים גבול לעיגול הפינות ולהשתמש בהקצאות הכספים בהתאם לדין".
מאיגוד המפיקים נמסר: "ניצחון גדול ליצירה הישראלית הבוקר בבית המשפט העליון. מלכתחילה טענו ואף הגשנו חוות דעת שאומרת כי יש לבחון את הכללים בהתאם לאחוז ההשקעה של הגוף המשדר. לצערנו תעשיית היצירה המקורית בישראל מתמודדת לא רק עם כניסת סטרימרים וירידה בהשקעה, אלא גם עם נסיונות חבלה רבים מבית, על ידי ארגונים שמטרתם לייצג אנשי מקצוע בתעשייה, אך בפועל פוגעים בהפקות ישראליות ובאפשרות של חבריהם השחקנים ואנשי צוות להתפרנס וליצור".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה