עם אישורו בכנסת, האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ לפסילת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. התיקון החדש, מיישם בעצם את מתווה סער-לוין ולפיו בוועדה יכהנו תשעה חברים: נשיא העליון ושני שופטי בית המשפט העליון, שר המשפטים ושר נוסף, שני ח"כים - אחד מטעם הקואליציה ואחד מטעם האופוזיציה ושני נציגי ציבור שהם עורכי דין שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד גיל גן-מור,  נטען כי הצעת החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים שקודמה בשנת 2023 אינה שונה באופן משמעותי מהתיקון שהתקבל במרץ 2025, המטרה של הממשלה, אז והיום, הינה להגביר את השפעת השלטון על בחירת השופטים, בבית המשפט העליון אך גם בכל שאר הערכאות, כדי שניתן יהיה לכפות מינוי של שופטים נאמנים, מטעמים שהם בעיקרם פוליטיים. שופטים שפוטים, "יס-מנים" החייבים את בחירתם וקידומם לפוליטיקאים, במקום שופטים עצמאיים ובלתי תלויים. 

בנוסף, נטען, החוק יוביל לשינוי האתוס השיפוטי, וכל שופט, בכל ערכאה, לא יכול יותר להתעלם מההשלכות ההחלטות השיפוטיות שלו על המערכת הפוליטית, וידע כי אלו אינם רק "רעשי רקע", שכן כל החלטה של שופט שתעורר אנטגוניזם אצל אחד הצדדים הפוליטיים יכולה לגמור על הקריירה השיפוטית שלו, גם אם זו ההחלטה השיפוטית הנכונה. בעתירה מוזכר שגם היום שופטים עומדים בפני מתקפות בשל החלטות שהם מקבלים, ותהליך זה ילך ויתעצם מרגע שניתן לפוליטיקאים זכות וטו לחסום כל קידום. 

מכאן שהחוק יוביל לפגיעה קשה ביותר בעקרון אי התלות של השופטים ובעצמאות שלהם. גם כל פרקליט או יועץ משפטי ששואף להתקדם לשיפוט ביום מן הימים ידע שכל החלטה שלו שתעורר התנגדות במערכת הפוליטית, כמו החלטה למנוע מהלך מושחת, עלולה להוביל לתיוגו וסימונו כפסול לבחירה לשיפוט, ולכן ההשפעה תהיה נרחבת. 

באגודה לזכויות האזרח מסבירים כי העתירה מתמקדת בפגיעה הצפויה של החוק בליבת זכויות האדם ובשלטון החוק. פוליטיזציה של בחירת שופטים תוביל לפגיעה קשה ביכולתו של בית המשפט לבצע את אחד מתפקידיו המרכזיים – הגנה על זכויות האדם מפני השלטון, ובמיוחד במקרים שבהם מדובר בהגנה על זכויות של קבוצות מיעוט או קבוצות לא פופולריות, כמו אסירים, פלסטינים, מהגרים ומבקשי מקלט.

"אין רווח פוליטי בפסק דין שמגן על זכות יסוד חוקתית של מי שביצעו מעשה טרור; להפך. אין כותרות מחמיאות שנלוות לפסק דין שמגן על זכות להליך הוגן של נאשם בעבירות מין. ובכל זאת, הרעיון שבבסיס זכויות האדם הוא שהן זכויות הנתונות לכל אדם באשר הוא אדם. ההגנה על זכויות האדם צריכה להיות אדישה לתחושות של ציבורים גדולים, שלפיהן מי שביצע מעשה כזה או אחר הוא מתועב ולא זכאי לכל הגנה שהיא. מכאן, ההגנה על זכויות אדם לעתים כרוכה בקבלת החלטות לא פופולריות ומכעיסות", נכתב בעתירה. 

בנוסף מדגישה האגודה לזכויות האזרח כי פוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים תוביל לפגיעה בהיבטים משטריים נוספים, ובהם פגיעה קשה בהפרדת הרשויות בישראל, שהיא חלשה מלכתחילה, פגיעה במקצועיות השופטים ובאמון הציבור בהם, וביטול הלכה למעשה של שיטת הסניוריטי למינוי נשיא העליון, והפיכת הליך בחירת נשיא העליון לפוליטי לחלוטין, כמו שניסו לעשות בעניין בחירתו של יצחק עמית לנשיא.

עוד נטען כי התיקון יוביל לפגיעה חסרת תקדים באמון הציבור במערכת המשפט ובתפקידים החיוניים שהיא ממלאת, וכי הדבר ישפיע על היבטים משטרים נוספים. למשל, מי שמכריע על פסילת מועמדים ורשימות בבחירות הם השופטים ומי שמקבל החלטות הרות גורל בענייני הבחירות הוא יו"ר ועדת הבחירות המרכזית שהוא שופט עליון. אם מי שיכריע בענייני הבחירות הם שופטים המזוהים פוליטית, יאבד אמון הציבור בהגינות הבחירות ויוביל לערעור על תוצאות הבחירות. כך גם מוסד ועדת החקירה הממלכתית ייפגע קשות עם הציבור יחשוב שמי שממנה את חבריה, או מכהן בה, הוא שופט שנבחר מטעמים פוליטיים ומזוהה עם השלטון.

לאור הפגיעה החזיתית של החוק בעקרונות ליבה של המשטר הדמוקרטי, טוענת האוגדה לזכויות האזרח שיש לבטלו. כמו כן מזכירה האגודה שהחוק אינו עומד לבדו אלא הוא חלק משורה של חוקים ומהלכים פוליטיים שכבר בוצעו או שבקנה, ושהשילוב של כל המהלכים הללו מצביע על התדרדרות מהירה במדון המוביל למשטר אוטוריטרי. מדובר בחוק מרכזי בהפיכה המשטרית, נטען, שגם הוא מפתח לקידום שאר חלקיה.

בנוסף, טוענת האגודה שהחוק סותר חזיתית את הסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה בשל היותו נאשם בפלילים, וכי ההבחנה בין נתניהו לקואליציה שהוא עומד בראשה מלאכותית ובלתי אפשרית. נתניהו היה מעורב עד צוואר בקידום החוק. בניגוד לטענה שהפרה זו מצדיקה צעדים אישיים נגד נתניהו כמו הוצאתו לנבצרות או חקירתו בחשד לפלילים, עמדת העותרת היא שיש לבטל את התיקון או להצהיר שהוא לא ייכנס לתוקף כל עוד קיים ניגוד עניינים. המחשבה שראש הממשלה, כנאשם בפלילים, יכול לקדם חוק שמיטיב את מצבו המשפטי, צריכה להדיר שינה מעיניהם של האזרחים כולם.

העתירה מסתיימת בפרק מפורט על ניסיון ההשתלטות של הממשלה הפולנית הקודמת על הרשות השופטת בפולין - ברגע שהשלטון השתלט על בית המשפט, הפגיעות בזכויות האדם לא בוששו לבוא, ובית המשפט החוקתי אסר, למשל, על הפלות. בניגוד לישראל, פולין כפופה לערכאות האירופאיות, אשר קבעו שיש לבטל את החוקים להחלשת הרשות השופטת ואף הטילו קנסות כבדים על פולין.

עוד ב-

היועמ"שית באזהרה דרמטית: "זה יפגע בעצמאות מערכת המשפט"

לכתבה המלאה

הדוגמה של פולין מראה שכאשר יש שופטים עצמאיים ואמיצים הם יכולים לבלום ניסיון השתלטות, וכי גם שורה של  תיקונים, שכל אחד בפני עצמו הוא מוגבל בהשפעתו (כמו שינוי בוועדה הבוחרת שופטים, התערבות בגוף המשמעתי של שופטים, ושינוי גיל הפרישה), יכול להביא להשחתה מהירה של מערכת המשפט ולהסלמה, אם החוקים לא נבלמים.