משפט
הסוף להעתק-הדבק? אישה העתיקה הודעת ווטסאפ ותשלם ביוקר
פוסט שפרסמה יועצת בריאות טבעית בקבוצות ווטסאפ עמד במרכזו של הליך משפטי שבסופו קבע בית המשפט כי הפוסט נחשב "יצירה ספרותית" ואישה שהעתיקה אותו תצטרך לפצות את היוצרת בפיצוי כספי. צפו בפוסט שפורסם
לא פעם אנחנו מקבלים בוואטסאפ הודעות שנראות לנו מעניינות ואנחנו פשוט מעתיקים אותן לקבוצות אחרות. כעת מתברר שזה לא עניין של מה בכך. פסק דין מעניין שניתן השבוע בבית משפט השלום בירושלים חושף את המורכבות המשפטית של העתקת תוכן ברשתות החברתיות, כאשר השופט מוחמד חאג' יחיא קבע כי פוסט קצר בנושא סרטן השד הוא "יצירה ספרותית" הראויה להגנה על פי חוק זכות יוצרים.
במרכז הפרשה עומדת תביעה של יועצת לבריאות טבעית מירושלים, נגד מטפלת ברפואה משלימה, אף היא תושבת ירושלים, זאת על רקע העתקת פוסט שפורסם בקבוצות ווטסאפ. התביעה התבססה על עוולות מכוח חוק זכות יוצרים ועוולות נוספות.
מדובר בפוסט קצר בענייני בריאות, ובפרט, בתחום סרטן השד. התובעת פרסמה אותו באמצעות הווטסאפ בשתי קבוצות בהן היא חברה. הפוסט כולל מספר טיפים עם מסרים קצרים וקליטים, המיועדים עבור נשים "עם סיומו של חודש המודעות לסרטן השד". בתחתית הפוסט פרסמה התובעת את שמה, תחום עיסוקה ומספר הטלפון שלה.
הפוסט שעמד במרכז התביעה
מספר ימים לאחר מכן, עשתה הנתבעת שימוש בפוסט משלה באותו נושא, אף זאת בפלטפורמות שלה בקבוצות ווטסאפ אחרות, ללא אזכור התובעת, ובאחד המקרים תוך ציון שמה שלה, תחום עיסוקה ומספר הטלפון שלה.
התובעת, טענה בין השאר, כי כל הפוסט הזה מהווה יצירה ספרותית וכי מדובר בפרסום פרי יצירתה והשקעתה, ונועד לשווק את המוניטין שלה. "הנתבעת, אשר פונה לקהל יעד זהה לזה שלה, העתיקה – שלא בפעם הראשונה – פוסט שחיברה, ללא רשותה וללא הסכמתה, ובכך היא הפרה את זכות היוצרים ואת הזכות המוסרית שלה", נכתב.
הנתבעת טענה מנגד, כי מדובר בתביעה "טורדנית ונקמנית". לדבריה, "הפוסט לא הועתק אלא נכתב על-ידיה באותו נושא ובסגנון דומה" וכי לא מדובר ביצירה מוגנת מאחר ופוסטים מהסוג הזה מופיעים בכל אתר שעוסק בתחום הבריאות. גם אם הוא חוסה תחת הגנת החוק, מדובר בשימוש הוגן ובתום לב, ובכל מקרה, "מדובר בזוטי דברים שאינם מקימים פיצוי". לטענתה, היא וגם התובעת היו בשיתוף פעולה עסקי, במסגרתו הוחלפו חומרים פרסומיים בהסכמה ובחינם.
אולם השופט חאג' יחיא דחה את טענות הנתבעת וקבע חד-משמעית: "מדובר בהעתקה מלאה. מעבר לשימוש הזהה באותן מילים ואותם משפטים, אלא שאותו מבנה וסדר של מילים ומשפטים קיים בפוסטים המקוריים ואלה המועתקים. כמו כן, נעשה אותו שימוש בסימני הפיסוק, אותו שימוש בכלי ההדגשה (Bold) ובאותן המילים, ואף נעשה שימוש באותם סמלונים ('אימוג'ים')".
השופט ציין כי השינוי היחיד שנעשה בפוסט, "במקרה אחד – מחיקת שמה ופרטיה של התובעת, ובמקרה האחר – החלפת שמה של התובעת ופרטיה, בשמה של הנתבעת ובפרטיה".
השופט גם הבהיר כי למרות פשטותו של הפוסט, הוא עומד בקריטריונים של "יצירה ספרותית" המוגנת על פי חוק: "הוא משקף השקעה בחשיבה בעת הניסוח, בבחירת המילים לפי ההקשר, ההדגשות במשפטים ועוד. החשיבה בהשקעה, באה לידי ביטוי גם בהקשר של עיתוי הפרסום".
בפסק הדין נקבע כי התנהגות הנתבעת "לוקה בחוסר תום לב", במיוחד לאור העובדה שהתובעת כבר העירה לה בעבר על העתקת פוסט קודם. כאמור, הנתבעת, "לא רק שלא הזכירה את שמה של התובעת בפוסט המועתק שהפיצה, אלא כאמור היא המירה את פרטי התובעת בפרטיה. בפוסט אין כל קרדיט לתובעת".
טענת הנתבעת כאילו מדובר בסך הכל ב"זוטי דברים", נדחתה, כאשר השופט קובע כי "הפוסט אמנם מנוסח כאמור בצורה פשוטה וכולל מידע שחלקו כללי ונגיש לציבור גם במקורות אחרים וזמינים, אך הוא בנוי בסגנון מיוחד פרי השקעה וחשיבה".
בסופו של יום, חייב בית המשפט את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי של 6,000 שקלים בתוספת 4,000 שקלים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין – סכום צנוע בהשוואה לתביעה המקורית שעמדה על חצי מיליון שקלים, אך בעל משמעות עקרונית חשובה בעידן הדיגיטלי.
פסק הדין הזה מהווה תמרור אזהרה לכל המשתמשים ברשתות החברתיות ולפיו גם פוסט קצר בקבוצת ווטסאפ יכול להיחשב כיצירה מוגנת, וכל העתקה ללא רשות עלולה להוביל לתביעה משפטית ולפיצוי כספי.
עוד ב-
תביעות על זכויות יוצרים הן די נפוצות, כפי שדיווחנו על צלמת שתיעדה גרפיטי ונדרשה לפצות את האמן שיצר אותם. במקרה של להקת תיסלם שתבעה חברת פרסום, או ארקדי דוכין שתבע ערוץ טלוויזיה. אבל זה קורה גם הפוך כאשר אמן ידוע כמו אייל גולן, מקבל תביעה כזאת מאמנים אחרים.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
