רשמת חדלות פרעון מלשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא, מירלה אהרון ביננפלד, הורתה על אישור הסדר לחייב למרות התנגדותו של הנושה המרכזי. הרשמת קבעה כי "התנגדות ללא נימוק משכנע החורגת מעקרון תום הלב עשויה להיחשב ניצול לרעה של ההליך המשפטי".

מדובר בתיק חדלות פירעון שנפתח לבקשת החייב בגין חובות בסך 160,231 שקל לחמישה נושים. בהחלטה מתוארים ניסיונותיו של החייב להגיע להסדר שימנע הליך חדלות פירעון, תוך מאבק בהתנגדות הנושה המרכזי. בישיבת נושים שנערכה בשנת 2023 הציע החייב לשלם 18,000 שקך ב-36 תשלומים. בהמשך, החייב שיפר את הצעתו ל-75,000 שקל ב-50 תשלומים, אך הנושה המרכזי התנגד לכך.

החוב לנושה המרכזי, שהינו בנק, עומד על 75,000 ש"ח ומהווה כ-50% מהחוב הכולל. לטענת הנושה, מתן צו לפתיחת הליך יניב סכומים גבוהים יותר לקופת הנשייה, לאור ההכנסות הפנויות של החייב. עוד טען, כי משך התשלומים בהצעת החייב ארוך מזה המקובל בצו פתיחת הליך.

אשר לארבעת הנושים האחרים, אלה לא הביעו התנגדותם ולא התייצבו לדיונים, והרשמת קבעה, כי אי-התייצבותם נחשב כהסכמה להסדר. כאמור בהחלטה, החייב הוא בן 61, גרוש, מתגורר עם בתו המאובחנת באוטיזם בתפקוד נמוך, המוכרת כנכה עם 100% אובדן כושר עבודה. עוד צוין, כי החייב עצמאי בתחום השיפוצים, עם הכנסה ממוצעת של 8,300 שקל נטו לחודש (בשנת 2023). מצבו הכלכלי צפוי להחמיר בשל מצבו המשפחתי והמצב הביטחוני. הוצאותיו כוללות שכר דירה גבוה (5,300 ש"ח), כלכלה, תרופות וטיפולים עבור בתו.

הרשמת מירלה אהרון ביננפלד הבהירה בהחלטתה, כי נדרש להכריע בשאלה, מה משקל התנגדות נושה, הנושא בקירוב במחצית ממצבת החובות - המתנגד לאישור ההסדר המוצע בנסיבות המקרה. הרשמת הדגישה בהחלטתה, כי "בעת אישור הצעת ההסדר על רשם חדלות-פירעון לשקול, בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך, לצד הרציונל של צמצום הוצאות ההליך הכרוך בעלויות רבות (מינוי נאמן וכו'), השאת פירעון החובות, שיקום כלכלי וחזרה לתפקוד נורמטיבי בחברה. להשגתם יש להבטיח שלא יעשו היחיד ו/או נושה שימוש לרעה בהליכי חדלות-פירעון. התנהלות בתום-לב מתפרשת על כל שלבי ההליך - לא רק  בצו לפתיחת הליך, אלא גם קודם לכן  – כך גם בעת דיון באישור ההסדר".

עוד הבהירה הרשמת, כי "חובת תום הלב מחייבת את הנושה לנהוג בהגינות הן בניהול הליכי חדלות הפירעון והן בעת הגשת התנגדות להצעת הסדר. בבחינת הצעת ההסדר, נדרש שקלול טובת כלל הנושים לצד פוטנציאל השיקום הכלכלי של החייב. התנגדות ללא נימוק משכנע החורגת מעקרון תום הלב עשויה להיחשב ניצול לרעה של ההליך המשפטי, ובמקרה כזה רשאי רשם חדלות הפירעון לדחותה ולאשר את ההסדר".

בהחלטה הודגשו היתרונות של ההסדר בהשוואה להליך חדלות פירעון, תוך התחשבות במצבו האישי של החייב ובנסיבות המיוחדות של המקרה. "בזיקה למטרות החוק, באישור הסדר חוב כחלופה להליכי חדלות-פירעון ומינוי נאמן, קיימים יתרונות משמעותיים לכלל הצדדים המעורבים; ראשית, הסדר החוב מקנה לצדדים רמת ודאות משפטית גבוהה יותר, בשונה מהליך חדלות-פירעון המתאפיין במורכבות פרוצדורלית כגון: הגשת תביעות חוב, הגשת דוחות חודשיים, התייצבות לבירור וכדומה; הסדר החוב מקל על היחיד, שאינו כפוף להגבלות המוטלות בתקופת הביניים שבין מתן צו פתיחת הליכי חדלות-פירעון למתן צו שיקום כלכלי; בפן הכלכלי מביא הסדר חוב לחיסכון ניכר בעלויות בייתור מינוי נאמן וחיסכון שכר טרחתו והוצאות ההליך, הנגרעות מקופת הנשייה, כפי שפורט לעיל".

לאור האמור, קבעה בהחלטתה, כי ההסדר יאפשר פירעון חוב גבוה יותר לנושים בהשוואה לצו פתיחת הליך (75,000 ש"ח מול 67,068 ש"ח). "לאחר בחינה מעמיקה של מכלול הנתונים הרלוונטיים כולל מידע מהמערכת, תגובת הנושה, הפרוטוקולים מהדיונים ובדגש על מצבו הפרטני של היחיד; אף שהנושה טוען כי צו פתיחת הליך עשוי להניב תקבולים גבוהים יותר, לא נמצא בסיס משפטי או עובדתי המצדיק העדפת מתן צו לפתיחת הליך חדלות-פירעון על פני אישור הצעת ההסדר המונחת לפניי. הרשמת נתנה משקל משמעותי לנסיבותיו האישיות של היחיד: גילו המתקדם, קרבתו לגיל פרישה, והיותו מטפל עיקרי בבתו המוכרת כנכה, וכן ציינה לטובה את שיתוף הפעולה המלא מצד היחיד לאורך ההליך, השקיפות המלאה שהפגין באשר למצבו הכלכלי ומאמציו המוכחים למקסום הכנסתו החודשית.

עוד ב-

מהפכה בהוצאה לפועל בישראל: זה מה שיקרה לחובות שלכם מהיום

לכתבה המלאה

בסיום ההחלטה קבעה הרשמת, כי התנגדות הנושה נמצאה בלתי סבירה וחסרת תום לב. "הגם שניתנה לנושה מספר הזדמנויות – לא הוכיח כי יש ליחיד נכסים שלא דווחו ואף לא הוכיח כי בהליך ההסדר יגבו הוא ושאר הנושים, סכום נמוך מזה שיתקבל בצו לפתיחת הליך או שיקום כלכלי. ההתנגדות הבלתי סבירה של הנושה והתנגדותו הבלתי מוכחת, לרבות הנסיבות המתוארות לעיל, מחזקות את המסקנה כי יש מקום להורות על אישור הצעת ההסדר". הרשמת קבעה, כי ההסדר יחול על חובות ברי הפטר בלבד, וכן שתוטל הגבלת יציאה מהארץ על החייב עד לסיום תשלום החוב.