ביהמ"ש המחוזי דחה השבוע את ערעור ראש עיריית טבריה לשעבר על החלטת ביהמ"ש השלום להוציא נגדו צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, בעקבות חוב של 482 אלף שקלים לעורך ‏מקומון. רון קובי ביקש לבטל את הליכי "חדלות פירעון" בכדי לאפשר לו להגיע ל"הסדר נושים"

חדלות פירעון והסדר נושים הם שני מסלולים משפטיים להתמודדות עם חובות של אדם יחיד או תאגיד, אך ההבדלים ביניהם משפיעים משמעותית על החובות, הזכויות והמגבלות של החייבים. הבחירה בין המסלולים עשויה להיות קריטית עבור חייבים, נושים ואפילו אנשי ציבור, שכן לכל אחד מהם יש השלכות משפטיות, חברתיות וכלכליות שונות.

קרדיט צילום: אייל לייבל

חדלות פירעון הוא מצב שבו אדם או תאגיד אינם מסוגלים לעמוד בהתחייבויותיהם הכלכליות במועדן או שסך נכסיהם אינו מספיק לכסות את חובותיהם. כאשר מוכרזת חדלות פירעון, בית המשפט קובע שהחייב נמצא במצב כלכלי בלתי הפיך שמצדיק פתיחת הוצאת צו לפתיחת הליכים שבמהלכם ינתן 'צו שיקום כלכלי'.

ההליך כולל בדרך כלל הקפאת כל ההליכים המשפטיים נגד החייב, מינוי נאמן לניהול נכסיו וגיבוש תוכנית לשיקום כלכלי אשר תבטיח פרעון חלקי של חובותיו לנושים. בסופו של ההליך ניתן "הפטר"  ליתרת חובותיו של החייב שלא נכנסו תחת צו שיקום כלכלי וכמובן הם יכולים להיכלל במסגרת ההפטר.  

ההשלכות על חייב שנמצא בהליך כזה הן מגבילות במיוחד. הוא אינו יכול לנהל נכסים בעצמו, אסור לו לצאת מהארץ, אין לו אפשרות להתנהל בצורה רגילה מול מערכת הבנקים, ולעיתים קרובות הוא נדרש לעמוד בפיקוח כלכלי מחמיר מצד הנאמן ובית המשפט. נוסף על כך, מעמד של חדל פירעון פוגע במוניטין של החייב ומקשה עליו לשוב ולנהל חיים כלכליים תקינים לאחר סיום ההליך.

הרבה אנשים חושבים שהליך חדלות פירעון ("פשיטת רגל" בעבר) היא הדרך היחידה להתמודד עם חובות "כבדים". זה לא בהכרח נכון. חדלות פירעון הוא הליך משפטי ארוך ומסורבל, שבו בית המשפט, הנאמן, והממונה על חדלות פירעון מעורבים באופן פעיל בהליך ובחיי החייב. בנוסף, השלכותיו עלולות להיות משמעותיות על חייהם של חייבים, במיוחד אלו שיש להם נכסים.

לעומת זאת, "הסדר נושים" הוא מסלול שבו החייב מנהל משא ומתן ישיר עם נושיו במטרה להגיע להסכם על פירעון החובות. הסדר כזה מאפשר לחייב לשלם סכום חלקי מהחוב הכולל ובתמורה לכך, הנושים יוותרו על יתרת  החוב. ההסדר מתקיים בדרך כלל מחוץ לכותלי בית המשפט ומעניק לחייב גמישות יתר  בניהול ענייניו הכלכליים. יחד עם זאת, הסדר נושים שנעשה מחוץ לכתלי בית המשפט אינו מעכב את ההליכים המשפטיים נגד החייב עד לחתימה על  "הסדר נושים". לכן,  עד ההגעה ל"הסדר נושים",  החייב אינו יכול לנהל אורח חיים כלכלי וניהול משק הבית באופן מסודר.

חשוב לציין כי ישנם מיקרים שבהם ניתן להגיע ל"הסדר נושים" גם במסגרת "הליכי חדלות פירעון".

כאשר אדם או תאגיד פונים להליך של הסדר נושים, הם נוטלים גם את הסיכון שנושים אינם חייבים להסכים להסדר המוצע, מה שעלול להוביל לעימותים משפטיים מורכבים ובסופו של יום אף למתן צו פתיחת הליכי חדלות פירעון.

היתרונות המשמעותיים של הסדרי נושים הינם שליטה על התהליך והגעה להסדר שיטיב עם החייב ועם הנושה  ללא התערבות של בעלי תפקיד, כמו נאמן או הממונה על חדלות הפירעון או בשמו הקודם "הכונס הרשמי". זאת, תוך שמירה ושליטה באופן התמחרות נכסי החייב, הימנעות מהמגבלות המשפטיות שמוטלות על מי שהוכרז כחדל פירעון ושמירה על פרטיות החייב שכן,  הליך זה הינו חסוי -  להבדיל מחייב בהליך חדלות פירעון.

למעמד של חדל פירעון או הסדר נושים יש השפעה משמעותית על אנשי ציבור, ובמיוחד על פוליטיקאים. אדם הנמצא במעמד של חדל פירעון אינו יכול לכהן במשרות ציבוריות רבות, כולל חברות בכנסת ובמוסדות שלטוניים אחרים, עד לסיום ההליך ושיקום מצבו הכלכלי. הגבלה זו נועדה למנוע מצב שבו אדם במצב כלכלי רעוע יימצא בעמדות כוח שעלולות ליצור ניגוד עניינים.

היו מקרים שבהם אנשי ציבור נאלצו לפרוש מתפקידם בעקבות הכרזה על חדלות פירעון, בעוד אחרים הצליחו להגיע להסדרי נושים שאפשרו להם להמשיך לכהן בתפקידיהם. בישראל, החוק מחמיר מאוד בנוגע למעמד כלכלי של אנשי ציבור, מתוך מטרה  לשמור על אמון הציבור במערכת השלטונית.

עוד ב-

בחירות סוערות: רון קובי הותקף, פצועים בקטטה בקלפי וגבר שהתמוטט

לכתבה המלאה

הכותבת: עו"ד מורן טובה שבו היא בעלת משרד עורכי דין שעוסק בייצוג בהליכי חדלות פירעון, הוצל"פ, ליטיגציה מסחרית והסדרת מעמד