עבירת הפרוטקשן או סחיטת דמי חסות בעברית, היא עבירה שפוגעת בעסקים רבים ברחבי הארץ. זה יכול להיות סחיטה של מסעדה גדולה ופגיעה בה, וזה יכול להיות גם סחיטה של דוכן פלאפל.

לא פעם המשטרה מצליחה לפעול כנגד אותם דמויות שמבצעות בפועל את פעולת הסחיטה ולעצור אותם. אבל גם במערכת אכיפת החוק יודעים שמדובר בדרג נמוך וכי הפעולות אמורות להיות כנגד מי שמעניקים את הגב לפעולות האלה. כחלק מזה, הוחלט לפעול נגד חברות השמירה שמשתפות פעולה עם אותם מעשים.

במסגרת המאבק בפרוטקשן, החליטה הוועדה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה במשרד המשפטים, שלא לחדש את רישיונם של חברת השמירה 'ספיישל סקיוריטי בע"מ' והעומד בראשה, שמעון נקש, לאחר שנמצאו ראיות למעורבותה בפעילות עבריינית שעיקרה גביית דמי חסות באתרי בנייה. הוועדה, בראשות עו"ד יעל קוטיק, המשנה למנכ"ל משרד המשפטים, מונה ארבעה חברים, בינהם שני נציג ציבור ונציג המשרד לביטחון לאומי.

על פי החלטת הוועדה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, מהראיות שהוצגו בפניה עלה כי חברת השמירה העסיקה ביודעין, או לכל הפחות תוך עצימת עיניים, מספר 'ראיסים' (שולטי שטח שאחראים לגבות דמי חסות מקבלנים) והעניקה להם כיסוי חשבונאי במסגרת עיסוק החברה בשמירה.

מחומר הראיות שהועבר לוועדה על ידי גורמי האכיפה עלה, כי החברה למעשה נכנסה בנעליהן של חברות שפעילותן הופסקה ונשלל מהן הרישיון למתן שירותי שמירה, על רקע בירור פרשה פלילית חמורה משנת 2021 בעניין גביית דמי חסות במרכז הארץ, פרשת 'מגדל העיר'.

שיטת הפעולה באמצעותה גובים הגורמים העבריינים את דמי החסות תוארה בפני הוועדה כך: הארץ חולקה על ידי גורמים עבריינים לאזורי שליטה עליהם שולטים 'ראיסים' (שולטי שטח) והם האחראים על גביית דמי החסות מקבלנים באתרי בנייה ותשתית, בתמורה לאי גרימת נזקים באתר.

כך, קבלן המסרב להתקשרות עם חברת שמירה המוצעת על ידי ה'ראיסים', או מבקש להתקשר עם חברת שמירה לגיטימית אחרת שאין מאחוריה גב עברייני, נגרמים לו נזקים שונים באתר (שיבוש כלי צמ"ה, הרס חומרי בניה והכשלת גישה לאתר) וכך נאלץ הקבלן להתקשר עם חברת השמירה המוצעת על ידי אותם 'ראיסים'.

במהלך שנת 2024 התקבלו שורה של החלטות על ידי הוועדה בשיתוף פעולה עם הפרקליטות שלא לחדש רישיונות של חברות שעלה לגביהן חשש לפעילות עבריינית, במטרה למגר את תופעת הפרוטקשן שהיא רעה חולה אשר פוגעת בציבור, מדובר במהלך חשוב של שימוש בכלי מינהלי להתמודדות עם תופעות פשיעה.

החלטה זו של הוועדה ניתנה כחלק ממארג החלטות לאי-חידוש רישיונות של חברות ואורגנים כתוצאה מראיות מנהליות שעלו מפרשיית 'מגדל העיר' – מוקד יפו וכחלק ממהלך כללי של מלחמה בתופעת הפרוטקשן הכוללת פסילת רישיונות של חברות שמירה בהסתמך על מידע מנהלי המלמד על פעילות בלתי חוקית.

נקש והחברה הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים כנגד החלטת הוועדה, אך הערעור נדחה. לאור זאת, הם הגישו ערעור לבית המשפט העליון. במהלך הדיון ולאחר שנחשפו לחומרים הסודיים שעמדו לפני הוועדה ושימשו יסוד להחלטתה, המליצו שופטי העליון לחברת השמירה למשוך את הערעור באופן שהוביל לדחייתו.

במשרד המשפטים ברכו על החלטת בית המשפט וציינו כי כלל הגורמים מגויסים למאמץ האכיפה המשולב להתמודדות עם תופעת גביית דמי חסות והלבנת הון, באמצעות שימוש ברישיון למתן שירותי שמירה, ופועל בכל האמצעים העומדים לרשותו כדי להבטיח את ביטחון הציבור ולוודא כי מי שפועל תחת חסותו של רישיון ממשלתי, יבצע את עבודתו נאמנה, באופן ישר, הגון ועל פי דין.

הפרשייה מלווה על ידי גורמי הפרקליטות: היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)  פמת"א (אזרחי) וגורמי אכיפה נוספים: משטרת ישראל, הביטוח הלאומי, רשות המיסים ומשרד העבודה.

עוד ב-

בית המשפט מרחם על עברייני הפרוטקשן? העונש המצחיק שקיבל הסוחט מיפו

לכתבה המלאה

בשנה שעברה אישרה הכנסת חוק שנועד להילחם בתופעה במסגרתו נקבע בין היתר, עונש מינימום וקיצור ההליכים לחילוט הרכוש שנצבר אף ללא הרשעה.