הוועדה המשותפת לוועדת החוקה וועדת הכלכלה לרפורמה בתובענות ייצוגיות המשיכה היום (רביעי) להכין לקריאות שניה ושלישית את הצעת חוק תובענות ייצוגיות והצעת החוק הפרטית בנושא, שיזמו הח"כים אברהם בצלאל, יונתן מישרקי, ששון גואטה ואליהו ברוכי. דיון הוועדה התמקד בסעיפים הנוגעים להגבלת הגשת תובענות ייצוגית כנגד עסקים זעירים וכן בעילות שבתוספת הרביעית שלגביהן לא יתאפשר לבקש סעד כספי.

הצעת החוק נועדה בין היתר לקבוע חובת פנייה מוקדמת לרשות בתביעה להשבת סכומים שנגבו שלא כדין או לגוף ציבורי שהפר חובת אבטחת מידע בטרם תוגש תובענה כנגדם, ובקשת אישור תובענה לא תאושר אם לא נעשתה פנייה מוקדמת כאמור. כמו כן, מוצע לקבוע מנגנון לפנייה מוקדמת בהוראת שעה לחמש שנים, ביחס לסוגים שונים של תובענות ייצוגיות. עוד מוצע לקבוע כי לא תוגש תובענה ייצוגית נגד עסק זעיר, ויתווספו עילות מסוימות שבהן התובענה הייצוגית תהיה רק לצו עשה ולא לפיצויים.

אלעזר שטרן, סגן יועמ"ש הוועדה הסבירה: "הוועדה מתחילה לדון במניעת האפשרות להגיש תובענה ייצוגית נגד עסקים זעירים וכן בסוגים מסוימים של תובענות שלא ניתן יהיה לבקש בגינן סעד כספי, אלא צו עשה או לא תעשה. אלו שתי מגבלות חדשות שהממשלה מבקשת על הגשת תובנות ייצוגיות.  לגבי הנושא של עסק זעיר- לא תוגש תובענה ייצוגית נגד עסק זעיר- שמחזורו עד 2 מיליון שקל או עד 5 עובדים. אני מציע לוועדה לשקול איזה מענה יקבלו לקוחות אל מול עסקים זעירים הפוגעים. שאלה נוספת היא איך זה יתנהל בפועל- היקף המחזור הוא מידע שבידיעתו הבלעדית של בעל העסק- איך אני כתובע יודע אם אני יכול להגיש תובענה או לא? גם תובע הגון שפונה לעסק ומתריע לפני הגשת תביעה, האם הוא אמור לסמוך על תשובתו שתמנע הגשת תביעה? צריכה להיות דרך פרקטית לעניין הזה".  

עו"ד לירן חשין ברוש, משרד המשפטים השיב: "אלו העסקים הכי קטנים שקיימים, שהרבה פעמים אין להם ייעוץ משפטי פנימי או מודעות לכל הוראות הרגולציה, ותובענה ייצוגית בסכומים מאוד גבוהים,  לא מתאימה כלפי עסק כזה. הנושא השני הן תביעות לצו עשה ולא לפיצויים- סיבת סגירת התיקים הנפוצה ביותר היא הסתלקות, כלומר התובע הייצוגי מבקש למחוק את התביעה מכל מיני סיבות, הרבה פעמים בעקבות הסכמה עם המשיב שיתקן את הדברים הללו לעתיד. הרבה פעמים ההסתלקות הזו מתוגמלת והיא כמובן נעשית באישור בימ"ש. הסתלקות באחוזים מאוד גבוהים היא בתביעות שיש בהן עילה אך ניתנות לתיקון באופן מידי, הנזק לציבור נמוך, ומגיעים להסכם על התיקון ומחיקת ההליך והשבת שכ"ט. יש עו"ד שזה המודל הכלכלי שלהם- הגשת הרבה תובענות ייצוגיות נגד הרבה מאוד עסקים, במטרה להסתלק מראש".

עוד המשיכו: "ערכנו בדיקה איזה עילות מסתיימות בהסתלקות ואין פיצוי לקבוצה ובעיקר יש תיקון מהיר לעתיד ובדקנו איזה עילות מסתיימות בפשרה עם פיצוי בערך מאוד נמוך, לא רק בסכום שנפסק אלא מה הערך שלו. העילות שאנחנו מציעים הן: חוק הספאם- הודעות ספאם שנשלחות לאנשים, משקל של אריזות כשקונים מוצר שקיל האם נשקלה האריזה, סימון בעברית לטובין, הוראות סימון באופן כללי למעט אזהרות או כשהמוצר פגום ומחודש במקום חדש. סעיפים מסוימים בצו הגנת הצרכן, הקשורים לתנאים ספציפיים של סימון מזון, כשאלרגנים לא יהיו כלולים, מחיר ליחידת מידה שאינו מחיר המוצר. הלכנו על שני מנגנונים של פניה מוקדמת וקשורים לתביעות צו עשה- האחד הוא העילות שציינתי והשני וולונטרי- אנחנו מודעים למגבלה להכיל את כל העילות הרלבנטיות בתוספת באופן מידי ולכן יש מנגנון מקביל שמדבר על מערך תמריצים לתובע ובא כוחו- כך שאם יגיש מראש צו עשה יקבל תגמול, כך שמי שלא יבחר בכך ולא תצלח תביעתו, לא יקבל שכר טרחה". 

ח"כל אביר קארה: "עסק מקבל מכתב התראה, ופונה לעו"ד ורק כדי להתנהל מול הצד השני עוד לפני כתב תשובה, רק לדיבורים, הסכום נע בין 20,000-5,000 שקל. אם לא מגיעים לפשרה, שכ"ט מינימום הוא 20,000 שקל ואחרי שנדרש להגיש כתב הגנה זה עוד סכום של 20,000-15,000 שקל. יש היום תובע סדרתי שרוכש באונליין כבל ב-15 ₪ והכולל תשלום דמי משלוח ודורש להחזיר את הכבל לעסק עם החזר כספי הכולל החזר על דמי המשלוח ומגיש עשרות תביעות על אי החזרת דמי המשלוח". 

יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן: "אותו מוכר של הכבל מרוויח עליו 3% או 10% כלומר מסות של מכירות עם מתח רווחים נמוך ואם הוא חוטף תביעה של 50,000 שקל זה טירוף. ההליכה על מניעת תובענה לעוסק זעיר מצמצמת מדי. לשאלת התמריץ השלילי- כיום יש עיצומים כספיים ותובענות ללא הוכחת נזק בעילות שהורחבו, שלא היו קיימים בעת חקיקת חוק תובענות ייצוגיות.  נושא כמות העובדים לא רלבנטי למעט אולי בהעסקה עצמית, כי זה דבר מאוד גמיש לעסק לשחק איתו. בגלל חששות מתביעות והגנה תאגידית והגנת אחריות מוגבלת, בניו-יורק למשל כל מונית היא חברה בע"מ נפרדת, למרות שהיא של חברה שיש לה 30,000 מוניות, כך שאם היא עושה תאונה אי אפשר לתבוע את החברה הגדולה כי כל מונית היא עסק עצמאי".  

היו"ר ח"כ רוטמן השיב: "בית קפה שכונתי הוא בית קפה שכונתי גם אם הוא מגיע למחזור של 2 מיליון שקל. אני לא מכיר מכולת שכונתית שלא מגיעה ליותר ממחזור כזה. מתחם של 5 צימרים- בכמה אנשים הוא מטפל בשנה? הוא יכול לפנות לנציבות על הפרה והיא תפעיל את הכלי המתאים. תובענה ייצוגית היא כלי לטיפול עבור ציבור רחב שנפגע בהפרה קטנה. להפרות נגישות יש מענה הן קיבלו נפח אדיר כי אין אגרות ולכן הדיון שלנו מוטה נגישות שלא בצדק. התובענה היא קנס. עסק יכול לקבל 5 מכתבים כאלו בשנה והוא ייסגר. יש המון שכבות הגנה על נגישות והגנ"ס שרובן המוחלט לא היה בעת חקיקת חוק התובענות הייצוגיות, הכלים הללו מטילים עומס לא מידתי על המפר. יש להתייחס לכלל הרגולטורים".

עוד ב-

הסוף לתביעות הסרק הייצוגיות? זה המהלך שיחסל את הסחיטות

לכתבה המלאה

עו"ד אוהד רוזן, לשכת עוה"ד: "כולנו תמימי דעים על כך שעסק זעיר לא צריך להיתבע בתביעה ייצוגית, אך הקביעה של עד 5 עובדים לא רלבנטית כי הוא יכול לגלגל 200 מיליון בחודש. היום חברות כמו וולט הולכות לכלכלה היברידית ולכן המבחן צריך להיות מבחן המחזור ולא מספר העובדים. נשאלת שאלה איך קובעים את המחזור, כי יכולות להיות חברות עם שווי נכסי מאוד גבוה כי הן מחזיקות הרבה מבנים אך זה לא יתבטא במחזור כי הן לא מוכרות דבר".