האחים מור, יחד עם שותף ישראלי לשעבר, אייל בן נעים, המתגורר בספרד, הפעילו אתרי אינטרנט שונים למכירה מקוונת של כרטיסים לאירועי ספורט ומוזיקה. האתר הופעל בעיקר ע"י עובדי חברה ישראלית בארץ - INTCO. למרות פעילות האתר מהארץ, שהביאה להכנסות עתק של כ-45 מיליון אירו, לא דווחו ההכנסות בארץ.

הכנסות העתק של החברה הועברו דרך חשבונות בנק של חברות קש בחו"ל לחשבונות בישראל על שם בני משפחתם, ובעיקר על שם חמיו של מנשה מור, וכן על שם אימם ואחיהם. ובהמשך אף נרכשו נכסי נדל"ן, ורכבים רבים שנרשמו גם הם בתורם על שם בני המשפחה.

כתב האישום המקורי כלל גם שתי עבירות מרמה גדולות בגין פעילות מכירת הכרטיסים, אך במהלך ניהול המשפט התקבלה טענה מקדמית שצמצמה חלק מאישומי המרמה, ולבסוף החליטה הפרקליטות לחזור בה מאישומים אלה, מהם זוכו הנאשמים, והגישה ב-2021 כתב אישום מתוקן.

בית המשפט קיבל את טענות הפרקליטות, וקבע כי העסק למכירת כרטיסים אכן התנהל מישראל ועובדי החברה בישראל הם שביצעו את עיקר הפעילות שהביאה להכנסות החברה, ובראשן רכש הכרטיסים, מחלקת מכירות, מיחשוב, הספקת כרטיסים, ניהול כספים, ומעל הכול - ניהול האופרציה. בית המשפט דחה את גרסת ההגנה, וקבע כי אינו נותן משקל או מייחס מהימנות לגרסאות הנאשמים ועדי ההגנה שלהם, שהיו גרסאות כבושות שנמצאו שקריות אל מול ראיות מהימנות. 

אשר לאישום המרכזי - אישום המס – ביהמ"ש הרשיע את האחים מור ואת החברה שהפעילו בהשמטת הכנסות החברה בסך כ-170 מיליון שקל במשך 5 שנים, ובהשמטת סכום נוסף בלתי ידוע ב-2014. האחים עצמם הורשעו בהשמטת הכנסות במישור האישי כבעלים בחברה בסך כ-41 מיליון שקל.

בעניין זה, קבעה השופטת טלי חיימוביץ, כי העסקאות בין החברה בישראל לחברות בחו"ל, ובראשן חברת האם שהחזיקה בחברה בארץ, היו עסקאות בדויות. יצוין, כי למרות שמנשה מור היה תושב ישראלי חוזר, שעל פי פקודת המיסים היה פטור מדיווח על הכנסות מחו"ל באותה תקופה, נקבע שהוא עבר את העבירה שכן ההכנסות צמחו לו מעסק שפעל בישראל, ולפיכך לא זכאי היה לאותו פטור.

ביהמ"ש זיכה את הנאשמים מחמת הספק מהשמטת הכנסות בשנים 2009-2008 למרות שקבע שהעסקה בין החברה בארץ לחברות בחו"ל היתה בדויה. כן זיכה את גלית פאר, אחותם של מנשה ואריק מור, בשל תפקידה השולי-טכני בתקופה מצומצמת בחברה ובתקופה בה ממילא זיכה את האחים, וזאת למרות שמצא את עדותה כשקרית.

האחים מור הורשעו גם בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לאחר שהציגו מצגים כוזבים לשלושה בנקים בישראל, כאילו מנשה מור הוא חסר כל ואין ביכולתו להחזיר את חובותיו בסך כ-6 מיליון שקל, מצגים שעל פיהם אישרו הבנקים הסדרים ומחקו את החוב. ביהמ"ש קבע שיש קשר סיבתי בין מצגי השווא לבין קבלת ההפטר מהחובות.

כן קבע ביהמ"ש שההפטר מחובות שקיבל מור הינו בגדר "רכוש אסור" לפי חוק איסור הלבנת הון. האחים מנשה ואריק, וכן אימם ג'נט מועלם ואחיהם יצחק מור, הורשעו בעבירות של חוק איסור הלבנת הון, כל אחד לפי חלקו.

באישום נוסף הורשעו האחים מור בעבירות של סחיטה באיומים, לאחר שהגיעו יחד עם "שוטרים סמויים" לכאורה לביתו של עובד לשעבר שעבד בחברה מתחרה, ואיימו עליו שאם לא יצטרף אליהם ויפגע באתר החדש בו הוא עובד, יאונה לו רע. מנשה מור הורשע גם בזיוף ובשימוש במסמך מזויף, לאחר ששלח מכתבים מזוייפים שנחזו להיות ממשטרת אנגליה, למתחריו העסקיים, במטרה לגרום להם להפסיק את פעילות העסק. באוקטובר 2024 הורשע נאשם נוסף בפרשה, רו"ח אוהד אנזל, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה.

עוד ב-

רשות המסים תפסה את חברת הנדל"ן: העלימה 42.5 מיליון שקל

לכתבה המלאה

החקירה נוהלה ע"י יחידת ההונאה של מחוז מרכז במשטרת ישראל ויחידת יהלום של רשות המיסים. התיק נוהל ע"י עורכי הדין טל תבור וטל פיינשטיין מפרקליטות מיסוי וכלכלה, בסיוע המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה.