בפסק דין מהדהד, הרשיע בית המשפט לתעבורה במחוז מרכז את נהג המונית אייל סימן טוב בשורת עבירות הקשורות להונאת נוסעים, בעיקר תיירים ודוברי שפות זרות. סימן טוב, שהודה במסגרת הסדר טיעון בשישה מקרי הונאה בין השנים 2021-2022, נקט בשיטה מתוחכמת של גביית סכומים מופרזים תוך הטעיית הנוסעים לגבי ערך השטרות שמסרו לו.

אחד המקרים הבולטים שנחשפו היה של תייר יווני ששילם 700 שקל עבור נסיעה מנתב"ג לרחובות - סכום מופרז בעליל. השופט עידן שניר הדגיש בגזר הדין את חומרת העבירות, שלא רק פגעו כלכלית בנוסעים אלא גם ערערו את אמון הציבור בשירותי התחבורה הציבורית. כעונש, הוטל על סימן טוב קנס של 20 אלף שקל, פיצוי לכל מתלונן, ופסילת רישיון על תנאי.

על פי הפרסום במאקו, שיטת הפעולה של סימן טוב הייתה מתוחכמת ושיטתית. הוא נהג להמתין בטרמינל נתב"ג לתיירים או נוסעים שאינם דוברי עברית, ואז דרש מהם תשלום מופקע. בנוסף, הוא שיקר לנוסעים לגבי ערך השטרות שמסרו לו, טוען שקיבל שטרות בעלי ערך נמוך יותר ממה שבאמת קיבל, ובכך גרם להם לשלם סכומים נוספים. במקרה אחד, אישה שילמה 498 שקל לנסיעה לאשדוד, כאשר סימן טוב טען בפניה שהשטרות שנתנה לו היו בעלי ערך נמוך בהרבה.

פרשה זו חושפת בעיה רחבה יותר בענף המוניות, במיוחד בנוגע להסעת תיירים. עורך דינו של סימן טוב העלה טענות מדאיגות לגבי התנהלות בעלי תפקידים בנתב"ג, שלכאורה דרשו כספים מנהגי מוניות בטענה שיחזירו אותם לנוסעים מתלוננים, ללא ביקורת או רישום נאות. טענות אלו, אם יתבררו כנכונות, מצביעות על צורך בבדיקה מעמיקה של מערכת הפיקוח והאכיפה בתחום הסעת נוסעים בשדה התעופה.

עוד ב-

סוף לעוקץ המוניות בנתב"ג? זה מה שיקרה ב-4 השנים הקרובות

לכתבה המלאה

מקרה זה מדגיש את הצורך בהגברת הפיקוח והאכיפה בענף המוניות, במיוחד בנקודות מפתח כמו שדות תעופה. הוא גם מעלה שאלות לגבי ההגנה על תיירים ונוסעים זרים, שפגיעים במיוחד להונאות מסוג זה. בעוד שהעונש שהוטל על סימן טוב מהווה צעד בכיוון הנכון, נראה כי נדרשים צעדים נוספים כדי להבטיח שירות הוגן ואמין לכל הנוסעים, ללא קשר למוצאם או לשפתם.