משפט

מלחמת הנדל"ן בבני ברק: כשתביעת ענק הפכה לבומרנג

במרכז הסערה עמד הקבלן יוסף מנשה, שהקים שני בניינים ברחוב שח"ל בבני ברק. מה שהחל כפרויקט בנייה שגרתי, הפך במהרה למוקד של מחלוקת עזה. בעלי הדירות בבניין הסמוך, מיוצגים על ידי עו"ד דודי פרחיה, טענו כי הבנייה בוצעה תוך חריגות משמעותיות מההיתר, תוך פגיעה בזכויותיהם. הוא תבע מיליונים ובסוף ישלם בעצמו
מערכת ice |  4
נדלן (צילום shutterstock, פלאש 90)
בלב ליבה של בני ברק, עיר התורה והחסידות, התחוללה לאחרונה דרמה משפטית מרתקת שחשפה את המתח המובנה בין יזמות נדל"ן לבין זכויות תושבים. הסאגה, שהחלה כתביעת דיבה שאפתנית בסך 2.5 מיליון שקל, הסתיימה בתבוסה מהדהדת ליזם ובניצחון מפתיע לבעלי הדירות.
על פי הפרסום בדה מרקר, במרכז הסערה עמד הקבלן יוסף מנשה, שהקים שני בניינים ברחוב שח"ל בבני ברק. מה שהחל כפרויקט בנייה שגרתי, הפך במהרה למוקד של מחלוקת עזה. בעלי הדירות בבניין הסמוך, מיוצגים על ידי עו"ד דודי פרחיה, טענו כי הבנייה בוצעה תוך חריגות משמעותיות מההיתר, תוך פגיעה בזכויותיהם.

הניצוץ שהצית את המדורה היה מכתב ששלח עו"ד פרחיה לשורה ארוכה של בכירים בעיריית בני ברק, ובהם ראש העיר דאז אברהם רובינשטיין. המכתב, שהיה רווי ברמיזות על קשרים פסולים וחשדות לשחיתות, דרש מהעירייה לפעול נגד החריגות הנטענות.
מנשה, שראה במכתב זה פגיעה אנושה במוניטין שלו, הגיב בצעד דרמטי: הוא הגיש תביעת ענק נגד בעלי הדירות ועורך דינם, בטענה כי הם הכפישו את שמו והאשימו אותו במתן שוחד.
אולם, כפי שקורה לעיתים במערכת המשפט, הבומרנג חזר והכה בתובע. השופט יונה אטדגי מבית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את התביעה על הסף, תוך שהוא מעניק פרשנות מפתיעה למונח "שלמונים" שהופיע במכתב המקורי.
בפסיקה מרתקת, קבע השופט כי יש להעדיף פרשנות שאינה מהווה לשון הרע. הוא פירש את המונח "שלמונים" לא כשוחד לעירייה, אלא כניסיון של הקבלן לשלם לבעלי הדירות עצמם כדי שיחדלו מהתנגדותם.
יתרה מזאת, השופט קבע כי גם אם הייתה כוונה לרמוז על שוחד, המכתב נהנה מהגנה משפטית כחלק מהליך משפטי פוטנציאלי.
התוצאה הסופית הייתה מהפך דרמטי: במקום פיצוי של מיליונים, מצא עצמו מנשה משלם 60,000 שקל הוצאות משפט לנתבעים.
עו"ד פרחיה, שמצא את עצמו בעין הסערה כנתבע וכמייצג כאחד, הגיב בתחושה מעורבת של הקלה וחשש: "זה המחיר שעורך דין משלם על ייצוג נאמן של לקוחותיו," אמר, תוך שהוא מביע אכזבה מכך שבית המשפט לא הטיל סנקציות חמורות יותר על התובע.
סיפור זה מדגיש את המתח המתמיד בין פיתוח עירוני לזכויות תושבים, ומעלה שאלות נוקבות על גבולות חופש הביטוי והזכות לשם טוב. האם זוהי נקודת מפנה ביחסי הכוחות בין יזמים לתושבים? האם פסיקה זו תרתיע קבלנים מלנקוט בצעדים משפטיים דומים בעתיד? רק הזמן יגיד, אך דבר אחד ברור: הקרב על עתיד הנדל"ן בערי ישראל רחוק מלהסתיים.
תגובות לכתבה(4):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 3.
    בני ברק היא עיר התורה?
    קליאו 07/2024/23
    הגב לתגובה זו
    1 0
    איזו אמירה מגוחכת. אנשים שאינם מקיימים את חוקי המדינה, אינם תורמים דבר למדינה, ורק לוקחים ממנה, אינם אנשי תורה, ועירם אינה עיר התורה.
    סגור
  • 2.
    עירייה רקובה
    יעל 07/2024/17
    הגב לתגובה זו
    1 0
    הכל רק בשוחד ומרמה בעירית בני ברק והתושבים סובלים!!
    סגור
  • 1.
    כתבה לא במקומה ובמיוחד לא על היזם הנל "
    יהודי פשוט 07/2024/17
    הגב לתגובה זו
    1 3
    יוסף מנשה אדם הגון וישר בעל חסד גדול מאוד מחזיק תורה ועוזר לאנשים תמיד ואיש של עשיה יזם אמין ואדם מיוחד וכל מה שקורה פה זה קנאה של אנשים ועין צרה חבל שכך ממש חבל
    סגור
  • לא רואים את זה בפועל...
    יעל 07/2024/17
    הגב לתגובה זו
    2 0
    אם תראה את הבניינים שם, איך הם נראים, לא תגיד שזו קנאה! אנשים גרים בבית, ופתאום הבנאדם החליט לבנות להם בתוך הפרצוף חלונות של דירות, עם פלישה מטורפת!!
    סגור