משפט

האם מחבלי חמאס יזכו לייצוג משפטי על חשבון המדינה?

יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, יזם הצעת חוק למניעת ייצוג למחבלי מתקפת החמאס ע"י הסנגוריה: "המציאות בה המדינה מממנת הגנה למחבלי הנוח'בה היא מציאות לא מוסרית"
מערכת ice | 
שמחה רוטמן בוועדת החוקה (צילום יונתן זינדל פלאש90)
ועדת החוקה החלה היום (שני) להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק הסניגוריה הציבורית (תיקון - ייצוג אסירים ביטחוניים שהשתתפו במלחמת חרבות ברזל), התשפ"ד 2023, שיזם יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן עם קבוצת ח"כים. ההצעה מבקשת לקבוע כי אסירים ביטחוניים שנעצרו במהלך מלחמת חרבות הברזל לא יהיו זכאים להיות מיוצגים על ידי הסנגוריה הציבורית.
במהלך הדיון, הודיע היו"ר רוטמן כי כל עוד ברמה הפרקטית הייצוג לא בא מכיסה של המדינה או מהסנגוריה הציבורית, הוא מוכן שלא לקדם בינתיים את ההצעה ולחכות לשלבה בהסדר הכולל שתביא הממשלה, אך כי יקיים דיוני מעקב במסגרת הוועדה החסויה וכן בדיונים על הארכת התקש"ח הנוגע למעצר חשודים במתקפת ה-7.10 ופעולות המלחמה.

רוטמן: "ההוראות האופרטיביות של הצעת החוק מדברות על כך שמחבלי הנוח'בה לא יהיו זכאים לייצוג הסנגוריה הציבורית, ועל ההוראות של מינוי סנגור ע"י בימ"ש. אני לא מבקש למנוע ייצוג. הסיבה הערכית להצעה היא שהסנגוריה היא מפעל חברתי וערכי ממעלה ראשונה, שנועד לסייע לאנשים שידם אינה משגת להתמודד עם הליך משפטי, ולחייבה לייצג את מחבלי הנוח'בה זה להכתים אותה.
"החלק השני של הצעת החוק נוגע למושג המקראי 'הרצחת וגם ירשת'. לא ייתכן שאנחנו כמדינה נממן את ייצוג האנשים הללו. אם יש להם סנגור ופרקליט משלהם זה בסדר גמור. צריך יהיה מענה למה יעשה בימ"ש במקרה כזה, והנטייה שלי היא לקבוע מנגנון שאומר שהכספים למימון ההגנה יבוא מכספי הרש"פ - מהמיסים שמשולמים. אין שום סיבה שאוצר המדינה יישא בהוצאות הללו".
ח"כ משה סעדה אמר בדיון: "מהלוחמים מצופה להילחם ומאנשי הפרקליטות להגיש כתבי אישום ולעשות צדק והציבור מצפה שהמחבלים יועמדו לדין. זה אחד מכתבי האישום הכי פשוטים שיש. כל מי שחצה את הגבול או השתייך לחמאס, שותף לעבירה של פשע השמדת עם. כל מה שזה דורש הוא לקחת את שמותיהם ולכתוב כתבי אישום. עברו 5 חודשים ונאספו עדויות. באירוע רגיל כבר מזמן היה מוגש כתב אישום. לא ידוע מה התקדם עד היום בהבאת ההסדר הכולל. אני פונה אליכם להזדרז, להפשיל שרוולים ולהגיש כתבי אישום. יש ערך בכך שהצדק לא רק ייעשה אלא גם ייראה כלפי העולם". 
ח"כ גלעד קריב הגיב לדבריו: "יש ממשלה בירושלים וגם בעניין הזה פונים לפרקליטות? יש כאן סוגיה משפטית הדורשת תיקוני חקיקה. אם היית פרקליט המדינה אולי היית מגיש את סעיפי השמדת העם, אבל היתר כולל יו"ר הוועדה מבינים שיש צורך במהלכי חקיקה, ולשם כך נדרש שר המשפטים ואתה יכול לזרז אותו. כל טיפול בסוגיה המורכבת מוסרית, ערכית ומשפטית צריך להיעשות מתוך ראיה כוללת ולא טלאי על טלאי. אנחנו תחת גל של חקיקה פופוליסטית כאילו אנשים תורמים לחוסן הלאומי בהצ"ח פרטיות שמתחרות בכותרות הדרמטיות שנזקן עולה על תועלתן". 
עו"ד גיל שפירא מהסנגוריה הציבורית אמר בדיון: "אנחנו 5 חודשים מתחילת האירועים והסנגוריה הציבורית לא מייצגת באף אחד מהמקרים ולכן הדיון הזה אינו רלבנטי וקצת מקדים את זמנו. אם לא יהיו הליכים פליליים הסוגיה לא תידון. החוק לא מקנה זכאות לייצוג אוטומטי בכל הליך מעצר ובוודאי לא במקום בו יש ייצוג פרטי. הדברים הללו דורשים הסדרה כוללת ולא נכון להסתכל רק בפריזמה של חוק הסנגוריה הציבורית, אלא במסגרת ההסדר הכולל שיובא".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה