נשים מובילות קיימות

השקעות אחראיות: מנישה צדדית למיינסטרים בשוק ההון העולמי

על רקע משבר האקלים, זוכות ההשקעות האחראיות (ESG) לפריחה, ומציעות קונספט המשלב תשואה כלכלית עם השפעה חברתית-סביבתית. לרגל יום האישה הבינלאומי, כינס ice ארבע נשים מובילות בתחום לשיחה על האפיק המתפתח ועתיד ההשקעות בישראל

זיו ימיני, בשיתוף בנק הפועלים | 11/4/2021 18:23

עם כיוון השעון: שרון אללוף, דליה בלק, נעה יובל מעוז, נגה לבציון נדן (צילום שרון לוין,יונתן בלום, דוקוארט, ענת אורן)

השקעות אחראיות, Environmental-Social-Governance, או בקיצור ESG, הן הדבר הבא בשוק ההון. אחד הזרזים המשמעותיים לצמיחת התחום הוא משבר האקלים, שהשלכותיו כבדות המשקל כבר מורגשות במרבית תחומי החיים. השריפות, השיטפונות והטמפרטורות הקיצוניות שחווה המין האנושי במילניום הנוכחי מספקות מעיין קדימון לקטסטרופה שעלולה להתרחש בשנים הבאות ומחדדות את הצורך לפעול לעצירת המשבר - וזה עוד לפני שהזכרנו את התפרצות הקורונה, שרק העצימה את הצורך בשיתופי פעולה ובאיחוד כוחות.

התמורות שהתרחשו לאחרונה בפוליטיקה האמריקאית מבשרות על שינוי משמעותי בסדר היום העולמי בכל הנוגע לשמירה על הסביבה. נשיא ארה"ב הנבחר ג'ו ביידן וסגניתו קמלה האריס, שהציבו את הנושא הסביבתי גבוה במצע הבחירות של המפלגה הדמוקרטית, קיבלו את המנדט - והובילו את חזרת המדינה להסכם פריז העוסק בהפחתת גזי החממה. שתי נקודות ציון אלה משקפות כללי משחק חדשים שאותם מאמצים ארגונים שונים המטמיעים מדיניות מקדמת קיימות, שמתורגמת גם לאסטרטגיה עסקית ולהגדרת יעדים לשנים קדימה.

ESG הוא ביטוי לעולמות המייצגים התנהלות אחראית של ארגונים בהיבטי ממשל תאגידי ואתיקה, והשפעותיהם על הסביבה והחברה. השפעות אלה נמדדות על ידי חברות דירוג ESG בינלאומיות ומשתקפות במדדי דירוג ייעודיים המסדירים את התחום. מדדי ה-ESG מתבססים על אינדיקטורים מדידים, המספקים אינדיקציה על האופן שבו צריכה לבוא לידי ביטוי אחריות תאגידית בארגונים.

הצורך במדדי ESG משקף גם את השינוי התודעתי המתרחש בשנים האחרונות בקרב קהל משקיעים גדל והולך, הבוחר לנתב את כספו להשקעות אחראיות - השקעות IMPACT והשקעות ESG - מתוך רצון לייצר השפעה חברתית-סביבתית, מעבר לתשואה הכספית.

כיום כבר ניתן לקבוע כי מגמה זו, שהחלה כתופעת שוליים, הפכה בהדרגה לתחום לוהט. שוק ההשקעות האחראיות העולמי מגלגל כיום למעלה מ-30 טריליון דולר. על פי התחזיות, כבר בסוף 2021 עתיד השוק לצמוח לסכום של 45 טריליון דולר ועד 2030 ל-125 טריליון דולר. לנתונים הללו מצטרף סקר שערך בית ההשקעות בלאקרוק – מנהל הנכסים הגדול בעולם – לפיו 88% המשקיעים, המייצגים סכום מוערך של כ-25 טריליון דולר, ציינו את תחום הסביבה כשיקול השקעה מרכזי.

לרגל יום האישה הבינלאומי, כינס ice ארבע נשים מובילות בתחום ההשקעות האחראיות - שרון אללוף, נגה לב ציון נדן, דליה בלק ונעה מעוז יובל - כל אחת בפוזיציה שונה, המציגות ארבע נקודות מבט על אחד האפיקים המתפתחים והמסקרנים בנוף ההשקעות בישראל ומעבר לים.

"המשקיעים מבינים שלכסף שלהם יש כוח ויכולת לייצר עולם טוב יותר"
נגה לבציון נדן, מנהלת שותפה ב Value^2-ומנכ"לית חברת המחקר Greeneye

נגה לבציון נדן צילום: ענת אורן

"השקעות ESG הן אסטרטגיה המשלבת לצד השיקולים הפיננסיים הקלאסיים גם שיקולים של ניהול וביצועים של חברות בנושאים של קיימות סביבתית, אחריות חברתית וממשל תאגידי", מסבירה נגה לבציון נדן, מנהלת שותפה ב Value^2-ומנכ"לית חברת המחקר Greeneye - ומי שנחשבת לאחת השמות המזוהים ביותר עם תחום השקעות האחראיות בישראל.

"מדובר על פעילויות של הארגון ב-3 עולמות תוכן: תחת סביבה נכללים הפחתת השפעות שליליות על הסביבה לצד פעילות ומוצרים שמקדמים סביבה ירוקה. תחת חברה נכללים שמירה על זכויות אדם והעסקה הוגנת, פיתוח עובדים וגיוון תעסוקתי, שרשרת אספקה אחראית ומעורבות קהילתית. חשוב להדגיש, לא מדובר כאן רק בתרומה לקהילה או בפילנתרופיה, אלא בפיתוח כלכלתי-מקומי-חברתי ובהשפעות החברתיות של מוצרי ושירותי החברה. בממשל תאגידי הכוונה היא להתנהלות אתית ושקופה, פיקוח הדירקטוריון, שמירה על פרטיות לקוחות ואבטחת מידע ושילוב נשים בשדרת הניהול בארגון".

"כמו חברות אנליזה בינלאומיות, אנחנו ב- Greeneyen מנתחים את ה-ESG של החברות הישראליות", ממשיכה לבציון נדן. "ומנהלים מעקב אחרי התנהלות המנגנונים והפעילות השוטפת. עבור משקיעים אחראיים, הסתכלות על ביצועי ESG מאפשרת לקבלת אינדיקציה ברורה על החוסן של החברות, ולמה זה מעניין אותנו? מכיוון שזה מעיד על פוטנציאל הצמיחה שלהן".

התפרצות הקורונה סיפקה דוגמה מוחשית לחשיבות של ESG. כך, חברות שהטמיעו עקרונות של שמירה על הסביבה, צדק חברתי וממשל תאגידי, הוכיחו גמישות והסתגלות מהירה למצב המורכב, וידעו לתמרן בהצלחה בשלל האתגרים שהעמידה המגפה. "זה לא עניין מקרי", מנתחת לבציון נדן. "המהות של ESG היא הסתכלות קדימה לצד ניהול הכאן והעכשיו. מי שצופה פני עתיד, ערוך ומוכן יותר גם לסיטואציות קיצוניות".

את חברת המחקר Greeneye הקימה לבציון נדן ב-2006. "חזרתי לארץ ב-2001 אחרי לימודי כלכלה וסביבה בלונדון, וחיפשתי את המקום שלי", היא מתארת. "ב-2005 כמנהלת מחלקת כלכלה סביבתית בארגון חיים וסביבה, נשלחתי לארה"ב ללמוד מה קורה מעבר לים. אני זוכרת שהגעתי לכנס של האו"ם בו השתתפו 500 גברים בנקאים שדיברו על איכות סביבה, כלכלה והשקעות. באותו רגע אמרתי לעצמי 'זה מה שאני רוצה להביא לארץ'".

ההתחלה, היא מספרת, לא הייתה פשוטה: "שנים דפקתי את דלתם של הגופים הפיננסיים, מנסה לשכנע שהשקעות אחראיות זה הדבר הנכון. עבדתי עם הרגולטורים, ארגון מעלה, משרדי ממשלה, ולימדתי באקדמיה, אך באותם גופים פיננסיים לא ידעו איך לאכול אותי, היה להם קשה להבין למה הם צריכים להשתנות. אני ידעתי שלהמשיך לתת לשוק ההון להשקיע בחברות בעיתיות זה ממש לא הדבר הנכון, ולמרות הסירובים לא הסכמתי לוותר. היה לי ברור לאן אני רוצה להגיע, ושבמוקדם או במאוחר האסימון ייפול".

זכייה באות הגלובוס הירוק למגזר העסקי ל-2016 סימנה תחילתו של שינוי, כשפריצת הדרך המשמעותית הגיעה שנתיים מאוחר יותר, כשלבציון נדן החליטה להקים קרן השקעות אחראיות משלה - Value^2. "זה התחיל עם הקמה של קרן גידור שמשקיעה בחברות ציבוריות גלובליות בעולם הסחיר בהתאם ל-3 קריטריונים - איתנות פיננסית, הצטיינות בהתנהלות בתחומי ESG, וחברות שיש להן הכנסות ממכירות של שירותים או מוצרים ברי-קיימא - חברות שבאות עם פתרונות", היא מרחיבה. "השילוב בין הפרמטרים האלה מאפשר לנו לייצר למשקיעים שלנו אימפקט מדיד בתיק ההשקעות הסחירות שלהם. חברו אלי אנשי מקצוע מומחים - יובל הברמן, אבי מואב, יובל סתיו והדס גייר שפריר - וביחד הקמנו צוות משולב פיננסי-אימפקט שאיפשר לנו להציע משהו חדש ואחר".

למי אתם מכוונים?
"לכל מי שחשוב לו שהכסף שלו ינוהל עם הסתכלות קדימה: מצד אחד פיננסית - בצורה מקצועית תוך ניהול סיכונים וניצול הזדמנויות מתקדם, ומצד שני ערכית - שההשקעות שלהם יתאימו לסולם הערכים שלהם. המשקיעים שלנו הם אנשים שמבינים שלכסף יש כוח ורוצים לקבל ערך כפול בניהול הכסף שלהם - ערך כלכלי ורווחיות, וגם להביא ערך לעולם. זאת הסיבה שבחרנו בשם value squared, כלומר ערך בריבוע".

"ESG בליבה העסקית אינו רק בעל חשיבות ערכית, אלא גם מייצר הזדמנויות עסקיות חדשות"
שרון אללוף, מנהלת אחריות תאגידית בבנק הפועלים

שרון אללוף צילום: שרון לוין

בנק הפועלים הוא ארגון המספק מודל להתנהלות לאור עקרונות של אחריות תאגידית במציאות העסקית המשתנה. הבנק הוא מהגופים הראשונים שגיבשו תפיסת אחריות תאגידית ויישמו סטנדרטים של ESG בליבה העסקית של הארגון. "כגוף פיננסי מוביל במשק אנחנו מבינים שיש לנו אחריות", אומרת שרון אללוף, מנהלת אחריות חברתית-תאגידית בבנק. "זו אחריות כלפי החברה והסביבה שבהן אנו פועלים, כמו גם כלפי כלל מחזיקי העניין שלנו - הלקוחות, העובדים, הספקים והקהילה. האחריות הזו באה לידי ביטוי בתחומי ה-ESG, ומושרשת בעשייה היומיומית של כל עובדי הבנק ובכל רובדי הפעילות".

אף שהחובה לפרסם דו"ח ESG - או בשמו המוכר דו"ח אחריות תאגידית - חלה על סקטור הבנקים משנת 2012, הקדים הבנק והחל לפרסם דו"ח שנתי כבר מ-2008. "הקדמנו את הרגולציה במובן הזה, מתוך הבנה של חשיבות התחום וראייה של המגמות המתרחשות בעולם", משתפת אללוף.

איך את מסבירה את קפיצת המדרגה בתחום ה-ESG בשנים האחרונות?

"ESG נמצא כיום בחזית ממספר סיבות: אתגרים גלובליים, כמו משבר האקלים, המעבר לכלכלה דלת פחמן, פערים חברתיים הולכים וגדלים - ועכשיו גם הקורונה. האתגרים הללו הדגישו את הצורך בשילוב כוחות בין מדינות, ארגונים עסקיים ואזרחים כדי להוביל שינוי. השאיפה להתנהלות אחראית יותר לא אופיינית רק למשקיעים, אלא גם לצרכנים שמעוניינים לתמוך במותגים ערכיים, וכן לעובדים שרוצים להיות חלק מארגונים עם משמעות המקדמים השפעה חיובית על הסביבה. לאחרונה, גם הרגולציה בישראל מתחילה לפעול בתחום, בדומה לאסדרה המתקיימת במדינות מתקדמות בעולם".

אילו פעילויות יש לבנק בתחום ה-ESG?
"הבנק משלב ESG בליבה העסקית באמצעות מגוון פעילויות ומיזמים. בראש ובראשונה במימון פרויקטים המקדמים סביבה ירוקה. אנחנו הגוף הפיננסי שמממן פרויקטים ירוקים בהיקף הגבוה בישראל - כ-11 מיליארד שקל - בתחומים כמו אנרגיה מתחדשת, התפלת מים, מחזור פסולת, בנייה ירוקה כמו גם התקנת גגות סולריים. אני מאמינה שבשנים הבאות היקף המימון בתחום זה ימשיך ויגדל.

"בנוסף אנו מאפשרים ללקוחות שלנו, שבאים לשיחות ייעוץ ומעוניינים בכך, לקבל המלצות למניות ואג"ח גלובליות עם דירוג ESG גבוה. אנו הבנק הראשון, והיחיד בשלב זה, עם תהליך שכזה. אנו גם מפתחים מעת לעת פיקדונות ייעודיים, שמאפשרים ללקוחות לקחת חלק בקידום מטרות חברתיות וסביבתיות. לאחרונה לדוגמה, יצאנו גם עם פיקדון מובנה שעוקב אחרי מניות עם דירוג ESG גבוה".

תפיסת האחריות התאגידית של בנק הפועלים משתקפת גם בהקמת מרכז לבנקאות חברתית, גוף ייחודי במשק הישראלי המוביל את כל העשייה החברתית-סביבתית של הארגון, ובכללה אחריות תאגידית, התנדבות עובדים ופועלים בקהילה. המרכז מקדם יוזמות ושותפויות להובלת אימפקט חברתי ועסקי בשורה של תחומים - קידום תעסוקה ומוביליות חברתית, העצמה דיגיטלית לאזרחים ותיקים, העצמת אנשים עם מוגבלות וקידום סביבה ירוקה. "העשייה הזו נועדה להשפיע על החברה והסביבה בישראל באמצעות היכולות הקיימות בליבה העסקית של הארגון. אני שמחה שהיא מורגשת בשטח", אומרת אללוף ומוסיפה: "מסקר חיצוני שערכנו, עולה כי בנק הפועלים הוא הגוף המזוהה ביותר עם עשייה חברתית מבין כל החברות העסקיות במשק".

הפעילות הזו באה לידי ביטוי גם בדירוגי ESG של הבנק?
"ביצועי ה-ESG של בנק הפועלים נבחנים בקפידה ומדורגים בחמישה מדדים עולמיים שונים, וכן בדירוג ׳מעלה׳ הישראלי לאחריות תאגידית. למעשה, אנחנו הבנק שמדורג הכי גבוה במדדי ESG מבין הבנקים בישראל, ונמצאים בשורה אחת עם בנקים מובילים בעולם".

החשיבות של מדידת ביצועי ה-G ES אינה מתמצה במישור הערכי. מחקרים רבים מצביעים על קיומו של קשר ישיר בין דירוגי ESG לבין ביצועים פיננסיים וניהול סיכונים לאורך זמן. במילים אחרות, התנהלות שכזו היא גם ערכית וגם נכונה מבחינה עסקית. "באופן מקצועי, המדדים הם גם כלי לשיפור מבחינתנו", מציינת אללוף. "באמצעותם אנו נחשפים למגמות עולמיות בתחום שניתן להטמיע בבנק על מנת להשתפר. אני שמחה לראות שהשיפור המתמיד בעשייה של הבנק בא לידי ביטוי בעלייה בדירוגים שלנו משנה לשנה".

אפרופו יום האישה, השנה נכללתם גם במדד בלומברג לשוויון מגדרי.
"אנחנו גאים להיכלל לראשונה ב-Bloomberg GEI, מדד המאגד 380 חברות מ-44 מדינות. בסקטור הפיננסים משתתפים 142 גופים שונים, ואנחנו הבנק הישראלי היחיד שנכלל בו. מדד זה מהווה מידע משלים לדירוגי ESG עבור משקיעים שחשוב להם להשקיע בחברות שמקדמות שוויון מגדרי, מתוך ההבנה ששוויון מגדרי תורם לביצועים הפיננסיים.

"המדד מעניק ציון משוקלל לביצועי החברה ולשקיפות המידע שהיא מספקת במספר תחומים כגון שיעור נשים מנהלות, שוויון בשכר ואי-אפליה, תרבות מכלילה ועוד. ההשתלבות במדד משקפת את ההקפדה של הבנק על שוויון הזדמנויות והוגנות בסביבת עבודה שבה שיעור הנשים הוא 66% מכלל העובדים ו-54% מהדרג הניהולי".

במבט קדימה, איפה את רואה תחום ההשקעות האחראיות וה-ESG בשנים הקרובות?

"גם מי שסבר בתחילה שמדובר בטרנד חולף, היום מבין שתחום ההשקעות האחראיות כאן כדי להישאר. אנחנו מתכוונים להמשיך להטמיע את התחום אצלנו, לפתח מוצרים חדשים - ובעיקר, לרתום את הידע והניסיון שצברנו בבנק כדי להגדיל את מעגלי ההשפעה לטובה על החברה והסביבה כי בסוף מדובר בעתיד של כולנו פה, של הדורות הבאים, ולא רק. אני מאמינה שתהליך כזה הוא Win-Win לכולם".

"יש לנו הזדמנות מדהימה להכניס כסף זר להשקעות IMPACT בישראל"
דליה בלק מייסדת ומנכ"לית ווייב אימפקט (Weave Impact) – חברת ייעוץ אסטרטגי להשקעות IMPACT

דליה בלק צילום: יונתן בלום

"השקעות אימפקט נבחנות בשני פרמטרים - תשואה כספית ותשואה חברתית", פותחת דליה בלק, מייסדת ומנכ"לית ווייב אימפקט ((Weave Impact - חברה המעניקה ייעוץ אסטרטגי להשקעות IMPACT למשפחות עתירות הון, קרנות פילנטרופיות ותאגידים בארץ ובחו"ל. "מבחינתי, אחד הדברים היפים בתחום נוגע לכך שהוא פתוח לכל סוגי ההשקעה: נדל"ן, מניות, אג"ח, קרנות הון-סיכון, ולכל פרמטר: חברתי, סביבתי, תעסוקתי או מגדרי. גבולות הגזרה רחבים ומאפשרים למשקיעים מרחב תמרון משמעותי, שהשורה התחתונה שלו היא מודל עסקי שמייצר שינוי חברתי".

במדינות דוגמת אנגליה, ארה"ב, אוסטרליה והולנד השקעות IMPACT הם כבר חלק בלתי-נפרד מנוף ההשקעות. "השקעות IMPACT נובעות מההבנה של הארגונים שנדרש מהם לשנות גישה ולאמץ ערכים חברתיים-סביבתיים כחלק מה-DNA שלהם, מההשקעות שלהם - ולא רק מהפילנתרופיה שלהם", מפרטת בלק. "מעבר לשינוי התפיסתי, ישנה גם דרישה גוברת מצד המשקיעים, שרוצים לראות שהכסף שלהם מופנה לאפיקים חיוביים ושנעשה בו מבחינתם שימוש ראוי".

לישראל הגיעו השקעות IMPACT באיחור אופנתי, אך בלק מסבירה כי בשנים האחרונות התחום צובר תאוצה: "זה מורגש היטב בשטח. ב-Weave Impact אנחנו בונים עבור הלקוחות שלנו קריטריונים פיננסיים וחברתיים, לצורך בניית פורטפוליו של השקעות אימפקט בישראל. בין לקוחותינו ניתן למנות ניתן למנות את uARC Impact, את UJIA (UK) ואת Rothschild FoundationEdmond de . בין ההשקעות שקידמנו ומימשנו: קרנות הלוואות לעסקים קטנים, השקעה בהתחדשות עירונית, והשקעה ישירה בחברות שמייצרות ומקדמות מקומות עבודה עבור נשים בפריפריה.

"היתרון הגדול הוא שלא צריך גב כלכלי רחב, וניתן להשקיע גם עם הון עצמי צנוע. מה שצריך לעשות זה לדרוש מחברת ההשקעות או הבנק, לגבש קריטריונים ברורים שינחו את ההשקעה ולצאת לדרך. הערך המוסף של התחום הזה מחלחל לקהלים השונים ואני סבורה שהציבור הוא זה שיוביל את השינוי".

האמונה של בלק בחשיבותן של השקעות IMPACT הביא אותה לעזוב תפקיד בכיר בקבוצת דלק, ולצאת לדרך עצמאית. "עליתי לישראל מאנגליה ב-2002 ממקום של אידיאולוגיה, ועם הזמן רציתי שהקריירה שלי בארץ תביא גם שינוי חברתי. כשנחשפתי לקונספט של השקעות IMPACT ידעתי שזה המקום שאני רוצה להיות פעילה בו. זה פשוט בער בי".

אחרי שלמדה את התחום לעומק באנגליה, הקימה בלק באמצע העשור הקודם את חברת ווייב אימפקט - והיום בפרספקטיבה של למעלה מחמש שנים, היא בטוחה שעשתה את השיקול הנכון. "התרגום העברי של המונח WEAVE הוא לרקום או לארוג - וזה בדיוק הקונספט: לרקום את העקרונות שלנו גם להשקעות שלנו - לתרגם את השקפה הסביבתית-חברתית למישור הפיננסי ולייצר מודעות. יש פה הזדמנות מדהימה להכניס המון כסף זר להשקעות IMPACT בישראל, למשוך אלינו הון משמעותי מעבר לים ולייצר שינוי מקיף – וזו בהחלט אחת המטרות שלי".

"בעולמות שממזגים חברה וסביבה אני רוצה להשפיע"
נעה יובל מעוז, משקיעת IMPACT. מייסדת שותפה בפרוסיד, חברת השקעות פרטית, מייסדת שותפה בקרן הדרים וחברת הנהלה בקרן גנדיר

נעה יובל מעוז צילום: דוקוארט

"למונח 'קיימות' נחשפתי ב-2007, במהלך שנת לימודים במרכז השל למנהיגות וחשיבה סביבתית", מספרת נעה יובל מעוז. "בשנה הזו למדתי על הקשר שבין חברה, סביבה וכלכלה – ואיך המעגלים הללו מתנהלים כמו מערכת אקולוגית. החיבור למערכת הערכים המתנקזת למונח קיימות היה מאוד טבעי מבחינתי. היה לי ברור שבעולמות שממזגים בין חברה וסביבה אני רוצה להשפיע - כשהדרך לעשות זאת עוברת בהשקעות IMPACT".

החזון שמציגה יובל מעוז יושם כבר באותה השנה ברמה הפרקטית: יחד עם בעלה יואב, הקימו השניים את פרוסיד, חברת השקעות פרטית. ב-2008 ביצע הזוג השקעה ראשונה, במיזם בתחום האנרגיה המתחדשת. מאז, תחומי האנרגיה המתחדשת ונדל"ן הם מאפיקי ההשקעה המרכזיים של החברה.

"השקעות IMPACT מאפשרות לגבש אג'נדה חברתית-סביבתית ולעטוף אותה במודל עסקי שיספק גם שורת רווח", מסבירה יובל מעוז. "אני מאמינה שההון שלנו אמור לשרת אותנו לקידום תפיסות העולם בהן אנו מאמינים. השקעות IMPACT מייצרות הלימה בין אידיאלים למציאות בשטח".

יובל מעוז מגיעה ממסורת רבת שנים של פילנתרופיה - כנצר למשפחת רקנאטי וכחברת הנהלה בקרן גנדיר, שהוקמה על ידי אימה יהודית ומשקיעה סכומי כסף נכבדים במגוון מיזמים למען החברה. אלא שדווקא ההיכרות הרחבה עם העשייה הפילנתרופית הביאה את יובל מעוז לאמץ קונספט שונה.

"להשקעות IMPACT אני מגיעה מהכיוון ההפוך", היא מבהירה. "לא כפילנטרופית שמחפשת מודל עסקי, אלא מהכיוון העסקי שמבקש לשלב השקעה הכספית עם השפעה חברתית-סביבתית. פרוסיד היא חברה עם תיקים גלובליים של מניות, אג"חים והשקעות ריאליות – כולן נבחנות הן לפי ערכים חברתיים וסביבתיים והן לפי פרמטרים כלכליים".

כמשקיעת IMPACT, מודעת יובל מעוז לכברת הדרך שעשה התחום לאורך השנים - והיא לא שוכחת את הגבות שהורמו כלפיה רק לפני עשור וחצי: "להשקעות אחראיות התייחסו כנישה שולית ולא רלוונטית. הסתכלו עלי כל נאיבית, ואמרו שאני יכולה להרשות לעצמי לחשוב שהתחום הזה יוביל לשינוי משום שאני מגיעה ממשפחה עם הון. מאז הדברים השתנו, היום התחום הזה נמצא במקום אחר לגמרי".

למה את מתכוונת?
"התחום משתכלל, מתפתח ומתעדכן. זה בא לידי ביטוי בגידול בהיקפי ההשקעות, בארסנל המוצרים ובפיתוח כלי מדידה שיוכלו לספק תמונה מקיפה ועדכנית. בעבר כשניגשתי לבנק לדבר על השקעות IMPACT, רמזו לי בחיוך שכדאי שאדבר עם היועץ שלהם לענייני פילנתרופיה - היום הגופים הפיננסיים כבר מפתחים מחלקות ייעודיות להשקעות אחראיות. זו עדות ברורה לשינוי בגישה. ועדיין, התחום זה עוד רחוק ממיצוי. מרגש אותי להיות עדה לשינוי".

אף שהתחום נהנה מייצוג נשי נכבד, מבקשת יובל מעוז "לא להתייחס למגדר אלא למהות. יתכן שבישראל הכנסה של שיקולים רכים וערכים לתוך העולם העסקי התאפשרה באמצעות הובלה של נשים שהיו משוחררות מהכבלים המסורתיים של איך תופסים התנהלות עסקית – אבל בעולם אני עדה לייצוג שוויוני, מה שאומר שיש לנו עוד דרך ללכת...".

כמייסדת שותפה בקרן הדרים, יובל מעוז גם לאחד ממיזמי ההתחדשות העירונית המסקרנים בחיפה: מתיחת הפנים לשכונת הדר, המתאפיינת במבנים ישנים, תשתיות רעועות והזנחה רבת שנים. "האתגר הוא אדיר", קובעת יובל מעוז. "בנינו מדד שלפיו ניבחן את האימפקט של הפרויקט ואת הגשמת היעדים. המיזם מבקש ליישם התחדשות פיזית וחברתית – הוא יציע שכירות ארוכת טווח, יתבצע בהתאם לעקרונות הבנייה ירוקה וישלב אלמנטים כמו גג שיתופי וגינת קהילתית. כחלק מהפרויקט אנחנו גם מספקים חללי עבודה לאומנים מקומיים. האספקטים החברתיים והקהילתיים הם שהובילו אותנו אל ההשקעה במיזם והמהווים נדבך מרכזי בקבלת ההחלטות. לצורך כך חברנו לעמותת ארץעיר שמובילה את הטמעת הערכים החברתיים בפרויקט.

"פעילת הקרן דווקא במרכז העיר חיפה היא לא מקרית", מדגישה יובל מעוז. "זה אזור שמחויב בשיקום. אנו מאמינים בתושבים הוותיקים ובכוחה של שכונה להתחדש ולהתרענן. אנחנו נוודא שהפרויקט יתרומם בהתאם לתפיסה ההוליסטית של הקרן, ונעקוב מקרוב - באמצעות שיתופי פעולה נרחבים עם העיריה והמגזר השלישי - אחרי מימוש היבטים של ביטחון אישי, חינוך, תברואה, תחבורה ציבורית ושירותים קהילתיים לרווחת הדיירים והתושבים. רכשנו ארבעה בנינים נפרדים ולא צמודים, ובסך הכל נחדש כ-100 יחידות דיור".

כל אחת מארבעה אללוף, לבציון נדן, בלק ויובל מעוז - מגיעה אמנם להשקעות האחראיות ממקום שונה, אבל על דבר אחד מסכימות כולן ללא יוצא מן הכלל: הפוטנציאל עוד רחוק ממימוש. ברחבי העולם, ובהדרגה גם כאן בישראל, כבר קיימת ההבנה להיכן נושבת הרוח - וכך התחום שהחל את דרכו מתחת לרדאר, כבר ממצב עצמו כאחד האטרקטיביים בשוק ההון ומעביר לכלל השחקנים מסר ברור: לעשות טוב עם כספי ההשקעות זה גם משתלם כלכלית.