נבחרת אייס
איפה צדקנו? ההחלטות הממשלתיות שהקפיצו את כלכלת ישראל | מתן חודורוב
מהסכם השילומים של בן גוריון, דרך ההשקעות ברכבת ועד חוק ביטוח בריאות ממלכתי – לרגל יום העצמאות, חזרנו ל-6 הכרעות פוליטיות ששינו לטובה את המשק מאז ועד היום. באילו החלטות שנראו בשעתן שנויות במחלוקת, אפשר להתגאות בדיעבד ממרומי 75 שנה? | מתן חודורוב
מקום 6: הנה באה הרכבת
תקופה: 2003-2023
דמויות המפתח: בנימין נתניהו, ישראל כ"ץ
תקופה: 2003-2023
דמויות המפתח: בנימין נתניהו, ישראל כ"ץ
עם קום המדינה, ישראל הצעירה ירשה רשת מסועפת של מסילות ברזל מימי האימפריה העות'מאנית והבריטית. כך, למשל, בנו הטורקים עוד במאה ה-19 קו שחיבר את ירושלים עם יפו (ב"מתחם התחנה" של ימינו), כמו גם את הדרך החיג'אזית שכונתה בהמשך "רכבת העמק".
ב-1949 רה"מ בן גוריון עוד הספיק לערוך נסיעה חגיגית עם חברי ממשלתו לבירה, אלא שזמן קצר אחריה הושבתה המסילה (כמו רבות אחרות) משיקולים שהוגדרו כלכליים והשירות החל לדעוך. נקודת השפל הגיעה בראשית שנות ה-70, כשהתחנה בת"א הועתקה ממרכז העיר לפריפריה הדרומית שלה, באופן שפגע דרמטית בביקוש וחיזק את מגמת המעבר לאוטובוסים ולמכוניות הפרטיות.
למפנה שהתחולל מאז אחראי בעיקר בנימין נתניהו, שבתקופתו כשר האוצר "רכבת ישראל" הפכה לחברה ממשלתית; זכתה להסכמי סובסידיה ומימון נדיבים; והחלה לעבוד לפי תוכנית פיתוח רב שנתית, כולל מסילות וקווים חדשים. ב-20 השנים האחרונות נחנכו תחנות בנתב"ג, חולון, בת ים, בנייני האומה בירושלים, שדרות, אופקים, נתיבות, חדרה, לוד, יבנה – רובן במהלך כהונתו הארוכה של שר התחבורה לשעבר, ישראל כ"ץ – ואפילו "רכבת העמק" ההיסטורית חודשה כמעט לפי התוואי המקורי.
הציוד שודרג, התשתית שופרה, התדירות הוגברה והביקוש לשירות זינק פי שלושה ויותר: מ-19.8 נסיעות ב-2004, עד ל-69 מיליון ב-2019. אמנם באיחור קריטי, ובדומה לאירופה, ישראל גילתה מחדש את היתרונות בתחבורה מסילתית כאמצעי לשינוע המונים ללא פקקים ורמזורים; המהפכה הבאה בתחום צפויה בחודשים הקרובים, כשהקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן סוף-סוף יושק רשמית (גם הפעם באיחור ענק) – וקרונות הומי אדם יוכלו להיכנס לראשונה גם אל לב המטרופולין של ת"א.
מקום 5: התפלה לא טפלה
תקופה: 2008 ואילך
דמויות המפתח: אהוד אולמרט, בנימין בן אליעזר
תקופה: 2008 ואילך
דמויות המפתח: אהוד אולמרט, בנימין בן אליעזר
על אף שישראל היא אחת החלוצות בפיתוח טכנולוגיות להסבת מים מלוחים לשפירים (הניתנים לשתייה), עד לפני 15 שנה המדינה בקושי השתמשה בשיטה זו בעצמה. המפעל הראשון באילת הפסיק לעבוד עוד בשנות ה-60 בטענה ל"היעדר כדאיות עסקית"; מתקן אחר שהוקם כעבור כעשור, בשיתוף עם ארה"ב, הושבת לאחר חורף גשום אחד בנימוק ש"אין בו צורך"; ושורה של מכרזים בשלהי שנות ה-90 הסתיימו בכישלונות דומים של מיזמים באשדוד, מפרץ חיפה ועכו.
את איתותי המצוקה בתחום כולנו עוד זוכרים בדמות "מס הבצורת" השנוא, קמפיין "ישראל מתייבשת" האייקוני של רננה רז, האיסור על השקיית גינות ביום והדרישה המשונה לקצר את המקלחת ל-4 דקות. רק ב-2008 ממשלת אולמרט קיבלה החלטה להרחיב משמעותית את התפלת המים, ומאז נחנכו מפעלי ענק – בין השאר בחדרה, שורק ואשדוד – כלפחות עוד שניים צפויים להתחבר לרשת ב-3 השנים הקרובות.
בזכות היתירות שהשיגה ישראל במים מתוקים, משאב חיוני שנמצא במחסור במזרח התיכון כולו, הושקה בשנה שעברה מערכת שתאפשר הולכה מהים התיכון לכנרת (במטרה לשמור על האגם הלאומי) והוגדלו המכסות לירדן כחלק מהסכם השלום החשוב עמה. לצד המחיר הסביבתי של ההתפלה והזינוק שגרמה בצריכת החשמל, ישראל – שבעבר נאלצה לרכוש מים מטורקיה בשל הבצורת – הפכה בזכות השיטה ליצרנית עצמאית ואף ליצואנית קטנה בתחום. יחד עם פיתוח שדות הגז, שתי התשתיות האסטרטגיות השלימו בעשור האחרון שדרוג מרשים שמחזק את ישראל גם במישור המדיני.
למאות אלפי השכירים ששירתו לאורך השנים במגזר הציבורי, מהגננות ועד כוחות הביטחון, לא היה ספק מי ישלם את הפנסיות שלהם בבוא היום: קופת המדינה. עד לשנת 2002, עובדים שנקלטו למשרדי הממשלה והשלטון המקומי נהנו מגמלה מובטחת בסך 2% מהכנסתם לכל שנת תעסוקה – כך שבהבשלה מלאה, הם זכאים ל-70% ממשכורתם האחרונה, למשך כל ימי חייהם, לא כולל הגדלות והטבות שהוענקו לקבוצות חזקות בקרבם.
הזכויות שצברו הפורשים תפחו לחוב אקטוארי (עתידני) של מאות מיליארדי שקלים, עד שנעשה ברור לכל כי הדור הבא עלול להתמודד עם חטוטרת כלכלית בלתי נסבלת. לפני כ-20 שנה יושמה בהסכמה עם ההסתדרות, על פני שתי ממשלות, רפורמה שחילקה את הנטל מכאן ואילך בין המעסיק (הציבורי או הפרטי) לבין העובדים החדשים, המפרישים מאז 6% משכרם החודשי לקרן חיצונית שמשקיעה את הכספים.
השיטה החדשה, שנקראת "פנסיה צוברת", עוררה אמנם לא מעט ביקורת: היא יצרה מעמדות דה-פקטו, בתוך שירות המדינה, על בסיס גילני בלבד, והגדילה מאוד את דמי הניהול שמשלמים בפועל החוסכים הצעירים. מנגד, המנגנון שנמצא מאפשר ביטחון סוציאלי לבני הגיל השלישי, ככל הנראה עם תשואה לא רעה בצדו, תוך עצירת גלגול העלויות לדור הנכדים והנינים שלנו. זו דוגמה להחלטה אחראית, גם אם לא בשעתה לא פופולרית, שנראית טוב יותר ממרחק הזמן.
דמיינו לעצמכם את שני הגושים הפוליטיים הגדולים במדינה יושבים סביב שולחן משותף כדי לפתור משבר בהסכמה רחבה... לא, אלה לא השיחות בבית הנשיא בנוגע למהפכה המשפטית, אלא "תוכנית הייצוב" שהציגה ממשלת האחדות פרס-שמיר ביולי 1985. הרקע להידרדרות הכלכלית היה העמקת הגירעון כתוצאה מהשקעות ממשלתיות, סובסידיות נדיבות והגדלה משמעותית של הוצאות אזרחיות בעשור שאחרי מלחמת יום הכיפורים.
כוח הקנייה של צרכנים גדל, המחירים בשוק עלו, השכר והחובות הוצמדו אליהם אוטומטית – וכך התקציב נפרץ שוב ושוב עד שהגיע ליל המפנה. בתוכנית החירום, שבגיבושה נטלו חלק הפרופסורים מיכאל ברונו וסטנלי פישר, עמדו שורה של צעדי ריסון: קיצוץ חד בהוצאות, העלאת מיסים, הקטנת הקצבאות, הקפאת המחירים והשכר, קיבוע של הדולר ואיסור על הדפסת כספים – בקיצור, כל הגזירות שהפוליטיקאים חששו להטיל על בוחריהם, עד שלא נותרה ברירה אחרת.
"עסקת החבילה" המפורסמת גרמה אמנם לכאב ולגל פשיטות רגל בטווח הקצר, אך רבים טוענים עד היום שהצילה את ישראל מקריסה כלכלית. אחד מתוצרי הלוואי השנויים במחלוקת שלה הוא חוק ההסדרים המנופח, שמאפשר מאז ועד היום לאגף התקציבים באוצר לשנות חוקים רבים בבת אחת, כדי לשמור בקנאות על מסגרת ההוצאות הכללית. כאן גם החל תהליך ארוך של צמצום מעורבות הממשלה בכלכלה, שימשיך לעורר תמיכה וביקורת פוליטית לאורך עשרות שנים.
מקום 2: הסכם השילומים – חשבון פתוח
שנה: 1952
דמויות מפתח: דוד בן גוריון, משה שרת, קונרד אדנאוור, מנחם בגין
שנה: 1952
דמויות מפתח: דוד בן גוריון, משה שרת, קונרד אדנאוור, מנחם בגין
תדהמה מוחלטת נפלה על תומכי הממשלה ומתנגדיה כש-7 שנים בלבד לאחר שואת יהודי אירופה, הודיע שר החוץ שרת על מתווה לקבלת פיצויים מגרמניה בעבור פשעי הנאצים. מדינה שעד אז נתפסה כאויבת חסרת תקנה, אשמה במישרין באסונם של מיליוני נספים וניצולים, הופכת לפתע לשותפה – בשלב הראשון אמנם רק כלכלית – במפעל ההקמה של ישראל הצעירה.
רבות נכתב על התסיסה הציבורית שעורר המהלך ההוא (כ-80% שללו את ההסכם בתוקף בסקרים מהתקופה), כמו גם על ההפגנות הסוערות שבהן דחה בגין בבוז את "הכסף הגרמני"; ואולם, לרה"מ בן גוריון היו לפחות שני נימוקים שהכריעו לטובת השילומים: המשבר הקשה במשק, שזכה בדיעבד לכינוי "תקופת הצנע" והותיר את ישראל במצוקת מטבע זר – משוועת ליתרות מט"ח – לא השאיר מבחינתו ברירה אלא להיענות לפיצוי בסך 3 מיליארד מארק גרמני, שמימנו את פיתוח הארץ; והמלחמה הקרה, שהפכה את גרמניה המחולקת לחזית קדמית במאבק בין ארה"ב לגוש הקומוניסטי, באופן שחייב את המעצמות היריבות לגייס תמיכת הגרמנים ולכן היה מוביל ממילא לחזרתם אל "משפחת העמים" – עם הפיצויים או בלעדיהם.
בדילמה שבין דעת הקהל לבין שיקולים ארוכי טווח כאלה, בן גוריון בחר באופציה הפופולרית פחות וייתכן שכך הציל את ישראל: בעקבות ההסכם נרכשו בין השאר 50 אוניות ועגורנים לנמלים, קטרי דיזל, ציוד חקלאי ודלקים שאפשרו את הייצור התעשייתי. הכלכלה התייצבה, גרמניה נפתחה לייצוא ישראלי, היחסים נורמלו – וישראל זכתה לבעלת ברית אסטרטגית, בצל מוראות השואה שלעולם לא יישכחו.
מקום 1: ביטוח בריאות ותרופות – לכולם
שנה: 1995
דמויות מפתח: יצחק רבין, חיים רמון
שנה: 1995
דמויות מפתח: יצחק רבין, חיים רמון
המבנה של 4 קופות חולים, המחויבות לספק לכל תושב שירותים אוניברסליים במחיר נגיש, נראה לצעירים מביננו טבעי כמו זריחת השמש. אלא שעד לשנות ה-90, עדיין התקיימה בארץ חלוקה בין "כללית" ו"לאומית" – ששירתו רק חברים מאוגדים בהסתדרות עובדים – לבין "מכבי" ו"מאוחדת" שפעלו במגזר הפרטי והציבו תנאים נוקשים יחסית לקבלת עמיתים חדשים. כך קרה שחלקים מהאוכלוסייה – בעיקר מבוגרים, חולים ובעלי הכנסות נמוכות – נותרו ללא ביטוח רפואי מקיף, בעוד שתי הקופות הוותיקות סבלו מהתבגרות הלקוחות הקיימים שהעמיקה את גירעונותיהן.
בשלב הזה ועדת מומחים, בראשות השופטת שושנה נתניהו ז"ל (דודתו של רה"מ), המליצה על שינוי במבנה המערכת שהפך אותה לראשונה לממלכתית: כולנו יכולים לבחור באחת מארבע הקופות, שחייבת לקבל אותנו לביטוח ולספק סל בסיסי שאת תכולתו המדינה תגדיר, תמורת שיעור אחיד מהשכר.
המודל החדש, שקודם ע"י שר הבריאות לשעבר חיים רמון, יצר תחרות על איכות השירות בין כמה שחקנים, אך במקביל שימר גם עקרונות סוציאל-דמוקרטיים: כיסוי רפואי נדיב, לכל דורש, בתשלום שנגזר ישירות מיכולתו הכספית של כל מטופל. בעשורים שחלפו מאז התמודדה המערכת עם אינספור אתגרים – בראשם כמובן משבר הקורונה – ובדרך כלל הציגה ביצועים טובים מאוד, בראשם תוחלת החיים הגבוהה בישראל מול העולם המערבי.
עוד ב-
חג עצמאות שמח!
הכתבות החמות
.jpg "דלתא איירליינס, צילום: ויקיפדיה")
תגובות לכתבה(12):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
12.היזמים הישראלים בתעשייה, בחקלאות ובהייטקשמוליק 04/2023/27הגב לתגובה זו0 0עם כל הכבוד להחלטות. היזמות הפרטית בתעשייה, בחקלאות, בהייטק ואפילו במסחר הם שהקיפיצו את הכלכלה הישראלית. הפוליטיקאים רק מנכסים קרדיטים.סגור
-
11.ומה עם הכלכלה חופשית [ קפיטליסטית ] (ל"ת)נתניהו 04/2023/27הגב לתגובה זו0 0סגור
-
10.שתי הערותדני 04/2023/26הגב לתגובה זו6 0הערה ראשונה- לדעתי הוצאת הגז מהאדמה למרות כל ההתנגדויות מצדיקה סעיף נפרד. הערה שנייה- ליצחק מודעי שהיה שר האוצר בממשלה שעצרה את האנפלציה היה תפקיד חשוב מאוד במהלך וכדאי שתזכיר אותו.סגור
-
9.נתניהו המשקיע הגדול בתשתיות המדינהאורי 04/2023/26הגב לתגובה זו7 1אנרגיה וגז,תקשורת , צה״ל וביטחון , מים, תחבורה, המינהל הממשלתי , בנייני התשתית של המדינה / משטרה בכל הארץ . אנא דווח עובדות לא דימיוןסגור
-
8.חודורוב משנה ההיסטוריה ?כלכלן 04/2023/26הגב לתגובה זו5 1נתניהו הוא האיסטראטג הכלכלי של ישראל כולל ההתפלה , התחבורה , הפנסיות ועוד . תעשה שעורי בית !סגור
- טען עוד
-
7.כתבה של מישהו בלי מושג בכלכלהביביסט 04/2023/26הגב לתגובה זו5 4מעבר המטבע מקבוע לנייד.. הפנסיות היו בכלל בזכות נתניהו.. ובכללי הקפיצה הדרמטית ב10 שנים האחרונות היו בזכות מדיניות ימין בניצוחו של נתניהוסגור
-
6.המהפכה הדמוגרפיתנעם רוזנווסר 04/2023/26הגב לתגובה זו0 2הכי חשובה ומכרעת היא המהפכה הדמוגרפית !! הגיל החציוני בישראל הוא 37. ביפן ובגרמניה 51סגור
-
5.ביטוח בריאות ממלכתי הועתק מבריטניהגדעון 04/2023/26הגב לתגובה זו0 0צריך רק לזכור, כי מודל ביטוח בריאות ממלכתי הועתק מבריטניה. זו תרומתה של "אשת הברזל" מרגרט טאצ'ר לאזרחי ישראל.סגור
-
4.מה עם פרוייקט הגז?חנניה אלרואי 04/2023/26הגב לתגובה זו7 1נתניהו ושטייניץ התעקשו על קיום הפרוייקט כנגד כל האופוזיציה והתקשורת שטענו שאסור להפיק את הגז בגלל "התחממות כדור הארץ" וראוי שישראל תבבול כדי להגן על העולם. למזלנו הם הצליחו לקיים את הפרוייקט שכבר היום חוסך ישראל מיליארדים רבים והרווחים ממכירת הגז הולכים ועולים משנה לשנה.סגור
-
3.ניסיון יפהB.B 04/2023/26הגב לתגובה זו6 3אבל לא תצליח לשכתב את ההיסטוריה, הפרחים לנתניהוסגור
-
2.מתן חודורוב קח חבל תליה ולך תיתאבד ! (ל"ת)אסף 04/2023/26הגב לתגובה זו2 3סגור
-
1.הטיפש בעל החזות הרציניתקלקלן 04/2023/26הגב לתגובה זו5 2כתב שופרי דרוקער נזכר בכולם ואת האדם שהצעיד את הכלכלה הישראלית והפך אותנו לאומת הסטארט אפ והביא אותנו להיות אחת הכלכלות המובילות בעולם הס מלהזכיר אוי לך מתן החוצפן שוב הוכחת את בורותך והיותך תועמלן בשירותו של השונא דרוקר רואים לך מתניסגור
