נבחרת אייס
הקפאת עליית מחיר הדלק לחודש נוסף או מלחמה באינפלציה? | פרופ' ירון זליכה
כישלונה של הממשלה היוצאת להילחם באינפלציה נעוץ קודם כל מחוסר ההבנה שזה תפקידה. הממשלה כלל לא נלחמה באינפלציה אלא להיפך, תרמה להתגברותה
עם הקמת הממשלה החדשה כדאי להפיק לקחים מכישלונה של הממשלה הקודמת להילחם באינפלציה. בתרומתה של הממשלה היוצאת להאצה הדרמטית במחירי הדיור עסקתי במספר טורים ומן הסתם נדרש לכך לצערי גם בעתיד. בטור זה אעסוק בעיקר באינפלציה המתבטאת במדד המחירים לצרכן (כלומר ללא מחירי הדיור).
כישלונה של הממשלה היוצאת להילחם באינפלציה נעוץ קודם כל מחוסר ההבנה שזה תפקידה. משום מה אף השלתה הממשלה את עצמה כי האינפלציה מקורה בהתפתחויות בעולם וכי אין ביכולתה של ממשלת ישראל לעשות מאומה בעניין. למעשה, הממשלה היוצאת כלל לא נלחמה באינפלציה אלא להיפך. תרמה להתגברותה.
הממשלה סירבה להכיר בכך שבידיה סמכויות רבות שנועדו לשימוש חריג במקרה של התפרצות אינפלציונית. גם אין זה די להתיר את מלוא המאבק באינפלציה בידי בנק ישראל ובפרט במדינה שבה כשליש מהמחירים במשק מושפעים, במישרין או בעקיפין, מהחלטות ממשלה.
דוגמא נהדרת להבנת הכישלון הממשלתי נעוץ במהלכיה בשוק הדלק. בתחילה נהנתה הממשלה מעליית מחירי הדלק. העלייה, כמו יתר עליות המחירים, גרמה להגדלת הכנסות הממשלה ממע"מ. האם יעלה על הדעת כי כאשר מתפרץ גל אינפלציוני מתייקר לא רק מחיר הדלק לפני מס אלא גם מתייקר סכום המס שאנו נשלם על ליטר דלק? כאילו הממשלה שפכה עוד דלק על מדורת האינפלציה.
לאחר מחאה חריפה ברשתות וגם מצד כלכלנים כמוני הואילה הממשלה בטובה להוריד את סכום המס שהיא גובה על הדלק כדי לסייע בעצירת התייקרותו. אולם, הממשלה לא הלכה עד הסוף אלא הסתפקה בהורדה זמנית עד לאחר הבחירות. כלומר, את הממשלה הטרידו יותר ההשלכות של מחירי הדלק על התוצאות הפוליטיות מאשר ההשלכות על האינפלציה ועל הציפיות לאינפלציה.
באופן דומה פעלה הממשלה היוצאת כפיל בחנות של חרסינה גם בתחומים אחרים. היא העלתה מיסים על כלים חד פעמיים ועל משקאות מסוכרים שנוצלו לעליות מחירים משמעותיות יותר מסכום המס. בעוד שהמס על כלים חד פעמיים עמד על 40% התייקרו המחירים ב-70%. באופן דומה היא גם יקרה את מחירי החשמל, המים, הארנונה והתחבורה הציבורית.
היא החליטה להטיל אגרת גודש. היא אישרה למונופולים לייקר מחירים שבפיקוח ממשלתי. היא הטילה מס על דלקים הכרוכים בייצור חשמל. חלק מהמהלכים היו בעלי השפעה מיידית וחלקם ישפיע בעתיד לכאורה אך על הציפיות לאינפלציה הם משפיעים כמובן באופן מידי. במקום אחר גם הסברתי איך האצת האינפלציה ועליית נטל המס שהייתה כרוכה בה תרמה משמעותית להאצה במחירי הדיור ואלא כמובן השפיעו בחוזר גם על האינפלציה ועל הציפיות לאינפלציה.
ההיזון החוזר הזה הוא טעותה הגדולה של הממשלה. היא שפטה את החלטותיה כאילו הן מנותקות אחת מהשנייה. כביכול מעלים את המס על הכלים החד פעמיים או מייקרים את התחבורה הציבורית וההשלכות נשארות בצריכת הכלים החד פעמיים או בשימוש בתחבורה הציבורית. אולם, כאשר מתרחשת התפרצות אינפלציונית כל מהלך הוא כמו דלק חדש למדורה שהולכת וגדלה. כדי לעצור את הדלקה חייבים לשפוך מים קרים או חול על המדורה ולא להדליק עוד ועוד גפרורים ולגלגל עיניים ולטעון בפני הציבור כי זה סך הכול גפרור אשר יש לו אלף הצדקות מעולמות אחרים (שהרי מי נגד מלחמה בסוכר?).
במילים אחרות, במקום לתכנן מערכה כנגד האינפלציה פעלה הממשלה ללא כל אסטרטגיה קוהרנטית אלא כאוסף של מקבלי החלטות שאיש לא לוקח אחריות על הפיל שבחדר.
לכן, השאלה אינה האם הממשלה החדשה תמשיך את ההנחה במס עוד חודש או עוד חודשיים. הממשלה החדשה חייבת לחנוק את האינפלציה ויפה שעה אחת קודם. היא צריכה לעשות זאת באמצעות הקפאה מוחלטת של כל המחירים שבאחריות הממשלה (כולל הפחתות מיסים ייעודיות) וכן היא חייבת להוריד את המע"מ (ולממן זאת בביטול הטבות המס לחברות הגדולות). היא חייבת לבטל את מלוא המכסים, מכסות היבוא והתקינה הישראלית החונקת יבוא זול מאירופה.
היא גם חייבת לייצר הרתעה נוכח המונופולים, הבנקים והיבואנים הבלעדיים שחגגו בשנתיים האחרונות. היא לא תוכל לעשות זאת עם רשות תחרות שממחישה יום אחר יום עד כמה היא לא מבינה את תפקידה. והיא לא תוכל לעשות זאת עם בתי משפט שמוסיפים לשמור על המונופולים ונסמכים על משרד המשפטים שלנו שמגבה את רשות התחרות בשמירה שלה על המונופולים ועל היבואנים הבלעדיים. מה הטעם בחוקי תחרות מתקדמים אם הם כמעט אף פעם לא נאכפים ובתי המשפט מגלגלים עיניים ומפרשים את החוקים באופן שמרוקן אותם מכל תוכן.
ראש הממשלה חייב להבין כי האינפלציה היא אויב מסוכן והמלחמה בה מחייבת שינוי גישה של כל הממשל לרבות רשות התחרות, המפקח על הבנקים, משרד המשפטים, אגף התקציבים ובתי המשפט. מערכה כזו חייבת להיות מנוהלת בגיבוי מלא של ראש הממשלה והיא חייבת להיות נסמכת על תכנית מסודרת ונחושה ולא על החלטות אד הוק.
עוד ב-
הכותב הוא ראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(8):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
7.יתיקרויותמוזי 01/2023/02הגב לתגובה זו0 0זליכה תחזור לבית ספר שלמדתה ומנהל העסקים מהתחלה.משעו דפוק אצלך .סגור
-
6.אתה לא היית מוריד אף מס.רק מדבר (ל"ת)שחר 12/2022/08הגב לתגובה זו0 0סגור
-
5.ירון זליכהנאור 12/2022/06הגב לתגובה זו0 0אין עוררין על הידע העצום בנושא הכלכלה של פרופסור זליכה והוא בהחלט הכי ראוי להיות שר האוצר,אלה שהדרך בה בחר להיכנס לפוליטיקה על מנת לזכות בתפקיד המאתגר של שר האוצר הינה כשלון חרוץ,הדרך היחידה להשיג התפקיד הינה אך ורק על ידי חבירה למפלגה גדולה בעלת סיכויים לזכות בראשות הממשלה,חבל מאוד שזליכה בזבז קולות בוחרים שהלכו לפח.סגור
-
4.זליכה הדפוקירון 12/2022/05הגב לתגובה זו0 1כמה מערכות בחירות עוד תמשיך לשרוף קולות טובים?סגור
-
3.קצת הצחקתזליכה אחוז חסימה 12/2022/05הגב לתגובה זו0 1נראה שהוא לא שמע את ההצעות של גפני... ולמי היו 12 שנה לטפל בשאר המחירים כל דבר נהיה יקר פי 3 מ2006 במיוחד דירותסגור
-
2.הפועל, במומו הוא פוסליורי הירשפלד 12/2022/04הגב לתגובה זו2 2לקרוא מאמר (מקצועי) מפרי עטו, פרופסור זליכה מעורר בי חוסר אמון בסיסי. פעמיים הצגת את מועמדותך בבחירות לכנסת. עם יכולת מקצועית כשלך, אמור היית להסיר את מועמדותך הראשונה ולהימנע מהצגתה בפעם השנייה. אבל, (כנראה) אין קשר בין מומחיות בשטח אחד למודעות עצמית במישור אחר. נכשלת, אדוני הפרופסור. פגעת באמינותך. האישית והמקצועית כאחת.סגור
-
1.מדוע לא התפקדת לליכוד?אחד הען 12/2022/04הגב לתגובה זו1 3יכולת להתפקד לליכוד והתמנות לשר אוצר. קל מאד לבקר מהמקלדת, ביזבוז להצביע לך משם שאין לך סיכוי לעבור את אחוז החסימה.סגור
-
זליכהRon 12/2022/05הגב לתגובה זו0 1אני אענה במקום כי הליכוד הוא לא באמת ליכוד הוא באמת מזבלביביסגור