תקופת החגים היא לרוב תקופה של הוצאות רבות המכבידות על התקציב המשפחתי. בעוד שיוקר המחיה מכה ברבים מאיתנו, מאות אלפי משפחות ורוב הזוגות הצעירים מתקשים לסגור את החודש ועמוסים בנטל חובות הולך ומאמיר. למעשה, היקף החוב הפרטי של משקי הבית הגיע לשיא של כל הזמנים.

על רקע זה הולך ובולט האבסורד הטמון בהיעדר כל חינוך פיננסי בתוכנית הלימודים של בתי הספר. מעניין כי בעוד שתוכנית הלימודים הישראלית מכילה 2,000 שעות לימוד (אלפיים!) יותר מתוכנית הלימודים של תלמיד באירופה (בין כיתה א' לבין כיתה י"ב) הרי משרד החינוך לא מצא לנכון לכלול באלפיים השעות חינוך פיננסי בסיסי. 

על רקע זה ברצוני להקדיש טור זה להכשרת חירום בסיסית ביותר בניהול תקציב משפחתי. על אף הנושא הכבד, הרי די בהמלצות של טור קצר זה כדי לחסוך למשקי בית רבים כמה מאות שקלים בחודש. 

בשלב הראשון, הכינו בעזרת גיליון אקסל פשוט תקציב משפחתי בסיסי לשנה הקרובה מחולק על פני חודשים. בחלק ההכנסות כללו את תחזית ההכנסה נטו הצפויה לכם מכל מקור ומקור לאורך השנה תוך חלוקה בין סעיף הכנסה שוטפת לבין סעיף הכנסה חד פעמית. בחלק ההוצאות חלקו לעשרה או תריסר תחומי ההוצאה השונים שלכם ובכלל זה דיור (כולל משכנתא ואחזקת בית), תחבורה, תשלומים קבועים על משק הבית (חשמל, ארנונה, מים, ועד הבית), ביטוח ופיננסים, תקשורת, מזון, ניקיון קוסמטיקה וטואלטיקה, פעילויות פנאי, ביגוד, בריאות (כולל רפואת עיניים ושיניים), ילדים וכיוצ"ב. ככל שהחלוקה לסעיפי משנה בכל אחד מתחומי ההוצאה מפורטת יותר כך ייטב. 
 
במסגרת התקציב יש להקצות שני סעיפים נוספים חשובים. חסכון ובלתי צפוי מראש. חסכון הוא חיוני מאחר שבדורנו החסכון הפנסיוני אין בו די. זוג צעיר חייב לחסוך בנוסף לחסכון הפנסיוני. על שום עקרון הריבית דריבית חשוב מאוד כי החסכון יחל כבר בראשית החיים הכלכליים שלנו. כל שקל שנחסוך בשנות העשרים שלנו יהיה שווה פי כמה וכמה משקל שנחסוך בשנות הארבעים שלנו.

בלתי צפוי מראש חיוני כיוון שבמדינה המשוגעת שלנו הכול יכול להיות. מעליית ריבית דרך שחיקת השכר וכלה בבעיות אישיות.

בשלב השני, עברו על פירוט חשבונות כל כרטיסי האשראי וחשבונות הבנק שלכם לאורך השנה האחרונה והעלו את כל ההוצאות ללא יוצא מן הכלל על תקציב דמה של השנה הקודמת. האם אכן התקציב שבניתם מאוזן? האם אכן ניתן לעמוד בו בשנה הקרובה? כמובן שככל שאתם מוציאים יותר מהתקציב שבניתם עליכם לאזן אותו או בדרך של קיצוץ בהוצאות המתוכננות או בדרך של הגדלת הכנסות. למשך עבודה בשעות נוספות. 
 
בשלב השלישי והוא השלב החשוב ביותר עליכם להשיב ביחס לכל מרכיב הוצאה ארבע שאלות. 

* האם בחנתם את מחיר השוק של ההוצאה בשלושת החודשים האחרונים? לדוגמא, האם התקשרתם לחברת סלולר מתחרה וביקשתם הצעת מחיר? האם התקשרתם לקרן השתלמות או פנסיה חליפית וביקשתם הצעת מחיר? האם יש לכם מספר הלוואות בלי שבחנתם אפשרות להמיר אותן בהלוואות זולות יותר? מי בחן עבורכם את עלויות האשראי? האם התייעצתם עם יועץ פנסיוני שיבחן את עלויות דמי הניהול שלכם? 

* האם אין לכם כפל הוצאות? לדוגמא ביטוחים כפולים כמו צרכי תקשורת חליפיים?

* האם כל הוצאה שווה את עלותה? כאשר אין לכם תקציב מסודר אזי כל הוצאה נבחנת ביחס לתועלת שאתם מפיקים ממנה. אולם, כאשר יש לכם תקציב לנגד עיניכם ואתם מחויבים לעמוד בו אזי כל הוצאה מיותרת משמעה קיצוץ בסעיף הוצאה אחר. כך עומדת ההוצאה מול הוצאה אלטרנטיבית ולא רק מול התועלת שבה. זהו כלי מאוד אפקטיבי להבין כי הוצאה זו לא מצדיקה עצמה ומחירה האלטרנטיבי גבוה מדי.

* האם יש לכם הוצאות שוטפות שאינכם מכירים? שאינכם זוכרים כלל שרכשתם? לדוגמא שירות מסוים שאתם משלמים בגינו חשבון שוטף הכולל מרכיבים שכלל אינכם זקוקים להם או זוכרים אף שהזמנתם והוא ממשיך לחייב את חשבונכם בלי שאתם מודעים לכך. 

כמובן שניהול התקציב מחייב מעקב שוטף ושיתוף פעולה של שני בני הזוג. כל הוצאה חייבת להירשם בתקציב החודשי ובאמצע החודש יש לבחון האם קצב הביצוע תואם את המתוכנן או שנדרש קיצוץ באחד הסעיפים (או דחיה לחודש אחר) כדי לשוב ולעמוד בתכנון. 

קוראים רבים לבטח ישאלו את עצמם מדוע הם צריכים להקדיש כמה שעות מדי חודש לניהול התקציב כאשר חייהם קשים ומורכבים גם כך. יתר על כן, הצעירים ישאלו את עצמם מדוע אנו צריכים לעשות זאת כאשר לא ראינו את הורינו מעולם עוסקים בכך. התשובה פשוטה. הוריכם חיו במדינה שבה המחירים היו יותר נמוכים מהמחירים במערב ולא שלושים וחמישה אחוז יקרים יותר. הוריכם חיו במדינה שעלות הדירה הייתה 70 משכורות ולא מאה וחמישים עד מאה ושישים משכורות. הוריכם חיו במדינה שבה לא נדרשו לעבוד שתי משרות מלאות אלא די היה במשרה אחת כדי לפרנס את רוב המשפחות. הוריכם לא היו צריכים לנהל תקציב משפחתי כאילו היו עסק קטן. אולם, אם תשקיעו כמה שעות חודשיות בניהול התקציב המשפחתי תוכלו לחסוך הרבה מאוד כאב ראש לאורך השנה. 

שנה טובה קוראים וקוראות יקרים!

עוד ב-

טירוף קניות לפני ראש השנה: כמה בזבזו הישראלים היום?

לכתבה המלאה

הכותב הוא יו"ר המפלגה הכלכלית וראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו