בשנת 1992 נחקק חוק חובת המכרזים, על אפו ועל חמתו של משרד האוצר. תמוה עד כמה שהדבר יישמע, אך משרד האוצר התנגד לחוק. כמה מחוקקים למעשה כפו אותו בכנסת. ואולם, המחוקק שגה שגיאה גסה. הוא אמנם קבע בחוק הראשי, הקצר והכללי, כי כל התקשרויות הממשלה יהיו חייבות במכרז שוויוני ופתוח, אך התיר לשר האוצר לקבוע במקרים קיצוניים בלבד חריגים לחובה זו במסגרת של תקנות לפטור ממכרז, שיאושרו בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת. הייתה זו תמימות. התוויית דרך המלך של חובת מכרז שוויוני בחקיקה הראשית לא הרתיעה את האוצר מלרוקן את החוק מתוכן בחקיקת המשנה (התקנות) וביישומו בפועל.

וכך אכן היה. במסווה של חוק חובת המכרזים הרשמי שורטטה רשת ענפה של כבישים עוקפים של פטורים ממכרז. מרבית קשרי ההון שלטון הפסולים נרקמו על בסיס רשת הפטורים הזו. עם כניסתי לתפקיד החשב הכללי בשנת 2003 מצאתי כי רוב התקשרויות המדינה נעשו בפטור ממכרז. עד כדי כך פשטה השחיתות והמינהל הלא תקין. חלק מההתקשרויות נעשו במחירים הגבוהים בעשרות אחוזים ממחיר השוק. הממשלה איבדה מיליארדים על גבי מיליארדים, והפטורים ממכרז הפכו כר פורה לשחיתות.

מיד עם כניסתי לאוצר הודעתי כי החשבות הכללית לא תאשר יותר פטור ממכרזים וכי משרדי הממשלה יהיו חייבים לבצע מכרז בגין כל התקשרות, אלא אם כן הוכח שחור על גבי לבן כי מכרז אינו אפשרי בשום צורה ואופן. אף סכומים קטנים יחסית יהיו חייבים בהליכים תחרותיים פשוטים. במילים אחרות, במקום שברירת המחדל תהיה אישור בקשות משרדי הממשלה לפטור מחובת המכרז, הפכה ברירת המחדל לחובת מכרז. שינוי פשוט, שתועלתו גבוהה. זאת ועוד, ערכנו מבצע ביקורת חסר תקדים - סריקת כל 300 אלף התקשרויות משרדי הממשלה, לא כולל חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות ותאגידים סטטוטוריים שלא היו כפופים למרותי, במטרה לבחון מחדש כל התקשרות ממשלתית שלא עברה מכרז בשלוש השנים האחרונות.
 
ממצאי המבצע העלו סומק גם בלחיי הוותיקים והמנוסים ביותר בפקידי האוצר. התקשרויות עתיקות יומין עם עורכי דין, רואי חשבון, יועצים, קבלנים וספקים שזכו מן ההפקר לפני עשר, עשרים ואף שלושים שנים החלו להתגלות. לעתים קרובות, אף בטרם חוקק חוק חובת המכרזים. ההתקשרויות עימם לא נבחנו מחדש וכמובן לא תומחרו במכרז שוויוני מעולם. דומה כאילו היה מי שחיבר את אותו עורך דין או יועץ לוורידי הקופה הציבורית לפני כמה עשורים, עד שאותו נתח בקופה הפך לרכושו הפרטי.

מרבית שנותיי כחשב הכללי עברו עלי במאבקים שונים לתיקון כל ממצאי ביקורת העומק. ספקים שקיבלו מהממשלה ללא מכרז חוזים שמנים ויקרים לא קיבלו בהבנה את החלטתי לסיים את הביזה. רק לקראת סוף כהונתי בסוף שנת 2007 חשתי כי סיימנו. מאות ואלפי קבלנים, ספקים, יועצים ומקורבים התנתקו מעטיני הקופה הציבורית. כך גם הופסקו הסכמים ובוטלו או צומצמו פטורים עם חברות ממשלתיות ועמותות שהוקמו ביוזמת פוליטיקאים ואשר הפכו לבסיס למעקפים נוספים מחוק חובת המכרזים או מכללי מנהל תקינים אחרים.
 
עם זאת, נותרתי מוטרד, בהכירי את לחצי הפוליטיקאים ואת התקרנפות הפקידים. חששתי כי עם לכתי ישוב אט-אט המצב לקדמותו. גם מדבירי החרקים היעילים ביותר מפסיקים להשפיע בבית שאין מנקים אותו חדשות לבקרים. החלטתי להורות על פרסום מלא באינטרנט, באתר החשב הכללי, של כל החלטות הפטור ממכרז. כל החלטה תבואר ותנומק על כל היבטיה ויינתן גילוי מלא של פרטי ההתקשרות והספק. במילים אחרות, קוראים יקרים, מיניתי אתכם להחליף אותי. אתכם ואת התנועות לאיכות השלטון. כל אימת שיינתן פטור לא תקין ולא ראוי יוכל כל אדם בציבור ובוודאי התנועות שחרתו על דגלן מנהל תקין לעתור לבג"ץ או לפנות למבקר המדינה. או כלשונו של השופט ברנדייס: "אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר".
 

דיסטל אטבריאן תוקפת את ליברמן | ארכיון

אך אתם נכשלתם. לא זו בלבד שלא פיקחתם על הממשלה אלא שממשלת אולמרט הרחיבה לאחר לכתי שוב ובאופן משמעותי את קשת הפטורים ממכרז המותרים למשרדי הממשלה. ואילו כעת במוך להתפזרותה הלכה ממשלת השינוי צעד אחד מרחיק לכת קדימה אל השחיתות. משרד האוצר הודיע לאחרונה כי הוא עומד להרחיב עוד את היקף ההתקשרויות הפטורות ממכרז. על פי טיוטת תקנות שפרסם משרד האוצר, יוכלו משרדי הממשלה לפטור עצמם ממכרז בהתקשרויות בהיקף של עד 4 מיליון ש"ח, אף ללא אישור ובקרה מראש של החשב הכללי. מאחר ורוב התקשרויות הממשלה הם בהיקף נמוך מ-4 מיליון ש"ח, אתם לבטח תוכלו להעריך לבד מה המשמעות. אלו החלטות שיחוללו שחיתות רבתית. כך לא נוהגת ממשלה שחרטה על דגלה מלחמה בשחיתות. כך נוהגת מאפיה.   

עוד ב-

זליכה תוקף: "ממשלת שינוי מנותקת, הישגים כלכליים לחברים עשירים"

לכתבה המלאה

הכותב הוא ראש החוג לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית