נבחרת אייס
עשר המכות: כך תכנית המכסים של טראמפ תשפיע על הכיס של כל ישראלי | מתן חודורוב
מגל פיטורים בתעשייה, דרך פגיעה בחסכונות לפנסיה ועד לחשש ממיתון עולמי – מלחמת הסחר שבה פתח החודש נשיא ארה"ב כבר החלה לפגוע בפועל בכלכלת ישראל. איך המציאות החדשה תשפיע על תושבי עוטף עזה, על השקל ועל החובות לבנק? מתן חודורוב עושה סדר בעשר המכות המודרניות לפסח
1. חשש מגל פיטורים: ארה"ב היא מדינת הייצוא המובילה על המפה של ישראל, עם כ-28% מכלל הסחורה שנמכרת בחו"ל. אם כתוצאה מהטלת מכס בשיעור של 17% המוצרים הללו יתייקרו עבור הקהל האמריקני, גם הביקוש להם עלול לרדת – וכך המפעלים בארץ ייאלצו לייצר פחות.
בתרחיש כזה, שכבר משתקף בהורדת תחזית הצמיחה של בנק ישראל השנה, אותם מעסיקים יזדקקו למס' נמוך יותר של ידיים עובדות – ולכן חלקם יפטרו עובדים או יימנעו מלקלוט כוח אדם חדש. אפילו בהנחה שניתן להסיט את מאמצי השיווק לאיחוד האירופי, קשה לראות תחליף מלא לפגיעה הצפויה בהיקף הסחר עם בת בריתה הקרובה ביותר של ישראל.
2. פגיעה בשיקום הפריפריה הצפונית והדרומית לאחר המלחמה: המיסים שהטיל טראמפ חלים בינתיים רק על סחורות גשמיות שמגיעות ליעדן דרך המכס, ולכן ההאטה תתמקד בתעשייה המסורתית שפועלת ברובה מחוץ לאזור המרכז. המשמעות היא שדווקא בשני המחוזות שנפגעו יותר במלחמה הנוכחית, ובעבר סבלו משיעור אבטלה גבוה יותר, עלולה להתפתח בעיה שתעמיק את הפער בין האזורים הגיאוגרפיים.
נכון שהתעשיות הביטחוניות עשויות לצמצם את ההשפעה, בשל ההחלטה האסטרטגית של מערכת הביטחון להגדיל את סכומי הרכש של סחורה כחול-לבן, אלא שמדובר בתהליך ארוך והוא לא בהכרח מתכנס ללוחות הזמנים של הטלטלה האמריקנית.
3. חשש ממיתון עולמי והשלכותיו על ישראל: בפגישתו עם הנשיא טראמפ לפני שבוע, נתניהו עדיין לא השיג את היעד של הפחתה בשיעור המכס מ-17% ל-10%, אבל גם בהנחה שיצליח בהמשך – מעצמות כלכליות כמו סין והאיחוד האירופי ימשיכו לסבול ממיסים גבוהים בייצוא לארה"ב משטחן.
לכן גושי הסחר הגדולים הללו צפויים בכל מקרה לצמצם את הייצור, ויותר משני מיליארד תושביהם יסבלו מהשלכות ההאטה הכלכלית. אלא ששם זה לא ייעצר: כיוון שישראל היא "מדינת אי" שתלויה לצמיחתה במכירות לחו"ל, פגיעה בכוח הקנייה של משפחות באירופה או במזרח, תפחית את היקפי הייצוא התעשייתי שלנו אליהן – וכך נשלם מחיר גם בתרחיש "האופטימי" של הקלה במכסים על ישראל עצמה.
4. פגיעה בחקלאות המקומית: בשונה מהתפיסה ששררה בישראל לפני 7 באוקטובר, כאילו חקלאות היא זן נכחד שזוכה להגנה מופרזת ומכביד את יוקר המחיה, המלחמה הנוכחית הדגישה את חשיבותו הלאומית של הענף – מדאגה לרציפות המזון, דרך שמירה על גבולות המדינה ועד חיזוק הכלכלה בפריפריה. אלא שבניסיון כושל למנוע את גזירות טראמפ, שר האוצר סמוטריץ' הודיע ברגע האחרון על ביטול גורף של המכס על כל סחורה אמריקנית, כולל ירקות בסיסיים למדי (כמו תפוחי אדמה) המגודלים ביישובי עוטף עזה.
החנופה אמנם לא צלחה, אך ההחלטה לא תשונה כל עוד מתנהל מו"מ – לכן כל גידול חקלאי שיוכל לשרוד כשלושה שבועות בלב ים, יציף בקרוב את השוק במחירים נמוכים המשקפים תשומות זולות יותר של עבודה והשקייה בארה"ב. כך, בעלי משקים ששבו לבתיהם אחרי שבטחונם הופקר, עלולים לחוש כעת שגם פרנסתם בסכנה, בניגוד גמור להבטחות הממשלה לתמוך בפריחתו המחודשת של החבל.
5. היחלשות השקל: חוזקו של המטבע הישראלי נשען גם על ביקוש בחו"ל למוצרי המדינה, שמכניסים לשטחה מטבעות זרים (בעיקר דולרים) וכך מפחיתים את ערכם מול השקל. למרבה המזל, רוב הייצוא אינו נשען על הסחורות שיסבלו כעת ממכס אלא על מגזר השירותים, ובראשו ההייטק – האחראי לבדו לכ-53% מסך המכירות כחול-לבן בחו"ל.
גם חוזי הגז שעליהם חתומה ישראל עם שכנותיה מכניסים לשטחה דולרים, ובכל זאת השקל נחלש משמעותית עוד לפני הטלת המכסים: מ-3.30 ש"ח לדולר ערב החקיקה המשפטית, עד כ-3.70 ש"ח לאורך רוב המלחמה. ירידה בייצוא כתוצאה מהתכנית החדשה של טראמפ, עלולה להחליש עוד את המטבע המקומי – באופן שיוסיף לייקר את ערך הסחורה המיובאת מחו"ל ולכן יפגע בצרכנים.
6. פיצוי הנפגעים מתקציב המדינה: הפגיעה ביצואנים ישראלים כבר מולידה ציפייה ל"רשת ביטחון זמנית", שתסייע להם לצלוח את המשבר. המשמעות כפי שהוצגה כבר ע"י נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, היא שאם המפעלים יספגו את עלויות המכס החדש, בניסיון לשמר את לקוחותיהם האמריקנים – משרד האוצר יתבקש, לפחות בטווח הקצר, לסבסד אותן מקופת המדינה.
לצד ההבנה למצוקה שדרישה כזו מגלמת, מחירה התקציבי נראה כבד מאוד ויעמוד (בחישוב זהיר) על יותר מ-10 מיליארד ש"ח בשנה שיגיעו מכיס הציבור. חמור מכך, פיצוי או מענק לעסקים שימשיכו למכור מוצרים לארה"ב, עלול לפגוע בתמריץ שלהם להסיט חלק מהייצוא למדינות שאינן מטילות מכס על סחורה ישראלית, באופן שייצור עיוות בתמריצים. ספק אם כשנתקרב לבחירות, הממשלה תעמוד בלחץ.
7. בחירה אסטרטגית בין סין לארה"ב: עד היום, האסטרטגיה הישראלית שאפה לנווט בין שתי מעצמות הסחר המתקוטטות כעת על השליטה בכלכלה הגלובלית: מחד, מדינת הייבוא הגדולה ביותר לארץ היא סין – בזכות הייצור האדיר והמחירים הנמוכים – אך יעד הייצוא העיקרי נותר ארה"ב, שהיא גם בת בריתנו הקרובה.
הפסיחה הזו על שתי הסעיפים לא תמיד עברה חלק, למשל כשהסינים זכו במכרז להקמה ולהפעלת נמל המפרץ הפרטי בחיפה ועוררו את כעסם של האמריקנים. עכשיו, כשהגושים נמצאים בעימות חזיתי ביניהם ומתחרים על שיעורי המכס המטורפים שיעמיסו זה על זה, ברור שמרחב התמרון מצטמצם: ייתכן שישראל תיאלץ בקרוב "לתפוס צד" ולצמצם את שיתוף הפעולה עם הסינים בפרויקטים חדשים, כדי לא לעורר את חמתו של טראמפ ולהסתכן במכס נוסף.
8.
הזעזוע בשוקי ההון: בבורסה הישראלית התגאו השבוע שהמדדים המובילים ירדו פחות ממקביליהם בעולם, אך החסכונות של הציבור הישראלי כבר מזמן לא נמצאים (רק) שם. ככל שסכומי הפנסיה גדלו, ובעיקר מאז המהפכה המשפטית ופרוץ המלחמה, חלק גדל והולך מתוכם הופנה להשקעות בחו"ל, בדגש על מניות ה-S&P 500 שצונחות בעקבות מלחמת הסחר.
הזעזוע בשוקי ההון: בבורסה הישראלית התגאו השבוע שהמדדים המובילים ירדו פחות ממקביליהם בעולם, אך החסכונות של הציבור הישראלי כבר מזמן לא נמצאים (רק) שם. ככל שסכומי הפנסיה גדלו, ובעיקר מאז המהפכה המשפטית ופרוץ המלחמה, חלק גדל והולך מתוכם הופנה להשקעות בחו"ל, בדגש על מניות ה-S&P 500 שצונחות בעקבות מלחמת הסחר.
אין טעם לסכם עדיין את ההפסד, גם בשל תנודתיות רבה וגם כי מדובר במירוץ לטווח ארוך; בצדק הזכיר הנגיד, פרופ' אמיר ירון, שב-5 השנים האחרונות אותו מדד עדיין הניב תשואה פנטסטית של כ-80%. בכל זאת, הביטחון הכלכלי נפגע כאשר הבורסה "משתגעת", ולירידה בתחושת העושר יש תרומה שלילית גם לצמיחת המשק.
9. הריבית תישאר גבוהה: לא רק שנגיד בנק ישראל לא העניק לנו אפיקומן לפסח, אלא שהוא טרח להבהיר כי בתנאי אי-ודאות קיצונית כמו זו שנוצרה בעולם, לא ניתן יהיה להוריד את הריבית בטווח הנראה לעין. גם שתי ההפחתות שתוכננו למחצית השנייה של השנה, יידחו כנראה (במקרה הטוב) ל-2026.
החשש של פרופ' ירון מובן, אך גם ההשלכות ברורות: דווקא בפתחו של משבר חמור, בעלי החובות לסוגיהם – ממשכנתאות, דרך הלוואות ועד לאוברדרפט בעו"ש – עלולים להתקשות אפילו עוד יותר תחת נטל הפירעון. המנצחים הגדולים הם הבנקים, שבחסות הריבית הגבוהה כבר רשמו בשנה שעברה רווחי שיא של כ-30 מיליארד שקל – וישמחו להמשיך לשייט בתנאי המאקרו הקיימים.
10. העתיד מעורפל: המכסים החדשים אינם בגדר מכה ודאית אחת, אלא נראים כאוסף עננים המתקדרים בהדרגה בשמי הכלכלה העולמית. כך, למשל, מיסי הייבוא הוטלו בינתיים רק על סחורות – אך בהמשך ייתכן שטראמפ ינסה לייצר גזירה מקבילה גם בתחום השירותים, החיוני מאין כמוהו לצמיחה של ישראל.
עוד ב-
כרגע המחלוקת בין גושי הסחר נושאת אופי כספי בלבד, אבל כיוון שהיא יורדת לשורשי הסדר הגלובלי כולו – לא מן הנמנע שבהמשך ינשבו גם רוחות מלחמה של ממש. הרטוריקה של טראמפ מייחסת לשותפות הסחר של ארה"ב כוונות כמו "לקיחת כסף", "ניצול של האמריקנים" והאשמות אחרות בסגנון בדלני ואף לאומני. למרבה הדאגה, ההיסטוריה מוכיחה שלא תמיד ניתן לצפות מראש עד לאן ההסלמה הזו תוביל.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(3):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
2.סרטןצדק 04/2025/14הגב לתגובה זו0 0בגלל סיגריות יש סרטן! צריך לתבוע את כול חברות הסיגריות ולרושש אותם! צריך לכתוב מכתב לארגון הבריאות העולמי על רשלנות רפואיתסגור
-
אתה לא יכול לתבוע! לא את חברות הסיגריות ולא את WHOטוב טוב הגמד 04/2025/19הגב לתגובה זו0 0כאשר יש האזהרה בנושא כל המוצר ואתה בוחר להתעלם מזה ולעשן בכל זאת.סגור
-
1.לא נמאס לך מבשורות האיוב שלך שלא מתממשות אף פעם?לנו נמאס 04/2025/14הגב לתגובה זו1 1מוטב שתדאג לערוץ שמוטטתם.סגור
